ישראל במבט פנורמי

ביש לנו ארץ נהדרת. אנחנו בתקופת בחירות וקצת קשה לזכור את זה אבל הארץ נהדרת וטובה מאד. ספרו של איתי בודל, מראה לנו אותה בצורה חדשה. עשרות צילומי פנורמה ברזולוציה גבוהה – חלקם של 360 מעלות – מראים לנו פינות חמד בארץ. פינות מוכרות מאד ופינות עלומות. כולן יפות. ונהדרות.

איתי בודל, מומחה לצילום ולמציאות וירטואלית לא מפסיק את החוויה בספר. היא נמשכת במחשב או בנייד באתר מיוחד בו אפשר לצוף בתוך התמונות. לכל תמונה מלווה קוד סריקה (שמסיבות טכניות כל הקודים מפנים לאותו עמוד ולא לצילום המתאים).

התמונות צולמו במצלמות ניקון, לפעמים עם ראשים פנורמיים, חשיפות מרובות בפרמטרים שונים ליצירת איזון וטווח דינמי רחב שיאפשר לראות באותה תמונה גם אזורים בהירים וגם אזורים כהים. בתמונות 360 מעלות נעשה שימוש גם ברחפנים. נראה שבכל תמונה הושקע זמן צילום ועיבוד מרובה.

נציין גם את שיוכו של איתי בודל לחברה החרדית. הוא דווקא נולד בקיבוץ ואהב צילום מגיל צעיר. בחברה החרדית, עיסוק באומנות – בוודאי לגברים – אינו מובן מאליו, אולם גם חברה זו נהיית פתוחה יותר ותחום הצילום  מתפתח ועולה. יותר ויותר אנשים מוצאים בו את פרנסתם מחד ואת הדרך הייחודית שלהם לבטא את עצמם ואת פנימיותם החוצה. מבחינתו של איתי, הספר מהווה הכרת טובה לקדוש ברוך הוא על הארץ הטובה, מעין מימוש פיזי של אותה הכרת הטובה שאנשים דתיים מברכים כל יום בברכת המזון.

הספר הופק מראש כספר דו לשוני והוא מתאים מאד למתנות לחברים, לקרובים, ללקוחות ולשותפים העסקיים שלכם בחוץ לארץ. הם ואתם תהנו ממנו בכל רגע. אין סדר לתמונות (גיאוגרפי או אחר), כך שאתם לא יכולים אף פעם לדעת מה מחכה בדף הבא. מצאתי את עצמי מדפדף קדימה ואחורה ומתענג על התמונות.

הנה כמה דוגמאות מהספר (אפשר ללחוץ להגדלה ובכל מקרה האיכות בספר גבוהה הרבה יותר). לדוגמאות נוספות כנסו לאתר המלווה את הספר (www.israel360.co.il)בו תוכלו לערוך סיורים וירטואליים ב-360 מעלות במקומות המצולמים בספר בתוספת הסברים ומפה אינטראקטיבית.  

 פנורמה - הר צין - איתי בודל

פנורמה – הר צין – איתי בודל

ירושלים במבט פנורמי - איתי בודל

ירושלים במבט פנורמי – איתי בודל

תל אביב במבט פנורמי - איתי בודל

תל אביב במבט פנורמי – איתי בודל

קניון נחל חבר- איתי בודל

קניון נחל חבר- איתי בודל

ישראל במבט פנורמי - איתי בודל

ישראל במבט פנורמי – איתי בודל

ישראל במבט פנורמי
מקומות ונופים קסומים
איתי בודל

ילד 44

אחרי שקראתי את ספרו האחרון של טום רוב סמית – “החווה” קיבלתי המלצות רבות לקרוא את טרילוגיית ילד 44. הספר לא חדש ויצא לאור לפני כחמש שנים. השתכנעתי ואכן ההמלצות צודקות. ספר מותח ובנוי היטב בתקופה ההיסטורית שלו. הסרט המבוסס על הספר יצא בחודש אפריל הקרוב.

הימים ימי שלטון סטאלין. אי אפשר לסמוך על אף אחד. המרחק מהפיסגה ומשפע ההנאות שהיא מזמנת להוצאה להורג במקרה הרע ולגולאג במקרה הטוב הוא אפסי. צריך שמישהו יוקיע אותך, מאיזו סיבה שלא תהיה, אמיתית או לא, זה כמובן לא משנה. אין חושדים. חקירה נפתחת רק אם מישהו כבר אשם. במידה ובכלל מגיעים למשפט זה רק כדי לקבוע את העונש, חפות אינה בכלל האפשרויות.

לב דמידביץ’ קצין בכיר, משוכנע שהוא אזרח נאמן שמשרת את המדינה אולם ביטחונו מתערער לאט לאט. פתאום הוא מבין שהוא עוצר אנשים חפים מפשע לחלוטין ושפושעים אחרים חומקים ללא עונש. כשהוא מנסה לעשות את מה שמבחינתו נכון (ומזכיר בצורה מסוימת את הספר אנשים טובים של ניר ברעם), הוא מגלה שהוא בעצמו נחשב לפושע והרדיפות לא מאחרות לבוא. תקופת האימים של שלטון סטאלין מתוארת בצורה חדה ומפחידה. כל אחד יכול להיות מרגל. אין במי לבטוח. מות סטאלין באמצע הספר  נותן פתח קטן של תקווה (והספר מזכיר  את משפט הרופאים היהודיים שהיה אמור לגרום למותה של האליטה היהודית בברית המועצות ולאחריהם של יהודים רבים אחרים, משפט שבוטל בגלל מותו של סטאלין), אולם גם פתח זה נסגר במהירות. וכמובן שיש גם חשבונות אישיים רבים בספר. בין לב לאשתו, להוריו, ולפקודו לשעבר שיעשה כל מאמץ להזיק לו. סגנון הכתיבה גורם לקורא לחוות בעצמו את רגעי האימה, ואת ההבנה שהפגיעה יכולה להיות בכל אחד, בכל שעה ועל ידי הקרובים לו ביותר. אין חסינות לאף אחד, אין מקום מוגן, אין לאן לברוח ואין מי שיעזור.

ילד 44 - כריכת הספר

ילד 44

מגב הספר

בברית המועצות של סטלין אין פושעים ואין מעשי פשע מלבד פשעים נגד המדינה.
לכן, כשגופתו של ילד נמצאת על פסי רכבת במוסקבה, נשלח אל הוריו לב סטיפנוביץ´ דמירוב, סוכן נאמן של המשרד לביטחון המדינה, כדי לשכנע אותם שבנם מצא את מותו בתאונה. אבל האם הוא משוכנע בכך בעצמו? ואולי בכל זאת פועל בגן העדן הקומוניסטי רוצח סדרתי? בחשאי ובניגוד לעמדת הממונים עליו, כשהוא נרדף על ידי עמיתיו משירותי הביטחון הסובייטיים, נסחף לב לחקירה שתוביל אותו למצוד עוצר נשימה אחרי רוצח אכזרי ברחבי ברית המועצות, מצוד שבסיומו תחכה לו הפתעה מצמררת.

לבד על המאדים

כשהייתי נער נהגתי לשחק במשחקי מחשב שכונו משחקי הרפתקאות – Quests. לרוב היית מוצא את עצמך במסך הפתיחה של המשחק, לא בדיוק יודע מה אתה צריך לעשות ועוד פחות איך לעשות את זה וצריך להתחיל להתקדם. מומלץ לשמור את המשחק לעיתים קרובות. כל פעולה שגויה נגמרת במות הגיבור (היום גם משחקים שלא אפשרו למות).

וככה בדיוק מוצא את עצמו מארק וואטני אחרי שהיה לו הרבה מאד מזל טוב וקצת מזל רע. הודות למזל הטוב הוא ניצל מפציעה חמורה שהייתה אמורה לגרום למותו, אבל קצת מזל רע גרם לכך שחבריו שלא ידעו שהוא חי, נטשו אותו לבד על כוכב הלכת מאדים… מכאן מתחילה ההרפתקאה בסגנון בו מארק חושב מה הוא צריך לעשות ואחר כך מבין איך הוא צריך לעשות את זה. אנרגיה, חמצן, מים, מזון, תקשורת – המון נושאים שצריך לטפל בהם. צעד אחרי צעד, כולל טעויות, ונסיגות לאחור. חוקי מרפי עובדים שעות נוספות ואפילו דברים שממש לא יכולים להשתבש – משתבשים. אבל בניגוד למשחק אין אפשרות שמירה וכפי שאמר יוג’ין קראנץ, בקר הטיסה האגדי מאפולו 13: “Failure is not an option” (והאמת שהתפלאתי שהמשפט לא הופיע בספר)….

רוב הספר מובא בגוף ראשון בקולו של מארק כאשר בהמשך הוא מצליח ליצור תקשורות עם כדור הארץ ואז ההתרחשות עוברת גם למרכז נאסא וגם לחללית המובילה את חבריו מהמאדים לכדור הארץ. ממש רומן בין פלנטארי.

קחו לכם הפסקה קצרה בסקירה וקבלו מאמר קצר שיסביר לכם מעט על מאדים. המאמר גם יעזור להבנת הספר. למתקדמים הנה מאמר על שני רוברים ותיקים במאדים. בימים אלו (שבט תשע”ה פברואר 2015) אפשר גם לראות את מאדים בשמים אחרי השקיעה בדרום מערב (מעל נוגה).  מאדים ונוגה יפגשו בקרוב ואתם לא רוצים להחמיץ את זה (הצטרפו לרשימת התפוצה שלי ותקבלו את כל הפרטים בזמן).

מארק מתאר בפרוטרוט כל פעולה שהוא עושה ואת הרקע המדעי שלה (הוא בוטנאי עם הכשרה כימית). לא בדקתי אם כל הפעולות המתוארות אפשריות (נראה שכן, והן היו אפשריות כבר לפני כמה שנים) וגם  הטכנולוגיות המתוארות כבר קיימות. מבחינה זו הספר אינו ספר מדע בדיוני. הכל אכן אפשרי. מסובך וקשה – אבל אפשרי.

צורת הכתיבה של הספר עלולה לגרום לקוראים שאינם בעלי רקע מדעי/אסטרונומי מעט רתיעה. יותר מדי פרטים. כדאי להתגבר על רתיעה זו. אפשר לדלג על רוב הפרטים הטכניים (אפשר גם לחקור ברשת. אפשר גם לשאול). קוראים חובבי אסטרונומיה יהנו מאד  (הספר יצא בעיבוד קולנועי של סקוט רידלי עם מאט דיימון  – וכל האסטרונומים כמוני יטרחו להסביר למי שיושב לצידם בקולנוע כל פרט טכני בעלילה… כאלה אנחנו).  בספר המקורי מונחים רבים ובעיקר ראשי תיבות. ההחלטה לתרגם אותם (ולרוב בלי הסבר) מעיקה על כלל הקוראים. תקק”פ? בא”מ? מה רע ב-CAPCOM הישן והמוכר מסרטי אפולו 13 ועוד. זה גם שם של תפקיד (Capsule Communicator) בחדר הבקרה ולא של מקום. הבקר הראשי שכינויו הוא Flight מכונה בספר טיסה. לי אישית זה הפריע מעט וגם למי שלא מכיר את המונחים התרגום שלהם נראה לפעמים תלוש. לא נורא, מתגברים.

מעבר לכך, התוכן הטכני משתלט על הספר. למארק יש לעיתים 12 שעות של מנוחה שהן הוא מחכה שהסוללות יטענו. מה עובר עליו ב-12 השעות האלו? למי הוא מתגעגע? מה הוא חושב? כמעט בכל הספר לא נקבל תשובות לשאלות אלו כלל. מארק מתנהג כמו מכונה. אולי יצר ההשרדות לא מאפשר למחשבות להפריע, אבל כשאין מה לעשות הן באות בכל מקרה. גם בכדור הארץ קורים דברים. למארק אין בת זוג אבל יש הורים. מה עובר עליהם? מה עובר על מפקדת המשימה שנטשה ומגלה שהוא חי (היא לא ממש מרוצה מזה אבל מה באמת עובר עליה?). לקראת סוף הספר יש קצת התייחסות לנושאים אלו – וגם שם היא קצרה ולא מספקת. על חברה או אשה חושב מארק לראשונה בעמ’ 377 ממש לקראת סיום הספר. מאוחר מדי. גם אין איזה שינוי מהותי ומשמעותי באחת הדמויות (בעגה המקצועית הן שטוחות למדי כמו מישור אקידליה).

ייתכן וחוסרים אלו נובעים מהדרך בה הספר יצא לאור. אנדי וייר כתב אותו להנאתו ופירסם באתר שלו פרק אחרי פרק, חינם לכל דורש (וכבר תבינו שפירסום כזה מונע אפשרות עריכה). לאחר מכן הספר פורסם באמאזון במחיר המינימום של 99 סנט ודורג ראשון בקטגוריות מדע בדיוני (למרות שהוא לא). זכויות ההסרטה נרכשו ואז גילו בספר עניין הוצאות ספרים גדולות וכך הוא יצא  שוב ב-2014 ולשמחתנו קיבלנו גם תרגום בעברית (שהובטח לי שחלק מהטעויות מתוקנות במהדורה השנייה).

ולמרות חוסרים אלו הספר התקבל באהדה ובהצלחה. אולי סיבת ההצלחה של הספר היא האמונה בכוחו של האדם. גם כיחיד במצבים קשים וגם כקולקטיב המתגייס ומפנה את כל משאביו לטובת פרט אחד. הספר הוא דוגמה מצוינת לכך שספרים בהוצאה עצמית יכולים להצליח מעל ומעבר ויש לשמוח שהספר יוצא בהוצאה ישראלית קטנה – למעשה הוצאה של אשה אחת – הוצאת הכורסא של הילית חמו מאיר, שגם הצלחתה מבטאת רוח זו.

אותי בכל אופן תפגשו בסרט שיוצא ב -25-11-2015 (יומיים אחרי יום ההולדת שלי – רמז עבה). כמובן בגירסת תלת מימד IMAX. הנה בונוס מיוחד לקוראי האתר, מפת המסלול מיועד על מפת מאדים שיש לי בבית (מה, לכם אין מפה של מאדים בבית??)

מפת מאדים עם הספר לבד על המאדים

מפת מאדים עם הספר לבד על המאדים

לבד על המאדים - מסלול הנסיעה

לבד על המאדים – מסלול הנסיעה

 

לבד על המאדים - כריכת הספר

לבד על המאדים

לבד על המאדים
אנדי וייר
מאנגלית דידי חנוך
שנת הוצאה – 2014 (המקור הראשון 2011)
הוצאת הכורסא (בשיתוף ידיעות ספרים)

 

מגב הספר

לפני שישה ימים הפך האסטרונאוט מארק וואטני לאחד האנשים הראשונים לצעוד על מאדים.

כעת הוא בטוח שיהיה האדם הראשון למות שם.

לאחר שסופת אבק חמורה מאלצת את חבריו לצוות להתפנות מהמקום כשהם בטוחים כי הוא מת, מארק מוצא את עצמו נטוש ובודד להפליא ללא כל דרך אפילו לאותת לכדור הארץ שהוא בחיים. אבל גם לו היה יכול לאותת, רוב הסיכויים שהמזון שברשותו יאזל הרבה לפני שמשלחת ההצלה תגיע. בכלל, רוב הסיכויים שלא יספיק אפילו לגווע ברעב – סביר יותר להניח שתקלות במכשור, הסביבה העוינת או טעות אנוש קטנה יחסלו אותו הרבה קודם.

אבל מארק לא מוכן עדיין להרים ידיים. בעקשנות בלתי-נלאית, תוך שימוש יצירתי בכישוריו הרבים, הוא מתמודד עם אתגרים בלתי-אפשריים בזה אחר זה, ויכול להם. האם תסייע לו תושייתו הרבה להינצל כנגד כל הסיכויים?

משחקי הסוף

משחקי הסוף -יש בכותרת את השם משחק. יש שנים עשר מתמודדים שנלחמים. רק אחד יצא חי והוא יזכה בפרס הגדול. נראה ונשמע כמו עוד ספר שמנסה לתפוס טרמפ על משחקי הכס מחד ומשחקי הרעב מאידך. מצד שני גם משחקי הרעב אינם רעיון מקורי כל כך ומסתמכים על ספריו של סטיבן קינג משנות השמונים של המאה שעברה. למעשה, גם בתנ”ך אפשר למצוא דוגמה שבמקום לנהל מלחמה ארוכה שולחים חבורה של נערים להילחם זה בזה במקום (דוד וגוליית זו דוגמהה ידועה אולם הולמת יותר היא בשמואל ב’ ב “יד וַיֹּאמֶר אַבְנֵר אֶל יוֹאָב יָקוּמוּ נָא הַנְּעָרִים וִישַׂחֲקוּ לְפָנֵינוּ וַיֹּאמֶר יוֹאָב יָקֻמוּ. טו וַיָּקֻמוּ וַיַּעַבְרוּ בְמִסְפָּר שְׁנֵים עָשָׂר לְבִנְיָמִן וּלְאִישׁ בֹּשֶׁת בֶּן שָׁאוּל וּשְׁנֵים עָשָׂר מֵעַבְדֵי דָוִד. טז וַיַּחֲזִקוּ אִישׁ בְּרֹאשׁ רֵעֵהוּ וְחַרְבּוֹ בְּצַד רֵעֵהוּ וַיִּפְּלוּ יַחְדָּו וַיִּקְרָא לַמָּקוֹם הַהוּא חֶלְקַת הַצֻּרִים אֲשֶׁר בְּגִבְעוֹן” – 12 נערים מכל צד שמשחקים ביניהם – משחקים שעולים בחייהם).

אז מה בכל זאת חדש? שנים עשר לוחמים מתרבויות עתיקות בכל העולם שאומנו במשך שנים לקרב הגדול, אולם המטרה לא לגמרי ידועה והאמצעים כשרים כולם. יש מי שפועל בכח ומנסה להרוג כמה שיותר. יש את מי שמנסה לפתור את החידות ויש את מי שמאמין בשיטות הדיפלומטיה והשלום. כולם חיו חיים רגילים ונורמליים (פחות או יותר) עד שהמטאורים פגעו בכדור הארץ והראו להם שזמן המשחק הגיע והם מצטרפים כולם למשחק. בלי לברוח ובלי להתחמק.

אבל החידוש המעניין בספר, ובגלל זה גם קראתי אותו, הוא שהוא בעצמו חידה אחת גדולה ולא מאד ברורה. עשרות קישורים, תמונות מספרים קואורדינטות משחקי מילים ואותיות ישלחו את הקוראים לרחבי הרשת למצוא בעצמם את המפתחות לפתרון התעלומה. הפתרון יעשיר מאד את בעליו. הפרס הוא מטילי זהב בשווי חצי מיליון דולר. לכך מתלווה גם האפשרות לשחק במשחק מציאות מדומה מול יריבים מהעולם (ללא קשר לחידה) במסגרת השבטים והתרבויות השונות. אני אוהב חידות, ואני אוהב גם לזכות בחידות, וגם בחידה זו שנראית מאד לא ברורה, חשוב לזכור שהיא מיועדת לנוער וצעירים ולכן צריך בעיקר ראש פתוח ולנסות לפצח מה עובר בראש של פריי….

אז אם אתם מרגישים מוכנים לשחק את משחקי הסוף ולגרוף את הפרס, לכו על זה (למרבה הצער, אין בישראל נקודות ציון המופיעות בספר. הקרובה ביותר הינה פטרה השייכת לתרבות הנבטית. לכל רמז כזה יש קישור מקוצר בגוגל השותפה בפרוייקט. נקודה אחרת תוביל אתכם לסרטון המציג רוכבי סוסים מונגוליים. בסרטון צפו כבר 44000 איש מה שמאפשר לדעת מי מנסה להתקדם בחידה – לא יותר מדי האמת. יש לכם סיכוי). אפשר להתעלם מכל עניין החידה ורק לקרוא את הספר שעומד בפני עצמו. ספר פנטזיה נחמד בז’אנר (שאינו אחד מהמועדפים שלי).

משחקי הסוף - כריכת הספר

משחקי הסוף

משחקי הסוף – המפגש
ג’יימס פריי
ידיעות ספרים 2014

מגב הספר

כדור הארץ. עכשיו. היום. מחר.
משחקי הסוף אמיתיים,
ומשחקי הסוף החלו.
העתיד עדיין לא נכתב.
מה שיהיה – יהיה.

שנים-עשר שחקנים שגופם צעיר אך מוצאם עתיק יומין.
האנושות כולה נוצרה מן השושלות שלהם.
שתים-עשרה שושלות שנבראו ונבחרו לפני אלפי שנים.
ומאז, מדי יום, התאמנו השחקנים שלהן לקראת משחקי הסוף.
הם לא ניחנו בכוחות-על.
איש מהם לא יכול לעוף, להפוך עופרת לזהב, או להירפא מאליו.
כשהמוות מגיע – הוא מגיע. לוקח אותם. את כולנו.
הם עתידים לרשת את כדור הארץ, ועליהם לפתור את חידת הישועה הגדולה.
אחד מהם חייב לעשות זאת, אחרת כולנו נֹאבד.

קִראו את הספר.
מִצאו את הרמזים. פִּתרו את החידה.
רק אחד יכול לזכות.
משחקי הסוף אמיתיים.
משחקי הסוף החלו.

מדרש אסתר רבה – מהדורה מדעית

יציאתה לאור של מהדורה מדעית היא מאורע שמח באולם האקדמי, אולם סקירה זו תנסה לבדוק האם הציבור הרחב שמתעניין ביהדות ובמדרשים ימצא תועלת בספר מעין זה? במקרה זה התשובה היא בהחלט כן וננסה לעמוד על המאפיינים המיוחדים של הספר המצדיקים קביעה זו.

מדרשים היו תמיד אהובים על ציבור הלומדים ועותקים כלשהם של ספרי מדרשים קיימים בהרבה ספריות ביתיות. מהדורה מדעית עוקבת אחרי כל כתבי היד שיש בנמצא (וגם דפוסים ישנים) ומנסה להגיע לטקסט המקורי והמדויק ביותר, תוך תיקון והבנה מה היו השיבושים שנוצרו תוך כדי העתקת כתבי היד במרוצת הדורות, תוספות מאוחרות, עריכה וכו’.

כרך זה של אסתר רבה הוכן בידי החוקרים פרופ’ יוסף תבורי וד”ר ארנון עצמון מהמחלקה לתלמוד באוניברסיטת בר-אילן והוא הראשון בסדרת כרכים על ספרי המדרשים לחמשת המגילות ועוד. נציין רק שהכנה של מהדורה מדעית לוקחת שנים רבות ומהווה עבודה מתישה. מהדורה שלמה של אחד מספרי המדרשים מסתתרת בעבודת דוקטורט. העבודה קיימת כבר שנים רבות אולם הנגישות אליה מוגבלת מאד. יש להגיע פיזית לספריית האוניברסיטה ולצלם אותה דף אחר דף. גם עבודה זו תוצא לאור במסגרת הסדרה ותהיה נגישה לכל החפץ בכך. לכל כרך יש צוות חוקרים  המתמחה במדרש הספציפי מזה שנים העורך את המהדורה המדעית כאשר פרופ’ דוד גולינקין ממכון שכטר הוא העורך הראשי של כל הסדרה (היוצאת מטעם מכון שכטר). פרסום של המהדורה מאפשר בסיס מוסכם להמשך המחקר, או דיון נקודתי ביקורתי במהדורה עצמה על ידי חוקרים עמיתים. אנו מתענים בהיבטים אלו פחות ונפנה לסקור את הספר כפונה לציבור רחב יותר.

הדבר הראשון הראוי לציון הוא כי המהדורה הסינופטית – מונח המוכר מתחומי המטאורלוגיה, אולם משמעותו הוא ראייה בו זמנית של כמה דברים ובהקשר שלנו מהדורה המכילה את כל הטקסט של כל אחד מכתבי היד, שורה תחת שורה, הועלתה לרשת האינטרנט וניתן לעיין בה בחינם. מעבר להצצה, אני לא ממליץ על כך למי שאינו חוקר בתחום הנידון ורוצה לבדוק כל אות ופסיק במהדורה. היתרון בשימוש ברשת הוא בהנגשת המידע לכל מחד וגם בכך שאין צורך להדפיס עשרות עמודים של טקסט מייגע  ורפטטיבי בספר (כפי שנעשה בעבר בספרים דומים מאחר ולא הייתה אפשרות פרסום אחרת).

הספר מתחלק לשני חלקים. חלק הראשון כולו מבואות שונים (והוא ממוספר באותיות). המבואות מתארים את מצאי ספרי המדרשים למגילה (שכן מדרש אסתר רבא הוא רק אחד) את כתבי היד השלמים והחלקיים של אסתר רבא, את תולדות חיבורו של המדרש (כולל החלוקה שלו לשני חלקים שונים), ואת תהליך העבודה והבחירה בין הנוסחים השונים. חלקים רבים ממבוא זה יענינו גם ציבור שאינו אקדמי. המבוא ההיסטורי מרתק. ותיאור עבודת השחזור של הטקסט המקורי דומה לפענוח חידה. נתקלתי במספר מילים הלקוחות מהז’רגון המקצועי בתחום שלא היו לי מוכרות. לרוב לא היה בכך כדי להפריע לקריאה.

חלקו החשוב של הספר הוא כמובן המהדורה עצמה – הממוספרות בספרות, בדפוס בהיר ומאיר עיניים. המהדירים פיסקו את הטקסט (ולמרות שהפיסוק לא מופיע במקור ומהווה סוג של פרשנות וחידוש על הטקסט המקורי, אפשר להצדיק החלטה זו), הביאו פסוקים שלמים במקום בו המדרש המקורי ציטט מילה או שתיים בלבד (תוספות אלו מופיעות בצורה שונה כדי שהקורא ידע שהם לא חלק מהטקסט המקורי. יש לזכור שבעבר הלומדים הכירו את התנ”ך בעל פה והיה מספיק להגיד כמה מילים והיו יודעים מיד את כל הפסוק).

גולת הכותרת היא הפירוש המקורי שחובר למדרשים. זהו פירוש חדש ומרתק שמסביר את המדרש, את מגמתו, את מקורותיו ודברים נוספים. פירוש זה יסייע רבות לבאים ללמוד את המדרשים ומהווה השלמה נחוצה וחשובה. כמובן שהפירוש קצר ותמציתי וניתן להרחיב עליו. כך לדוגמה (עמ’ 124) אסתר ג:א שורה 29: “מה כתיב למעלה מן העניין? ויתלו שניהם על עץ אף סופו של אותו האיש ליצלב” מובא בפירוש כי תלייתם של בגתן ותרש, שומרי המלך שקשרו קשר להמיתו ניתלים ומבשרים את תלייתו של המן. בוודאי שזה נכון אולם בחירת המילים: אותו היאש ולהיצלב, מרמזת לנו שהדרשן כיוון גם לישו הנוצרי ועשה מעין השוואה בין המן לישו, השוואה שאולי מראה על רדיפת יהודים בידי הנוצרים בזמן חיבור המדרש.

לסיכום, למרות שהספר הוא בהוצאה אקדמאית ופונה בראש ובראשונה לציבור האקדמי העוסק בתחום, השכילו המהדרים והעורך להביא בו תכנים רבים נוספים (המבואות, הרקע ההיסטורי, הפירוש) שאינם חלק מהמהדורה המדעית עצמה, אלא נספחים שלה, אולם כאלו היכולים לעניין ולהתאים לקהל קוראים רחב בהרבה.

באדיבות המחברים וההוצאה הנה דוגמה קצרה של ארבעת העמודים הראשונים מתוך המדרש והפירוש

Download (PDF, 177KB)

לאתר מכון שכטר – פרוייקט המדרש

מדרש אסתר רבה - כריכת הספר

מדרש אסתר רבה

מגב הספר (לצערי לא כתוב שם הרבה, היה אפשר להרחיב גם את הטקסט שם תוך תיאור יתרונות המהדורה)

מדרש אסתר רבה הוא החשוב ביותר מבין המדרשים למגילת אסתר. יסודותיו בארץ ישראל בתקופת האמוראים ועריכתו האחרונה נעשתה ככל הנראה באירופה במאה ה-11.
המהדורה המדעית למדרש אסתר רבה יוצאת לאור לראשונה, במהדורה המבוססת על כל כתבי היד, עם מבוא, פירוש ומפתחות

איש ושמו אובה

אם אתם שונאים כל סוג של ספויילר כולל תמונת הכריכה והכיתוב האחורי, אנא צאו עכשיו מסקירה זו.

 

אני כמובן לא עושה ספויילרים מעבר לכריכה אחורית, אותה אני מניח שרוב האנשים קוראים לפני רכישת או השאלת הספר ושם מסופר לנו כי אובה בסך הכל רוצה למות. מבט חטוף בתמונת הכריכה, שגם היא לרוב הדבר הראשון של ספר שמסתכלים עליו ולכן קשה לקרוא לה ספויילר מראה שלל אמצעים להגשמת המטרה.

הספר מתחיל כאשר אובה נמצא החנות לציוד מחשבים ומשגע את המוכר. אנחנו מבינים כי הוא זקן קפדן משועמם ונרגן, טיפוס מעצבן וקטנוני. בהרבה סקירות ראיתי את המילה אספרגר מופיעה (תוך השוואה לפרוייקט רוזי), תשכחו ממנה. לא צריך לדחוף את התסמונות הזו לכל חור. נעזוב את ההגדרות האלו לפסיכולוגים ופסיכיאטרים ונישאר בסיפור.

לאחר פרק ההקדמה הספר חוזר שלושה שבועות אחורה ומתקדם בפרק המתאר את ההווה ופרק המתאר את העבר הרחוק יותר. וכך אנו נחשפים לחייו של אובה ומה שעבר עליו (כבר היו אנשים עם צרות גדולות יותר שממש לא רצו להתאבד) ועל הקשיים שלו להתאבד. זה היה יכול להיות מצחיק אחרי שבכל ניסיון לא מוצלח הוא הולך לעשות משהו אחר תוך מלמול: “היום הזה כבר ממש לא יהיה מוצלח” אולם אני נוטה להתייחס לנושאים אלו ברצינות. מה גם שלאורך כל הספר אין שום סיבה שמצדיקה רצון מעין זה ואנו רואים איך אובה יכול ורוצה לתרום לחברה.

נראה שהסופר בספר הביכורים שלו עשה עבודת הכנה טובה וכתב לפי נוסחה בדוקה. הוא יודע מה מציק לסקנדינבים, שהרבה מהם לפי הדיווחים מצויים במצב של דיכאון קליני (עם או בלי סיבה) והוא כתב ספר שאולי ינסה לעזור להם לצאת מזה, או לפחות לצחוק קצת על עצמם. לא יודע. הערבוב בין הרציני לקומי הוביל לתוצאה שנראית לי כקלישאה  (ואולי הסופר ניסה לחקות את הצלחתו של פרוייקט רוזי? אפשרות סבירה לחלוטין). משך הזמן המתואר קצר מדי, היחסים בין אובה לשכניו החדשים לא באמת נוצרים, אין לו איזה קשר עם הילדות  ומאחר ובסופו של דבר הוא כל כך מוצלח בכל מה שהוא בונה, הרי שאם היה רוצה ליטול את חייו, היה גם מצליח. גם השימוש במילים “איש ושמו אובה” בראש כל פרק היה נראה לי ילדותי וטיפשי.

אז מה בכל זאת לומדים? החיים יפים, יש בשביל מה לחיות, הכסף אינו העיקר, אפשר וצריך לעזור לאחרים, מי שנותן הוא בעצם זה שמקבל ועוד. יש ספרים רציניים העוסקים בנושאים אלו (נזכיר דווקא את הסרט גראנד-טורינו של קלינט איסטווד שהזכיר לי רבות את הסיפור) ויש ספרים קלילים מאד העוסקים בנושאים אלו. איש ושמו אובה נמצא בקצה הסקאלה הקלילה. נחמד לקריאה, מצחיק לרוב, מעט קיטשי ובסך הכל מהווה ספר נעים לקריאה – אם לא יועיל, לא יזיק. את השאלות הפילוסופיות צריך להשאיר לספר אחר.

איש ושמו אובה - כריכת הספר

איש ושמו אובה

איש ושמו אובה
פרדריק בקמן
משוודית: יעל צובארי
ידיעות ספרים

מגב הספר

הכירו את אוֹבֶה.
אוֹבה הוא איש עקרונות.
הוא מאמין בסדר ובמשמעת עצמית.
הוא יודע שאין בעולם שום הצדקה להשאיר את שקית הזבל ליד הפחים או לחנות באדום-לבן.
הוא מקפיד לעשות דברים כמו שצריך.

עכשיו, אובה רק רוצה למות בשקט. אבל הוא לא יכול. כי מעבר לכביש עוברים לגור שכנים חדשים. מהגרים כמובן. והבעל, המגודל, עושה רוורס עם העגלה הנגררת שמחוברת למכונית שלו לתוך הגינה הקדמית של אובה. והאישה, בהיריון, שולחת את שתי הילדות הקטנות אל אובה עם סיר של אורז בזעפרן. ויש גם איזה חתול רחוב שאיכשהו מצליח לדחוק את עצמו אל תוך חייו של אובה. ובל נשכח את רוּנֶה, שאמנם קנה ב-מ-וו, אבל גם לשכנים מסוגו צריך להושיט יד בעת צרה.

איש ושמו אוֹבה הוא רומן מרגש, מצחיק וחכם, שמאפשר לקוראים להתבונן על העולם מבעד לעיניו של הזקן הנרגן מהבית הסמוך, ובה בעת להציץ אל תוך לבו. בתווך נפרשת במלוא הדרה האנושי והקומי דמותו הבלתי-נשכחת של אוֹבה: קצר רוח; מיואש מן המצב שהאנושות הגיעה אליו; כופר בטכנולוגיה ונוח לכעוס. אבל לנתיבים העמוקים שחרצו בלבו הזיכרונות והזמן חודרים עתה אנשים חדשים, עם מנהגים חדשים ובעיות חדשות, שנדמה כי מכל האנשים בעולם, דווקא אוֹבה הוא היחיד היכול לספק להן פתרון.

אמא ואני מבשלים

ספרי הבישול לילדים הם מנכסי צאן הברזל שלנו. אני זוכר כמובן את ילדים מבשלים המיתולוגי (ולא שהצלחתי להכין ממנו משהו). וגם ספרנו זה מחדש ומציע שפע מתכונים.

אולי היה כדאי לקרוא לספר מבשלים עם ההורים ולאו דווקא עם אמא, כי גם גברים רבים מבשלים ולעיתים אפילו המבשלים העיקרים בביתם, אבל הספר הוא תרגום מחו”ל וכנראה שם פחות רגישים לנושאים אלו. מקורו של הספר מקנה לו אופי וניחוח זר. חלק מהמתכונים פחות מקובלים בישראל , וגם היה צריך לעשות התאמות מבחינת כשרות (למרות שלא תמיד מספיק להחליף חמאה במרגרינה כפי ששח לי ידידי א’ (הידוע מאד בעוגות שהוא מכין לכבוד ראש חודש) שקיבל את הספר לבדיקה – צריך לשנות מעט גם את הכמויות). אני אהבתי מאד את שילוב פרטי הטריוויה בתוך הספר, מוסיף ידע ועניין.

עוד נקודה היא שהבישול הינו פעולה הנעשית ביחד. המתכונים דורשים השגחה וסיוע של מבוגר ונראה שזה מכוון (בניגוד לספרים אחרים שמציעים דברים שילדים יכולים לעשות לגמרי לבד) ליצירת פעילות משפחתית חביבה במטבח וסביב הארוחות במקום המשפט השגור כל כך “אמא, מה יש לאכול” (אותי לא שואלים, יודעים שלא יקבלו תשובה)…

הספר הוא ראשון בסדרת ספרי פעילויות ואנחנו כבר מחכים לספר הבא – אמא ואני יוצרים.

דוגמאות לעיונכם

אמא ואני מבשלים - דוגמה מהספר

אמא ואני מבשלים – דוגמה מהספר

אמא ואני 2

אמא ואני מבשלים - כריכת הספר

אמא ואני מבשלים

 

“אמא ואני מבשלים
מאנגלית: חגי ברקת
הוצאת “דני ספרים”, 63 עמודים

מגב הספר

הספר “אמא ואני מבשלים” בהוצאת “דני ספרים”, הוא שער שדרכו יכנסו הילדים אל העולם המופלא והמרגש של הבישול.  הם יפתחו כאן את כישורי המטבח שלהם וילמדו לחתוך, לערבב, לבשל ולקשט והכל בעזרת אמא (או אבא). הם גם ילמדו על בריאות ובטיחות, על תזונה נכונה, ויגלו דברים מרתקים ועובדות בסיסיות על המרכיבים השונים: איך מייצרים קמח, מה יש בתוך הביצה, האם העגבנייה היא ירק או פרי, מהיכן המרכיבים מגיעים ואיך מבשלים אותם ועוד.

באמצעות מפתח הסמלים המצורף לכל מתכון, הילדים ידעו על זמני ההכנה והבישול וכמות המנות. בין היתר, הילדים ילמדו לבשל פסטה ולהכין רוטב עגבניות מתאים וגם יכינו חביתה מקושקשת עם פסטרמה, עוגיות בצורת כוכבים, עוגת אוכמניות, לחמניות גבינה, קציצות סלמון ותפוחי אדמה, חומוס אפונים ולקינוח – פרליני שוקולד, מטבל שוקולד ואפילו מילקשייק תות-בננה.

הטקסט המנוקד מוגש בצורה קלילה מפורטת וברורה, מנוקד, לצד תמונות מתאימות. הפורמט הגדול של הספר עוזר ותורם גם הוא להנאה. כל המתכונים בספר כשרים.  אז למה אתם מחכים? הפשילו שרוולים והתחילו לבשל! 

שאלות קטנות

בכל דור ודור יוצאים ספרי שאלות ותשובות לילדים, ואני גדלתי על לא מעט ספרים כאלו (שכמובן כיום יהיה ארכאיים למדי). הצורך בחדשנות ברור, אולם העקרונות כמעט ולא השתנו. ילדים סקרנים ואוהבים לחקור ולגלות דברים על העולם.

ילדים אוהבים לשאול שאלות, אוהבים לקבל תשובות ויש בספר מגוון רחב של שאלות שאפשר לשוחח עליהם ולתת עוד הסברים ורעיונות. האיורים יפים , הטקסט ברור – אבל לא היו צריכים כל כך הרבה צבעים, והילדים הצעירים של חבר שלי שקיבלו את הספר נהנו ממנו (וגם האבא שלהם).

וכמובן מספר דוגמאות לעיונכם מהספר

שאלות קטנות - עמוד דוגמה

שאלות קטנות – עמוד דוגמה

שאלות קטנות - עמוד דוגמה

שאלות קטנות – עמוד דוגמה

שאלות קטנות - כריכת הספר

שאלות קטנות

“שאלות קטנות – למה?
מאנגלית: חגי ברקת
הוצאת “דני ספרים”, 47 עמודים, פורמט מלבני גדול, 24X32, מנוקד,

מגב הספר

הספר “שאלות קטנות – למה?” בהוצאת “דני ספרים”, עונה על המון שאלות מרתקות בנושאי בעלי החיים ואיכות הסביבה, ופותח בפני הילדים צוהר להבנת עולמם וסביבתם.

ילדים אוהבים לשאול “למה?”. זהו כלי חיוני, שבעזרתו הם מגלים דברים חדשים ולומדים להכיר את העולם סביבם. כשאנחנו עונים על שאלותיהם, אנחנו עוזרים להם להתפתח ולגדול. התשובות שלנו ללמה שלהם בונות עבורם גשר, שדרכו הם יכולים להתחבר לעולם המקיף אותם.
העמודים הגדולים והאיורים המרהיבים שבספר יסייעו להסביר לילדים שאלות רבות: למה גורי הפילים מוצצים את החדק שלהם? למה האקלים משתנה במהלך השנים? למה הסוסים זקוקים לפרסות ברזל? למה שקיות הפלסטיק מזיקות לסביבה? למה הגחליליות זוהרות בחושך? למה האוקיינוסים כל כך חשובים? למה הנשרים קרחים? למה לחיפושית פרת משה רבנו יש גוף אדום ונקודות שחורות? ועוד.