לבד בתיאטרון המוות

אני לא קורא הרבה ספרי מתח. אמנם הקריאה מהנה אבל לאחר גמר הקריאה אני לרוב נשאר בדיוק כפי שהתחלתי. בלי שום ידע או תובנות חדשים. מפעם לפעם, כמו למשל אחרי ספר עיון של פילוסוף צרפתי מאמצע המאה הקודמת, דווקא מתחשק משהו קליל לקרוא במצב של טיסה מהירה (או בטיסה בפועל) בלי לאמץ את הנוירונים. ואם כבר אז לקחת ספר שכבר קיבל כמה המלצות. הספר הזה מתייחס באופן מובהק לז’אנר שאותו נכנה ג’יימס בונד. סוכן כל יכול במרדף אחר נבל, גם הוא כל יכול, עד הסוף המר (לאחד מהם או לכל העולם כולו). טיסות על רחבי חצי גלובוס. טכנולוגיה במיטבה. הרבה מזל וחוסר מזל, בחורות יפות ואווירת נכאים בבית הלבן.

קצת יותר על העלילה או לפחות על תחילתה. סקוט, סוכן על בעברו מנסה לפתוח חיים חדשים, וכמובן מגלה שהישנים רודפים אותו. בינתיים, זרעי שינאה אינסופיים נובטים אצל צעיר סעודי והם יגדלו ללא שום מעצורים. באמצע, עלילת משנה על רצח מושלם וחסר עקבות. יותר לא נפרט. הספר כתוב מצוין וקריא מאד. הסופר משתמש בטכניקת הפרקים הקצרים, זו שגומרת לך לקרוא כל פעם רק עוד פרק ולגלות שנשארת ער הרבה יותר מדי זמן. מאחר וסוג הספרים הזה לרוב נגמר טוב, השאלה היא לא מה יקרה, אלא איך זה יקרה ומי ימות בדרך ופיתולי העלילה המרובים מצליחים להחזיק, אפילו שהספר ארוך למדי. לדעתי, אין סיבה להאריך סיפור כזה על 700 עמודים והיה אפשר להסתפק במחצית מכך ולוותר על כמה פיתולי עלילה. הסופר הוא בעצם תסריטאי ומצאתי שהספר הזכיר לי מאד ספרים אחרים. את ג’יימס בונד כבר אמרנו, את סדרת הספרטן (ראו סקירה על הספר מגידו) אבל יותר מכולם עונה מהעונות הראשונות של 24, אלו שהתעסקו רק באקשן ולא ניסו להכניס שאלות מוסריות כלשהן לסיפור. אקשן נטו. מומלץ לאוהבי הז’אנר.

לבד בתיאטרון המוות - כריכת הספר

לבד בתיאטרון המוות

לבד בתיאטרון המוות
טרי הייז
מאנגלית: שמעון בוזגלו
ספרי עליית הגג 2015 (במקור 2014)

מגב הספר

בניו יורק, גופת אישה נמצאה במלון עלוב. לאחר כמה ימים באמבט חומצה, בלי שיניים, בלי טביעות אצבעות, הגופה כבר לא ניתנת לזיהוי. זהו רצח על פי ספר, ואת הספר הזה כתבתי אני.
בערב הסעודית, נער ממהר אל כיכר העיר, שם מתאסף ההמון לחזות בעריפת הראש של אביו.
באפגניסטן, על פסגת הר נידח, רופא צעיר עורך ניסוי מחריד. הניסוי מצליח.
בפריס, החיים יפים. רוב הזמן.
בעזה, טיל מחטיא את המטרה.
בטורקיה, בבּודְרום היפה והשלווה, קצינת משטרה מקומית חייבת לטפל באורח סקרן.

בין כל המקומות האלה עובר רק שביל אחד. ורק אני יכול ללכת בו.

שלך באי רציונליות

הומור הוא דרך מצוינת להעביר נושאים רציניים ואחרי כמה ספרים בנושא, ספרו החדש של דן אריאלי הוא מזן אחר לחלוטין. כבר הפורמט הריבועי והקטן גדוש האיורים מרמז כי זהו ספר שונה מהספרים הקודמים שהיו עיוניים יותר. הספר מכיל עשרות שאלות שהופנו אל אריאלי ושהוא ענה עליהן בטורו בעיתונות.

הספר  גדוש בהומור ומיועד למי שכבר מכיר את החומר מספריו הקודמים, או מספרים רבים אחרים שיצאו בנושאים אלו בשנים האחרונות (ושכמעט כולם מבוססים במידה כזו או אחרת על מחקריהם של טברסקי וכהנמן). לא תמצאו כאן הרצאה מסודרת, לא פירוט של מחקרים ולא כתיבה מדעית פופולרית, אלא טורים בעלי אופי קומי  שמסבירים סיטואציות ומצבים מחיי היום יום בכלים הפסיכולוגיים, אולם לא בטוח שאת כל העצות תרצו ליישם. העיקר שתחייכו מעט. איזה שאלות?  הנה מקבץ של סוגיות ברומו של עולם: איך לחלק חשבון בין חברים במסעדה (הצעה מעניינת אבל נראה לי קשה ליישום בישראל), כיצד לנצח את המלצר הממליץ על יינות יקרים בהרבה ממה שאתה מעוניין (מחכה כבר להזדמנות לבדוק את השיטה), מתי כדאי לעבור דירה , איך למצוא בילוי בו שני בני הזוג יהנו במידה שווה (הרבה יותר קל למצוא בילוי בו שני בני הזוג יסבלו במידה שווה), מה כדאי לעשות אם רוצים להחליף קריירה (לצאת לחופשה דבר ראשון) ועוד.

פרקים לדוגמה מהספר באדיבות ההוצאה

שלך באי רציונליות
דן אריאלי
איורים: ויליאם האפלי
דביר 2015

מגב הספר

  • למה כשאני יושב במשרד קשה לי להתרכז, אבל כשאני משחק כדורסל, אני דרוך ומרוכז?
  • למה גרביים הולכים לאיבוד בכביסה?
  • איך אני יכול ליהנות יותר מהחיים?
  • איך אני יכול לרסן את עצמי, כשאני מרגיש צורך בלתי נשלט להפר את החוקים שקבעתי לגבי ההשקעות שלי בשוק ההון?

המחקר של פרופסור דן אריאלי צמח מתוך החוויות הקשות שחווה. בגיל ההתבגרות התמודד עם כוויות מדרגה שלישית בכשבעים אחוזים מגופו, והכאב והצלקות שנותרו על גופו גרמו לו להרגיש לא בנוח כמעט בכל סיטואציה חברתית. בין השאר משום כך אריאלי מקדיש את הקריירה שלו לניסיון להבין טוב יותר את הטבע האנושי, מברר היכן אנחנו נוטים לעשות טעויות, ואיך אפשר לשפר את ההחלטות שלנו ואת התוצאות שלהן.
קוראיו הרבים של דן אריאלי הפנו אליו במהלך השנים שאלות מחיי היומיום שלהם, והתשובות שלו המתפרסמות כאן הן חכמות, מצחיקות ובעיקר מלמדות אותנו משהו על הטבע האנושי.
דן אריאלי הוא פרופסור לפסיכולוגיה ולכלכלה התנהגותית באוניברסיטת דיוק, וכן המייסד וראש “המרכז לחוכמה בדיעבד מתקדמת”. דן הוא המחבר של שלושה רבי מכר: “לא רציונלי ולא במקרה”, “לא רציונלי אבל לא נורא” ו”האמת על באמת”. הוא גר בדורהם, צפון קרוליינה, עם אשתו סומי ושני ילדיהם המקסימים והמחונכים למופת, עמית ונטע.
ויליאם האפלי הוא קריקטוריסט מוערך, מאייר למגזין “ניו יורקר” ולמגזינים אחרים בעולם. למד פסיכולוגיה באוניברסיטת דיוק ואמנות באקדמיה לאמנויות יפות בשיקגו.

אגם הצללים

קצת תנ”ך, קצת הארי פוטר, קצת שר הטבעות, קצת אווטאר. תערבבו טוב טוב  במדויק ותקבלו ספר פנטזיה! רוני גלבפיש ערבבה ובחשה לפי מתכון סודי שיש אומרים שמגיע עד בעלת האוב מעין דור ועוד הוסיפה מעצמה כמה לחשים ואפילו קיבלה תמיכה מלמעלה מארבע מאות איש שהופנטו מקסמיו והספר יצא.

אמנם חכמינו אמרו לא להסתכל בקנקן, אבל בספר דווקא הקנקן חשוב. הספר יצא בהוצאה עצמית והוא מראה שספרים עצמאיים יכולים להיות ברמת הפקה זהה לספרים בהוצאות מסחריות. אין ויתורים על עריכה, הגהות, עימוד וטיפוגרפיה. עד כמה שקל לזלזל בשלבים אלו, לעתים ספר שלם ייכשל רק בגלל שהוא לא קריא ויזואלית. ההתחלה כבר טובה ומראה שאפשר גם בצורה עצמאית.

ניצלתי את שבוע הספר על מנת לעורך ראיון ספונטני עם רוני גלבפיש.


והנה הסקירה

“אני עפה!” – מתחיל הספר. אבל למה שזה יפתיע אותנו שמישהי עם כנפיים עפה? הרי כנפיים נועדו לעוף, לא? אז העניינים קצת יותר מסובכים כאשר אנו לומדים שהכנפיים מקוצצות, או לפחות מגולגלות על הגב ואסור לעוף עד גיל 16 (מזכיר לי רישיון נהיגה). אנו נכנסים לסיפור. יערה לומדת בבית הספר אבל אחותה התאומה הזהה נעלמת ומעבירה אליה מחשבות. היא עפה (מה שלא קרה עד כה), ויש גם נמר (רק חבל שעל הכריכה מצויר טיגריס – תורידי לך שתי נקודות רוני…). היעלמותה של תמר יוצרת בעיות וחששות ברמות-ים, מקום מושבם של בני הסהר שם הם מתרחקים כליל מאתנו, התמימים, אלו שלא רואים כלום ולא מבינים כלום. חוץ מאיזה ילד שפעם רואה משהו אבל ההורים מתעלמים ממנו לחלוטין. זוהי אמת אוניברסלית ואם לא קראתם את הניסוי של ג’ושוע בל בתחתית של וושינגטון, מומלץ מאד לקרוא. גרסה מקוצרת בעברית והגרסה המלאה באנגלית.

מה מייחד את הספר? בעיקר הישראליות שלו. השמות, המקומות – מהגולן והכנרת לאורך הירדן בואכה ים המלח וסדום, ואפילו הלחשים – פסוקים מהתנ”ך ומהשירה הישראלית. רעיון מצוין. במקום מילים בלטינית, שאמנם היא שפה שתמיד כדאי לדעת, קצת אלתרמן ומשוררים נוספים.. אפילו הומצאה מילה חדשה (לא לגמרי הומצאה, ראו בתגובות), לצלהב – לקרוא מחשבות של מישהו אחר. אהבתי את החידוש, למרות שנראה לי שאשתי עושה לי את זה באופן די קבוע.

וקצת על העלילה. תמר נחטפה וזה לא מבשר טוב. התאומות שלא נפרדו אף פעם רבו מריבה איומה ואחריה תמר נעלמה. משפחתה לא יודעת אפילו שהיא נחטפה. העלילה מתנהלת פעם אצל יערה ופעם אצל תמר שלא ממש מבינה למה חטפו אותה ומגלה באיחור ניכר. אנו מגלים שיש עוד יצורים מכונפים, אבל מי הם ומה בדיוק הם רוצים?.  בדרך העלילה עוד מסתעפת עם כל מיני אפשרויות לעלילות משנה שלא ממוצות עד תום (מה קורה בספרייה, מדוע ינץ פותח עבדה סודית, מה עבר על הרפאים). העלילה זורמת בקצב מהיר אולם מעלה כמה תהיות. משפחתה של תמר מגלה רמזים רבים על היעלמותה אולם באופן תמוה לא מצליחים לחבר בין העובדות השונות כלל עד שכבר מאוחר מדי. גם תמר מתעלמת מרמזים ברורים ומבינה הכל באיחור. הדבר אולי יגרום מעט עצבנות לקורא הצעיר שלא יבין איך בספר הם לא מבינים מה קורה, אפילו שהתשובה מתחת לרגליהם. אבל ככה זה כשאנשים לא מדברים אחד עם השני כמו שצריך.

הספר מיועד לילדים ולנוער. אני יכול להניח שהקריאה שלהם שונה מקריאה שלי כמבוגר. מן הסתם הם יתרכזו יותר בועלם הפנטסטי ופחות במסרים הדידקטיים שאולי ייכנסו בתת מודע. קריאה כמבוגר מעלה שאלות נוספות בחיי המשפחה והחברה: מה אנחנו מספרים לילדים שלנו? מה מותר ומה אסור? איפה הגבולות? עד כמה צריך להגן עליהם או דווקא לתת להם לצאת לעולם, טובת הכלל מול חירות הפרט ועוד.

אבל הספר לא מכריח לחשוב על כל זה ואפשר פשוט להנות מהסיפור ולקרוא בכיף. נעזוב את הקריאה של המבוגר, ונחזור דווקא לנקודת המבט של הילדים והנוער, קהל הקוראים העיקרי. הספר עוסק בבני נוער, מתבגרות בנות 13 ואפילו שיש להן כנפיים יש להן את כל בעיות ההתבגרות הרגילות: מריבות אחת עם השנייה, מריבות עם ההורים, חוסר תקשורת, אמא עסוקה מדי ובעלת קריירה המתנגשת עם המשפחה. כל לחש וקסם הוא Contra Legem. תמר אמנם נחטפה ורחוקה ממשפחתה אולם מגלה גם שהיא הרבה יותר חופשייה. נראה שיש כאן את כל המרכיבים שילדים יזדהו איתם, והם מן הסתם יצליחו לעקוב יותר טוב ממני אחרי נפתולי העלילה שאני מודה שאיבדתי לפעמים. הילדים יאהבו את השינוי שחל בתאומות ואת העוצמה שלהן. בשלושה ימים בלבד, הן נהיות בוגרות יותר ועצמאיות יותר.  והעיקר : הן לומדות לעוף!

אגם הצללים - כריכת הספר

אגם הצללים

אגם הצללים
רוני גלבפיש

פרק ראשון מהספר אגם הצלילים באתר של רוני גלבפיש

 

קצה

את כתיבתה של גלית דהן קרליבך (להלן גד”ק) אני מכיר בעיקר מטוריה שהתפרסמו בעיתון מקור ראשון. אלו היו טורים במדור טיולים בארץ שנכתבו בסגנון יחודי וקלעו לטעמי ובעבר כתבנו על סדנאות הכתיבה שהיא מעבירה. הצטערתי כשהמדור הוחלף וחיכיתי להזדמנות לקרוא פרוזה שלה. שבוע הספר היה הזדמנות נהדרת להצטייד בספרים מעט ישנים יותר שנעלמו מתחת למסכי הרדאר שלי בזמנו.

תסתכלו על תמונת הכריכה. אשה על צוק ומתחתיה תהום מכוסה עננים. אצלנו במשפחה קוראים לתהום כזו “האבדון“. תקפוץ? ברור שתקפוץ. תתרסק? בוודאי. תצליח לקום? שאלה טובה.
בספר “קצה” אנו נחשפים ליסכה פלד. גאולוגית במקצועה שסבתה האהובה מתה. אביה נפטר כשהייתה בת 12, אמה התנכרה לה מאז לידתה ולמעשה לא תפקדה מעולם כאם, קרובי משפחה אחרים אין וגם חברים אין, אולי חבר אחד של האבא, שטיין שמו, שדאג לה למלגה וגם קצת לעבודה ונראה שהוא פורש עליה את חסותו. חייה של יסכה סוערים כבר שנים והיא צריכה טיפול תרופתי קבוע. המתג – כך מכונה אותה תרופת פלאים (רק נרמוז עליה בתור מספר שלוש) שהיא חייבת לקחת על מנת לכבות את עצמה.

“אז עוד לא ידעתי שגם בשפות זרות, ולא רק בעברית, המתג עושה שמות. לא ידעתי שהסוויץ’ בהוראתו המקורית הוא שוט מחודד, שנועד להכות את הבקר ולהכניסו אל התלם. לא ידעתי שחיידקי מתג נקראים כך בשל צורתם הזקופה והבלתי מתפשרת. רק אחר כך, הרבה אחר כך, למדתי שתחנות כוח משתמשות בתהליך המיתוג כדי לחלק אנרגיה, כדי לדאוג שלא כולה תהיה מרוכזת במקום אחד ותתפרע. למדתי שהמתג הוא האחראי לאופן הגיית המילים בשפה, כמו מנצל חמור סבר. מיתוג חשמלי. מיתוג לשוני. מיתוג מכני. כל אלו היו רק שמות אחרים לתפקידו האמיתי והמרסן.”

בתחילת הספר יסכה מטביעה את יגונה בטיפה המרה. הרבה יותר מטיפה ולבר האפלולי נכנס פתאום אראל, המלאך הגואל. אראל הוא מנהל חווה לנערים בסיכון גבוה שנפלטו מכל מסגרת אחרת. החווה נמצאת מעבר לקצה. כמובן שבממד המטאפורי אולם קצה בספר משמשת גם כהתנחלות מבודדת במדבר יהודה על אם הדרך היורדת לים המוות. גם אנשי קצה, שבעצמם קצו בעולם והתנתקו ממנו, אינם רוצים דבר עם אותה חבורת נערים שרק אראל דואג להם, לבדו מול כל העולם.
אראל מבקש מיסכה שתבוא לעבוד בחווה. ממילא אין לה איפה לגור. הבית של סבתה קטן ואמה השתלטה עליו תוך כדי שהיא מבהירה ליסכה שאין לה ממש אפשרות להישאר שם (ולא שיסכה הייתה רוצה) ובהיותה חסרת כל ברירה, היא יורדת לחוות הנוער ועוברת לחיות שם.
חוות הנוער מתוארת כמקום אידיאלי ופסטורלי, חלקת האלוהים הקטנה של אראל אבל הבעיה היא שאראל חושב שהוא אלוהים. לא מספיק לו להיות גורו או מנהיג כת. אלוהים בעצמו ובכבודו. הכל כמובן בשביל הילדים. מי ידאג להם? למי אכפת מהם? את מי יש להם בעולם? על פיו ישק ויפול דבר בחווה ופעמוני האזהרה שכבר באפלולית הבר צלצלו מעט, נדרכים וזועקים בטון צורם יותר ויותר. וככל שהם מצלצלים חזק יותר כך יסכה מתעלמת מהם עד שאין יותר שום אפשרות להתעלם ויש צורך להחליט האם להתרסק או לקום.
גד”ק מייצרת עולם שונה, אקס טריטוריאלי, שחוקיו שונים ושלזרים אין כניסה אליו. הספר קולח מעצמו, אין רגע דל. להטוטי שפה ואקרובטיקה לשונית הכוללת גם הומור מושחז כדוגמת ההתייחסות לשם הגיבורה: איכסה, עיסקה או אולי ג’סיקה. הלהטוטים לעתים מוגזמים, מילים שחוזרות בתדירות גבוהה, או שמות סימבוליים מדי (למשל פלד – מנוגד לחלוטין ליסכה השברירית, אראל או אפילו שם משפחתו של הגיאולוג- שטיין, ושמו הפרטי -גד , האם אלו רק ראשי התיבות של שם הסופרת או אולי הרמז לשמו הלועזי של האל?) אבל אלו מגרעות זניחות, פרודניות שמצאתי בקושי בתוך הטקסט האיכותי, שגם אותו יש לחשוף שכבה אחר שכבה כמו תל.

תהליכי הנפילה והעלייה של הדמויות השונות יספקו בסיס נרחב לחשיבה ולדיון. התנכרות של ילדים להוריהם, יתמות בגיל צעיר, קשיי הסתגלות, נוער בסיכון, יחסי מבוגרים וצעירים, יחסים מותרים ואסורים, ענייני רפואה שונים, אוזלת ידו של השלטון על כל גווניו, הניצול, הדיכוי הפיזי והמחשבתי ועוד. כל אלו מוצאים להם מקום ברומן סוחף ומרתק זה עליו תחשבו גם הרבה לאחר סיום הקריאה.

קצה - כריכת הספר

קצה

קצה
גלית דהן קרליבך
הוצאת זמורה ביתן 2014

 

מגב הספר

בצהרי יום חול ירושלמי יושבת הגיאולוגית הצעירה, יִסְכָּה פלד, בפאב אפלולי, מטביעה את יגונה בכוס בירה ביתית ובוחנת את רסיסי חייה: סבתה הנערצת הלכה לעולמה, אמה המתנכרת גירשה אותה מביתה, והאהבה טרפה את נפשה. יסכה יודעת כמה עמוק יכול העצב לחלחל ולאילו גבהים נושאת אותה ההתעלות, ומנסה בכל יכולתה להותיר מאחוריה את משקעי העבר ואת מאובני תשוקתה.

אך מאמציה עולים בתוהו, והאדמה היציבה מתחילה לנוע תחת רגליה כשאל הפאב ואל חייה נכנס אראל, מנהיגה הנאה והמהפנט של קבוצת נערים אבודים. היא הולכת אחריו למדבר, לארץ זרועת זיכרונות ישנים ופיתויים עתיקים, ומוצאת את עצמה — ואז מאבדת את עצמה — בחזונו הפרוע והמסוכן.

בכישרונה הייחודי לוקחת גלית דהן קרליבך את הגיבורה שלה ואת השפה העברית אל הקצה ומעבר לו, למקום שבו אין חוקים. בפראות חיננית היא פורעת סדרים ומלהטטת בדימויים בעלילה שבה הומור, מתח פסיכולוגי, קדושה וחטא מרקדים על פי תהום.

קצה הוא הרומן השני של גלית דהן קרליבך. ספר הביכורים שלה, אחותי כלה והגן נעול, זכה לשבחי הביקורת ובמלגת ‘פרדס’ לסופרים צעירים מטעם הספרייה הלאומית, וספר הנוער שלה, ערפילאה, זיכה אותה בפרס על־שם דבורה עומר לשנת 2013.

 

לפני ואחרי בבני ברק סיטי

שם הספר מרמז על תוכנו. לפני ואחרי בבני ברק יתאר בהכרח תהליך של חזרה בתשובה (או יציאה בשאלה), אבל המילה סיטי נראית לא מתאימה. מה פתאום סיטי? אנחנו בניו-יורק? ממש לא. גם לא בתל אביב או בר”ג עתירות המגדלים ואפילו לא בפתח תקווה או גבעת שמואל הבורגנית. מה לבני ברק ולמונח סיטי?

ושאלה זו מהווה דוגמה לשאלות אחרות הצצות מקריאת הספר. הספר מתאר את חיים של ליאה ואלבר שעוברים לגור בבני ברק מטעמים כלכליים (דירה זולה מאד וגם קרובה לרמת גן כך שלא צריך לדאוג שהסביבה לא תתאים) ומגלים כי למעשה הם כבר שנים בעיצומו של תהליך חזרה בתשובה. התהליך אינו פשוט אף פעם ובוודאי כשמבצעת אותו משפחה ואנו נחשפים לעולמם בעלילה שנעה בכמה צירים. פרק המבוא  (המובא בהמשך באדיבות ההוצאה) מוביל לעיקר הספר המתאר שנה בחיי המשפחה חודש אחר חודש, הולך וסובב דרך מעגל החיים היהודי, עם חזרות לתקופות שונות בעבר.

בניגוד לספרים אחרים שנכתבו על ידי חוזרים בתשובה (או בשאלה), אין בספר ביקורות קטלנית על העולם הקודם וגם לא שבחים ללא סייג על העולם החדש. אין כאן ראייה פתאומית של האור מול החושך. אולי דווקא ההפך, יש רצון עז להראות כי העולמות דווקא אינם שונים כל כך. המצוקות הכלכליות בוודאי לא נפתרות כאשר חוזרים בתשובה, אולי אפילו גוברות עקב הלחץ לחיתון הבנות וההוצאות הכספיות הכרוכות בכך. הבעיות האישיות לא נפתרות – בעיות בזוגיות היו ויהיו, עדיין קשה להשיג עבודה, קשרים חברתיים מתנתקים וחדשים מתקשים להיווצר –  החברה הישנה דוחה אותך ובחברה החדשה את תמיד תהיי סוג ב’. ואפילו אם את מקבלת הזמנה לחתונה מיוחסת, תשבי בשולחן של ספרדיות בצד ותקבלי דג ולא עוף והשידוכים שיוצעו לבנות יהיו של חוזרים בתשובה.

קריאת הספר מושכת ומהנה. בספר כמה עלילות משנה: לימודי המשחק בבית צבי, משפחתו של אלבר והקשרים עימה, ההיקשרות לתנועת חב”ד ועלילת משנה העוסקת במעשים מגונים בחברה החרדית. זהו נושא חשוב, אך למרות שנושא זה מעסיק רבות את הגיבורה, הוא לא מגיע לכדי מיצוי ואינו יוצר שיא דרמטי (כפי שאולי היה מצופה מהתיאור בכריכת הספר), ובעיקר מביע את ההדחקה הקיימת בנושא. היה כדאי ליצור יותר דרמה,  קונפליקטים שהגיבורה חווה והחלטות מפתח שלה. נראה שרוב האירועים פשוט מתרחשים והגיבורה פסיבית למדי ומוכנה לקבל את כל מה שיקרה לה ופחות פועלת בעצמה לשינוי.

מבחינה ספרותית זהו חסרון מסוים, אבל אולי זה המצב. אמנם אנו מעדיפים גיבורים שלוקחים את עצמם בידיים וכל הזמן משנים את גורלם, אבל האם זה בכלל אפשרי? ואולי מספיקה הבחירה האחת של הגיבורה, הבחירה הקריטית של החזרה בתשובה והשלכת עולמה הישן מאחוריה תוך אימוץ אורח חיים דתי – שבת, כשרות, מקווה, כיסוי שיער, חינוך הילדים. בחירה שכבר ממילא משנה את הכל ולא משאירה כמעט כוחות לבחירות נוספות. ואולי אלו מצוקות היום-יום שאינן שייכות דווקא למגזר החרדי, שפחות מאפשרות להרים את הראש אלא מכריחות אותנו להתעסק בציפה על המים, ואולי זו אמירה מכוונת שהכל בידי שמים, אמירה המופיעה בספר כמה וכמה פעמים.

נדגיש שוב את מעלתו של הספר ביצירת החיבור והקשרים בין המגזרים בחברה תוך כדי תיאור מעניין של מגזרים אלו. הספר בפירוש מיועד לקוראים חילוניים ואל להם לחשוש מקריאת הספר. לא יגידו להם בכל פרק כמה העולם החילוני ריק וגרוע וכמה העולם החרדי טוב. נהפוך הוא, לא חסרה ביקורת, עדינה יותר או פחות, על העולם החרדי. החל מביקורת על הספרות שלו (ספרות לא תורנית שמיועדת אך ורק לנשים) ועד ביקורת על אפלייה. גם צדדיה החיוביים של החברה – העזרה ההדדית, הפשטות וההסתפקות במועט, חשיבות ערכי המשפחה מוצגים.  הקוראים יגלו עולם שקרוב אליהם (בכל זאת סיטי) אך פחות מוכר, על יתרונותיו וחסרונותיו, בוודאי מבט מורכב יותר ממה שלרוב מוצג בתקשורת, וגיבורה שאפשר להזדהות איתה.

לפני ואחרי בבני ברק סיטי - כריכת הספר

לפני ואחרי בבני ברק סיטי

לפני ואחרי בבני ברק סיטי
אביטל ז’נט קשת
ידיעות ספרים – 2015

פתיחת הספר באדיבות ההוצאה

Download (PDF, 361KB)

מגב הספר

 זהו סיפורה מרטיט הלב של ליאה, שחקנית לשעבר, החוזרת בתשובה יחד עם בעלה ובנותיה ומפלסת לעצמה חיים חדשים בעיר בני ברק. תוך כדי חיפושים אחרי ילדה אחת, שגורלה נקשר בה, היא מגלה לא רק שרשרת מסירה נשית, אלא גם את עקבות הילדה שהיתה היא עצמה.

בטון חשוף וישיר, בקול שכולו אמת, פותחת אביטל ז’נט קֶשת צוהר אל חייהם של החוזרים בתשובה שעולמם היטלטל ונברא מחדש. חיי משפחה אמוניים, זיכרונות עבר מעולם נטול כבלים של דת וכנפיים של גאולה – אלה הם חומרי החיים המסקרנים ושובי הלב של ספר זה, שאינו פוסח על קשיי היום-יום וקשיי הפרנסה, ועל משאם הכבד של המצוות והעוֹל לצד שמחות קטנות שבין קודש לחוֹל.

מעולם לא תואר מרקם החיים הישראלי במרחב העירוני החרדי באומץ רב כל כך. לפני ואחרי בבני ברק סיטי מזמין אותנו להכיר מקרוב את מאפייניו של הגורל הנשי בחברה הדתית על קהילותיה וחסידויותיה השונות. מבט בוחן זה, הקולט גם את הנסתר מן העין, מציג באור חדש גם את החברה החילונית שסברנו שאנו מכירים.

מצעד האביב

הספר מצעד האביב מכנס מבחר סיפורי ילדים של סופרים ותיקים שטרם יצאו עד כה בספר. הסיפורים נושאים ניחוח נוסטלגי, גם בסיפורים עצמם ובסגנון הכתיבה, גם באיורים ואפילו בעיצוב והטיפוגרפיה.

כל הסיפורים בנושאי טבע: בעלי חיים, פרחים, עונות השנה. הקרא על הצב שרה לעשות מרוץ כמו סב סבו שניצח את הארנב, אך לאחר שלא מצא עם מי להתחרות, היה צריך להתחרות בחורף. נקרא על הסנאית והינשוף שבגלל שעות הפעילות השונות שלהם לא ממש הצליחו להסתדר על עץ אחד ועוד. הספר מתאים לילדים בגיל ראשית קריאה (כיתות א’-ב’) ומלווה באיורים של תומר זית (כמה השם מתאים לספר!).

הנה שני עמודים לדוגמה:

מצעד האביב עמוד לדוגמה

מצעד האביב

מצעד האביב - עמוד לדוגמה

מצעד האביב

מצעד האביב - כריכת הספר

מצעד האביב

מצעד האביב
אסופת סיפורים מאת נורית יובל, חנה בר, מיכאל דשא, ליאורה כרמלי, לבנה מושון, רות ריכטר ואירית שושני
איורים: תומר זית
דני ספרים 2015

 

 

 

מחשב אהבה מחדש – מעין סקירה

אני עוקב אחרי אלכס אפשטיין בפיסבוק במשך זמן מה ומפעם לפעם הוא מפרסם אחד מסיפוריו הקצרים. הסיפורים הם מילים בודדות. עשרה משפטים הם כבר סיפור ארוך. לפעמים נראה שחלק מהמשפטים כלל לא מתקשרים אחד לשני. וזה כל הקסם, כי לכתוב כל כך בקצרה אבל להשאיר אותך חושב במשך זמן ארוך על מה שנכתב ומנסה לפענח את המשמעויות השונות, היא אומנות  ואפשטיין הוא אמן.

ספרו “מחשב אהבה מחדש” מרכז הרבה סיפורים כאלו והוא נמכר בפורמט דיגיטלי בלבד. הקובץ פתוח אצלי בדפדפן בקביעות ופעם ביום אני מציץ בו לכמה דקות ונהנה כל פעם מחדש.

הנה דוגמה ארוכה:

איך כמעט הפכתי למיליונר

אתמול (או שלשום, לא הפרטים הקטנים חשובים כאן) כתבתי מכתב – מנוסח להפליא, אם יורשה לי להעיד על עיסתי – לחברת תרופות גדולה. הצעתי שבמקום עלוני האזהרה המצורפים לחפיסות הגלולות להקלת כאבים, הם יצרפו סיפורים קצרצרים שלי. הרי ממילא לאף אחד אין כוח לקרוא את כל האותיות הקטנות האלה – בטח לא כשהראש מתפוצץ. לא חלף שבוע (או שבועיים, כששותים כל יום בקבוק וודקה הזמן רק רובץ על הנפש כמו חתול על החזה. אבל רגע, רגע, תיכף הוא יזנק קדימה) ומצאתי בתיבת הדואר מכתב מחברת התרופות. “מר אפשטיין הנכבד”, הם כתבו, “קראנו בעיון את הצעתך. לצערנו…” אחר כך הגיע איזה הסבר מפותל על מנהל התרופות, ניסויים בבני אדם, אחריות רפואית והשד יודע מה עוד. נהיה לי כאב ראש נורא רק מלקרוא את כל זה. תייקתי את המכתב בקלסר של “מכתבי סירוב שלא נקראו כראוי וחבל”, והלכתי (כבר לפני שנה, אם זכרוני אינו מטעה אותי) למלא לוטו.

שימו לב להערות הביניים המיותרות, לכאורה, תקראו בקפידה ותראו מה כל אחת מהם תורמת בדרכה לסיפור. כמובן לפי הבנתכם שאולי תהיה שונה מאד מכוונתו המקורית של אפשטיין, שאותה פרט אליו מי יודע.

הנה דוגמה קצרה:

זמן

לאחר מות הוריה, בשעה שסידרה את דירתם, מצאה בבויידם קלסר ובו ציור של ירח מחייך שציירה בילדותה. תחילה הוסיפה לו ספרות. ואז מחוגים.

שלוש שניות לקרוא ולחשוב על זה אפשר גם שעתיים ויותר. ולמה זו מעין סקירה? כי סיפורים כל כך קצרים, מרחב הפרשנות גדול כל כך ומשתנה מאדם לאדם ואפילו באותו אדם מיום ליום ומשעה לשעה.

הסיפורים הקצרים האלו שכל אחד מהם אינו יותר מעמוד (דיגיטלי) אך מהווה מיקרוקוסמוס מתאימים בול לפורמט דיגיטלי. לא ניסיתי לקרוא מטלפון נייד אולם אורכם הקצר של הסיפורים מבטיח שגם במכשירים אלו הקריאה תהיה נוחה. וגם המחיר אינו הווה בעיה, אלא ההפך – גורם מדרבן.  ואם תגמרו את כל הסיפורים ותרצו עוד? יש לאלכס אפשטיין עוד כמה ספרים כאלו (ועוד כמה “רגילים” שהתפרסמו בהוצאות שונות).

מחשב אהבה מחדש - כריכה

מחשב אהבה מחדש

מחשב אהבה מחדש
אלכס אפשטיין
הוצאות אינדיבוק 2013

 

אמנות החשיבה הצלולה – סקירה ופרק דוגמה

הספר אמנות החשיבה הצלולה מתאר חמישים כשלים קוגניטיביים נפוצים. טעויות שאנו עושים יום יום, חלקם שרידים מהעבר הרחוק, מתקופת FIGHT OR FLIGHT וכו’. לכל כשל מוקדש פרק קצר שיכול להיקרא בפני עצמו, עם הסברים ודוגמאות. למה אנחנו ממשיכים לקרוא ספר עד הסוף למרות שהוא משעמם אותנו (לא הספר הזה אבל לרוב כי כבר הגענו עד לאמצע וחבל להפסיק), למה  אם אבדנו כרטיס כניסה בדרך להצגה לא נקנה כרטיס חדש אבל אם אבדנו שטר נקנה את אותו כרטיס באשראי  (כשל ידוע המורכב למעשה ממספר כשלים שונים), למה אם משהו נראה לנו נדיר אנחנו בטוחים שהוא גם יקר? למה אנחנו מתרשמים מידוען שמוכר לנו מכונת קפה? למה אם כדור הרולטה נפל על אדום עשר פעמים ברציפות נהמר על שחור (ושאר כשלים שנובעים מבורות בסטטיסטיקה) ועוד ועוד. הספר הזכיר לי מאד חלקים מספר אחר שיצא לאחרונה בנושאים דומים , חשיבה חדה. יש השקה מסוימת בין הספרים אולם ככלל נראה שהם משלימים אחד את השני.

והנה כשל שקרה לי בזמן קריאת הספר. בארבעה ספרים שקראתי לאחרונה מוזכר שמו של נסים טלאב בצורה כזו או אחרת. איזה צירוף מקרים מדהים! סיכוי של אחד למיליון. מזל שבדיוק קראתי את פרק 24 ההכרחיות שבצירוף המקרים (הכרתי כשל זה כבר קודם. הזכרתו של טלאב נובעת מכך שאני קורא הרבה ספרים בנושאים אלו ובמקרה הם נקראו במקבץ. אם לא טלאב, אז היה משהו אחר משותף לכמה ספרים). דרך אגב טאלב כתב ספר בשם ברבור שחור ובינו לבין דובלי שהיו חברים קרובים מאד עבר חתול שחור (להקה שלמה) וטלאב מאשים את דובלי בפלגיאט! את הסיפור המעניין בפני עצמו תוכלו לקרוא בכתבה של נטע אחיטוב בהארץ או אצל דוד רוזנטל בוואלה)

קשה להילחם בכשלים אלו והשלב הראשון הוא דע את האויב. סביר להניח שעל רוב הכשלים שמעתם בפעם כזו או אחרת, שנתקלתם בהם בשמות שונים מעט, אבל הריכוז של כולם בספר אחד יעזור לנו להכיר אותם. ההתמודדות היא כבר סיפור מסובך הרבה יותר. לעתים גם כשמכירים את הכשל ההתנהגות מושרשת כל כך שנופלים בו שוב ושוב. מה לעשות? לחשוב ולחשוב עוד פעם. להישאר רציונליים. להתגבר על הרגשת חוסר הנעימות (אותה אנשי מכירות למשל יודעים לנצל מצוין), לדחות החלטות חשובות ולא לבצע אותן בין רגע (בטח אם הן קשורות לקנייה של יחידת נופש במאדים) אלא ללכת לישון עליהן וגם להאמין קצת פחות בעצמכם. רוב האנשים בטוחים שאם הם הצליחו סימן שהם טובים ונוטים ליחס את כישלונותיהם למזל הרע. אבל בפועל הרבה פעמים זה דווקא ההפך. אנחנו טועים כל הזמן, אם הצלחנו, היה לנו מזל. תזכרו את זה. ותמיד תגרמו לסוכן המכירות לחשוב שאתם שונאים אותו שנאת מוות. זה ישתלם. ויש גם אפליקציה לאנדרואיד שתזכיר לכם לפני כל החלטה את ההטיות והכשלים שאתם יכולים ליפול בהם.

באדיבות ההוצאה – פרק 21 לדוגמה:
פחות זה יותר
פרדוקס הבחירה (The Paradox of Choice)

אחותי ובעלה קנו לפני כמה זמן בית לא גמור. מאז, אנחנו לא מדברים על שום דבר אחר. נושא השיחה היחיד בחודשיים האחרונים היה המרצפות לחדר האמבטיה, קרמיקה, גרניט, שיש, מתכת, אבן, עץ, זכוכית, וכל סוג למינציה שידוע לאדם. מעט מאוד פעמים ראיתי את אחותי מתייסרת ככה. “יש פשוט יותר מדי מה לבחור” היא פלטה, הרימה ידיים לאוויר מרוב ייאוש, וחזרה לבן זוגה הצמוד: קטלוג המרצפות.
בדקתי ומצאתי שהסופרמרקט השכונתי שלי מחזיק מגוון של 48 יוגורטים, 134 סוגי יינות אדומים, 64 מוצרי ניקוי שונים, ומצאי כולל בסך 30 אלף פריטים. באמזון, חנות הספרים האינטרנטית, יש שני מיליון כותרי ספרים זמינים. האנשים בימינו מופצצים באפשרויות, למשל, מאות סוגי הפרעות נפשיות, אלפי משלחי יד שונים, מספר גדול אפילו יותר של יעדי חופשה, ומיגוון אינסופי של סגנונות חיים. מעולם לא היו כל כך הרבה ברירות.
כשהייתי צעיר, היו לנו שלושה סוגי יוגורט, שלושה ערוצי טלוויזיה, שתי כנסיות, שני סוגי גבינה (עדינה או חזקה), סוג אחד של דג (דג השֶמֶך, פוֹרֶל) וטלפון אחד, שסיפק הדואר השווייצרי. הקופסה השחורה עם החוגה שימשה רק לשיחות טלפון ולא לשום מטרה אחרת, וזה היה בסדר גמור מבחינתנו. לעומת זה, כל מי שנכנס היום לחנות טלפונים מסתכן להישטף במבול של חברות, דגמים, ואפשרויות התחברות.
עם זאת, הבחירה היא קנה המידה של ההתקדמות. היא זו שמפרידה בינינו לבין כלכלות מתוכננות מלמעלה ותקופת האבן. נכון, השפע גורם לכם להסתחרר מהתרגשות, אבל יש גבול. כאשר שפע הבחירות הוא מעל ומעֵבר, הוא הורס את איכות החיים. המונח הטכני לכך הוא פרדוקס הבחירה.
הפסיכולוג בּארי שוַורץ, בספרו עם הכותרת הזאת, מסביר את הסיבה לכך. ראשית, מבחר גדול מוביל לשיתוק פנימי. כדי לבחון את הטענה הזאת, סופרמרקט הציב דוכן שבו הלקוחות יכלו לבדוק 24 סוגי ג’לי. הם יכלו לטעום כמה שהם רוצים, ואחר כך לקנות אותם בהנחה. אותו הניסוי נערך גם למחרת, אבל עם שישה טעמים בלבד. התוצאה? ביום השני נמכר פי עשרה יותר ג’לי. למה? כשהמבחר היה כל כך רחב, הלקוחות לא יכלו להחליט, אז הם לא קנו דבר. הניסוי נערך שוב עוד כמה פעמים ועם מוצרים שונים. התוצאות היו תמיד זהות.
שנית, מבחר רחב יותר מוביל להחלטות אומללות יותר. אם תשאלו צעירים מה חשוב בבן זוג לחיים, הם ישפכו את כל התכונות הרגילות: אינטליגנציה, נימוסים טובים, חום, יכולת הקשבה, חוש הומור, ומשיכה פיזית. אבל האם בפועל הם לוקחים בחשבון את הקריטריונים האלה כשהם בוחרים מישהו? בעבר, צעיר מכפר בגודל ממוצע היה יכול לבחור מבין אולי 20 צעירות באותו גיל, שאיתן הלך לבית הספר. הוא הכיר את המשפחות שלהן ולהפך, מה שהביא להחלטה שהיתה מבוססת על כמה מאפיינים ידועים היטב. בימינו, תקופה של פגישות דרך האינטרנט, עומדים לבחירתנו מיליוני בני זוג פוטנציאליים. הוכח שהלחץ הנגרם בגלל הגיווּן המהמם הזה הוא כה גדול, עד שהמוח הזכרי מצמצם את ההחלטה לקריטריון אחד בלבד: משיכה פיזית. אתם כבר יודעים את תוצאות תהליך הבחירה הזה – אולי אפילו מהתנסות אישית.
לבסוף, מבחר גדול מביא לאי שביעות רצון. איך אתם יכולים להיות בטוחים שאתם עושים את הבחירה הנכונה בזמן שמאתיים אפשרויות סובבות ומבלבלות אתכם? התשובה היא: אתם לא יכולים. ככל שיש לכם יותר אפשרויות, כך אתם פחות בטוחים, ולכן לא מרוצים אחרי כן.
אז מה אתם יכולים לעשות? תחשבו בתשומת לב על מה שאתם רוצים לפני שאתם בוחנים הצעות שונות. תכתבו לעצמכם את הקריטריונים האלה ותיצמדו אליהם בקפידה. כמו כן, רצוי שתבינו שלעולם לא תוכלו לעשות החלטה מושלמת. בהתחשב במבול האפשרויות, החתירה לכך היא צורה של פֶּרְפֶקְצְיוניזם אי רציונלי. במקום זה, תלמדו לחיות עם בחירה “טובה”. כן, אפילו אם מדובר בבן זוג לחיים. אתם לא מוכנים להתפשר על פחות מהטוב ביותר? בתקופה הזאת של גיווּן אינסופי, ההפך הוא הנכון: “מספיק טוב” הוא המצב האופטימלי החדש (כמובן, לא בשבילכם ובשבילי).

אמנות החשיבה הצלולה - כריכת הספר

אמנות החשיבה הצלולה

אמנות החשיבה הצלולה
רולף דובלי
מאנגלית: שמעון בוזגלו
ספרי עליית הגג וידיעות ספרים 2015 (במקור  Die Kunst des klaren Denkens 2011)

מגב הספר

כולנו סובלים מהטיות קוגניטיביות, טעויות פשוטות בתהליכי החשיבה וקבלת ההחלטות שלנו. אבל אם נדע כיצד לזהות את הטעויות וההטיות האלו נוכל להימנע מהן ונקבל החלטות טובות יותר. אמנות החשיבה הצלולה הוא מדריך מעשי לכל מי שרוצה לשפר את קבלת ההחלטות שלו ולנהל את חייו בצורה טובה יותר.

רוֹלְף דוֹבֶּלי, יזם וסופר, מזקק מחקרים מתחומים כגון כלכלה התנהגותית, פסיכולוגיה, נוירולוגיה ועוד, והוא מראה לנו שכדי לחיות חיים משגשגים ושמחים יותר אנחנו לא זקוקים לרעיונות מתוחכמים, או לגדג’טים נוצצים וחדשים יותר, ואפילו לא לאנרגיות ומרץ יוצאי דופן. אנחנו רק צריכים להיות פחות אי-רציונליים.

אמנות החשיבה הצלולה הוא ספר בהיר, פשוט, מלא הפתעות, והוא ישנה את הדרך שבה אתם חושבים ויהפוך לחלוטין את דרך קבלת ההחלטות שלכם – בבית, בעבודה, בכל יום. עם דוגמאות כגון מדוע אסור לכם לקבל משקה חינם, או למה אתם צריכים לצאת מסרט שאתם לא אוהבים או מדוע אתם לא צריכים לראות חדשות – אמנות החשיבה הצלולה יעזור לכם להגיע – כמעט תמיד – להחלטה הנכונה.

אמנות החשיבה הצלולה הוא רב מכר ענק במדינות רבות, ולאחרונה אף הושקה אפליקצית קבלת החלטות בשם זה.

ספרים קוליים ומוקלטים

חווית הקריאה היא חוויה אישית. יש את הספר ויש את הקורא. ספרים קוליים מכניסים ממד חדש לגמרי, הקריין או הקריינית. כל אחד מדמיין את הקריאה בצורה ובקולות שונים ופתאום מכניסים לנו שותף לתהליך.

ספרים קוליים אינם עניין חדש. אני זוכר בילדות שהיינו מקישים כליום לסיפורים ברדיו (תסכיתים) ובתקליטים, אולם אם לפני שלושים שנה ספרים קוליים היו רק בתחום סיפורי הילדים, בעיקר בגלל הסיבה הטכנית שסיפור ילדים יכול להיכנס לתקליט אחד, מקסימום שניים. דרך אגב, המקור למילה אלבום בהקשר של תקליט או דיסק הוא בגלל שבעבר על תקליטי 78 ישנים בהם כל צד היה מספיק לרבע שעה כשרצית להאזין ליצירה ארוכה, נניח האופרה נישואי פיגארו, קיבלת אלבום גדוש בהמון תקליטים… הנפחים השתנו אבל המונח נשאר.

ספרים מוקלטים שימשו תמיד את אוכלוסיית כבדי הראייה. זה לא היה הכי נח, עדיין היה מדובר במארזים לא קטנים של קלטות ואחר כך דיסקים. אבל כל זה היסטוריה והיום לא צריך כלום, אפילו לא לצאת מהבית. רק חיבור לאינטרנט והספרייה היא וירטואלית לגמרי. ערכו של השירות לכבדי ראייה הוא ברור מאליו (האופציה של הדפסת ספרים בכתב ברייל יקרה הרבה יותר ).

קיבלתי מנוי התנסות מחברת iCast המפעילה ספריה וחנות לספרים קוליים בעברית. האתר נח מאד וההיצע מגוון וגדל כל הזמן. הפקת ספר קולי אינה תהליך זול (לעומת הפקת קובץ דיגיטלי לקריאה) ודורשת שעות אולפן רבות. אחת ההחלטות החשובות ביותר היא מציאת הקריין המתאים לכל ספר. בספרים מסוימים הסופר או הסופרת עצמם הם הקריינים דבר הנותן ממד נוסף של חוויה. ההקלטות באיכות גבוהה ונקיות מרעשים.

לאחר ניסיון קצר מצאתי שלי באופן אישי האזנה אינה נוחה מהסיבות הבאות: אני אוהב לקרוא. אני אוהב את היכולת לדפדף, לדלג מעט קדימה, לחזור מעט אחורה. גם קצב הקריאה גבוה בהרבה מקצב האזנה, לפחות פי שניים אם לא יותר. אופציה שחסרה מאד באפליקציה היא שינוי מהירות ההקראה (בטווחים של עד 50%). יצא שלשבת בבית ורק להקשיב נראה לי לא הגיוני ומצד שני אני לא מצליח מספיק להתרכז כאשר אני בנסיעה (לא רק בספרים, ניסיתי גם להקשיב להרצאות ושיעורים ללא הצלחה).

אבל זה טעם אישי ואולי גם צריך להתרגל. בשיחה אקראית בסעודה שלישית אמר לי ידידי י’, אני פחות קורא  אבל אני מקשיב המון לספרים. יש לי כבר שנה מנוי ואני שומע ספרים שלמים – בנהיגה, באימוני ריצה (והוא רץ מרתונים ככה שיש לו הרבה זמן) וכושר ובהזדמנויות אחרות. שמחתי מאד לשמוע את דבריו על כך שבסדר יום העמוס שלו שלא מאפשר קריאה, הוא מצליח למצוא זמן לכך בצורה אחרת ושהאפשרות להאזנה מועילה עבורו.

לא ערכתי מחקרים בדבר אבל יכול להיות שדווקא אלו שאוהבים פחות לקרוא יגלו שהם אוהבים מאד להאזין ובכך מכסים פלח שוק אחר.

המסקנה וההמלצה שלי היא פשוט להתנסות בעצמכם. מחירו של מנוי חודשי הוא זול מאד ותוך חודש אחד תדעו אם האופציה מתאימה לכם. במנוי חודשי צריך חיבור לאינטרנט כדי להקשיב לספרים (לעומת קניית ספר בודד בו ניתן להוריד קבצים) והוא מאפשר האזנה לכל מבחר הספרים באתר.

סולם הערכים – סקירה

הייתי ממליץ על הספר כבר מעמודיו הראשונים אבל לקראת סופו הגעתי לקטע המקסים הבא ששבה אותי לחלוטין.

“אמילי הייתה תלמידתי בשנתי הראשונה כמורה, ובאותם ימים היא פנתה אלי ואמרה שלעתים קרובות היא חשה בודדה. היית אז צעיר, גדול ממנה בשנים ספורות בלבד, והרגשתי חסר ניסיון. אז סיפרתי לאמילי על מנהג שיש לי, לצאת מהבית קצת לפני חצות ולהביט בירח. זה תמיד ניחם אותי – הידיעה שלא משנה איפה אני נמצא או מה אני עובר, מיליוני אנשים אחרים מתבוננים ברגע זה ממש באותו הירח. אמרתי לאמילי שאם תעשה זאת, לעולם לא תהיה לבדה.” (עמ’ 174)

הספר סולם הערכים מתאר את מסעו של דייוויד מנשה על פני אמריקה מחוף לחוף בעקבות תלמידיו. מנשה, מורה לספרות בתיכון היה נערץ על תלמידיו ודאגתו הראשונה כאשר הוא שומע שהוא אובחן כחולה בסרטן קשה היא איך הוא יבטל שיעור לתלמידים שלו. מורה שונה ומיוחד והסיפור מרגש. בסופו של דבר המחלה גוברת, התפקוד יורד ומנשה הופך לנכה ומוגבל ולמרות כל הרצון אינו יכול להמשיך יותר בעבודתו. לאחר שהמצב מורע עוד יותר הוא מחליט לקחת פסק זמן בטיפולים ולעשות מסע עד האוקיינוס השקט (ביתו במיאמי) ולהתארח כל פעם אצל תלמידים שלו מהעבר. הוא פירסם את הדבר בפייסבוק ועשרות מתלמידיו רצו ולעתים כמעט רבו על הזכות לארחו. עיקרי המסע כמו גם משנתו החינוכית של מנשה מתוארים בספר. בעיקרה מדובר בהעצמה של התלמידים ולגרום להם להיות מי שהם. הדרך לא הייתה פשוטה, התמסרות כזו לתלמידים גוזלת זמן רב, אולם למנשה היא השתלמה. תלמידיו העריצו אותו וזכרו לו חסד ליום פקודה. המחלה זעזעה לגמרי את חייו של מנשה והחלטתו להפסיק את הטיפולים הייתה בחירה שלו לקחת אחריות על חייו. ההחלטה לא הייתה פשוטה ותוך כדי המסע הוא משלם מחיר אישי וחיי הנישואים שלו מתפרקים.

סולם הערכים הייתה שיטתו של מנשה לעזור לתלמידיו. לרשום ולתעדף את הדברים החשובים להם בחיים. לעיתים מתוך צירוף של כמה ערכים שנרשמו זה ליד זה זיהה מנשה מצוקות קשות אצל תלמידיו והצליח לעזור להם. בית הספר בו לימד נחשב לאחד מבתי הספר הציבוריים הטובים בפלורידה וגם כיתתו הייתה כיתה של מצטיינים, אך גם שם נתקלים בבעיות של שיכרות, אלימות, דיכאונות, פגיעה עצמית ועוד.

המסע מבחינתו היה הצלחה. תקלות קרו, אבל כשהביט במי האוקינוס השקט בשרידי הראייה שנותרו לו הוא הרגיש שניצח את הסרטן. בדרך מנשה ביקר 75 מתלמידיו, יצר קשר עם מאות אחרים דרך הפייסבוק, ובעיקר הבין שהוא הצליח להשפיע ולשנות על חייהם של רבים כל כך, בימי חייו הקצרים. אולי המייצג הבולט ביותר לכך הוא שבספר מופיעים דברי התלמידים עצמם המספרים על מנשה.

לסיפור אין סוף טוב, אבל יש בו הרבה השראה. מנשה מת ב 20 לנובמבר 2014

“כשסיימתי את הלימודים בתיכון אמרת לי שאם אי פעם אזדקק לך, אוכל למצוא אותך בירח בלילה. בכל ערב, בין עשר לאחת-עשרה בלילה אתה מביט בירח ואני יכולה למצוא אותך. באחת עשרה השנים האחרונות חיפשתי אותך בירח פעמים רבות, ומצאתי נחמה. תודה על מה שהיית בשבילי באותם ימים, ועל מי שאתה בשבילי בכל יום מאז. הלב העדין והנדיב שלך נגע בלבותיהם של מאות אחרים. אני לא יודעת איך אתה עושה את זה. תמיד חשבתי שאני מיוחדת. שיש בינינו חיבור מיוחד. אבל הבנתי שאתה אותו מנשה לכל שאר התלמידים שראו אותך באותו האופן….” אמילי ללמה, מחזור 2000

סולם הערכים - כריכת הספר

סולם הערכים

סולם הערכים
מורה במסעו האחרון אל תלמידיו
דייוויד מנשה
מאנגלית: ניצן לפידות
כתר ספרים 2015 (במקור 2013)

מגב הספר

סיפור מעורר השראה על למידה, אהבה, והשאלה החשובה מכולן: מה באמת חשוב בחיים?
דייוויד מנשה היה מסוג המורים שנושמים למען עבודתם. הוא לימד ספרות בבית ספר תיכון בפלורידה, ובין שיעורים על שייקספיר להוראת מבנה המשפט הצליח לעורר בתלמידיו השראה, לפתח עמם קשרי אמון יוצאי דופן ולשמש להם יועץ אישי וחבר.
אבל אז, בגיל 34, התבשר דייוויד שהוא חולה בסרטן מוח סופני. כעבור שש שנים של מאבק מר במחלה, שגזלה ממנו לא רק את בריאותו אלא גם את יכולתו ללמד, הוא הגה תוכנית שכולה תעוזה וחזון: הוא יֵצא למסע ברחבי אמריקה – באוטובוס, ברכבת, ברגל – בחיפוש אחר תלמידיו לשעבר, ויברר מה עלה בגורלם, ובעיקר, האם החינוך שהעניק להם שינה משהו בחייהם?
התשובה שהתקבלה במסע זה – מסע של יותר מעשרת אלפים קילומטרים, שבמהלכו ביקר דייוויד מאות מתלמידיו – מקופלת בין דפי הספר הזה, ספר שכולו שיר הלל לערכים ולשאיפות של כולנו.

רשימות מומלצים – מישמס

זה קורה לכל אחד בהרבה נושאים. מבקשים רשימה של מומלצים ואז יושבים וחשובים ומנסים להרכיב רשימה. זה קרה לי השנה לקראת שבוע הספר התבקשתי להכין רשימה על ספרים מומלצים מהשנה האחרונה. על אחד לפרט מעט יותר ועל אחרים רק לכתוב. הבקשה הופנתה לעוד כותבים והתוצאה הודפסה בעמודי האמצע של מוסף שבת בעיתון מקור ראשון תחת הכותרת מפת ההמלצות. המשך ההמלצות הופיעו בדפים אחרים במוסף כדוגמת ספרי השנה וספרי ביכורים.

מפת ההמלצות של מקור ראשון לשבוע הספר

מפת ההמלצות של מקור ראשון לשבוע הספר. כל הזכויות שמורות למקור ראשון. מאייר: עופר גץ

כדרכן של רשימות, מי שבפנים מרוצה מאד ומי שבחוץ פחות והתגובות לא מאחרות לבוא. אבל מה עם הספר הזה ומה עם זה? והשיא הוא תגובות כגון אלו: “רשימה שנעדרים ממנה הספרים הטובים של השנה אבל לא מחמת חתרנות אלא סתם מחוסר הבנה, ככה זה נראה. וגם, רשימה שאין בה אף ספר של זיקית נגועה בבורות או בזדון.”. תגובה שמראה בעיקר את חוסר ההבנה של המגיב לנושא של הרשימות. נעדרים ממנה הספרים הטובים של השנה. אילו למשל? כל הספרים הטובים? אין אף ספר אחד טוב ברשימה? חתרנות? חוסר הבנה? תריסר אנשים חתומים על הפרוייקט, אף אחד מהם לא מבין דבר? כולנו בורים? והשיא, כולנו בזדון?מהם בכלל הספרים הטובים של השנה? זה כל כך אישי ולכל אחד ממילא תהיה רשימה אחרת, והן עשויות להיות שונות לגמרי. המבחר כל כך גדול וכל אחד אוהב דברים אחרים.

אני יכול להבטיח לכם שזדון אין. אף אחד לא מתחשבן עם סופר או עם הוצאה דרך רשימת ההמלצות. לעומת זאת הטיית העדפה קיימת. תמיד. וזה טבעי. אם אני אוהב את הספרים של הרב סבתו, ספר חדש שלו ישתבץ כמעט באופן אוטומטי ברשימת המומלצים שלי. זה הטבע האנושי. כמו כן אם הייתי מרכיב את הרשימה היום (הרשימות הורכבו לפני כחודש), היא הייתה שונה ובעוד חודש היא תהיה שוב שונה. האם ספר שהופיע היום ולא יופיע בעוד חודש חדל להיות טוב או מומלץ? ברור שלא, אולם רשימה כזו היא כל כך משתנה שאפילו גורמים כמו מזג האוויר עשויים לשנות אותה.

הרשימות מכוונות לקהל יעד גדול ורחב. לא ספרתי כמה ספרים מופיעים ברשימה אולם יש הרבה מאד ספרים של הוצאות קטנות , הרשימה מגוונת ויוצאת מהתחום המוגבל של ספרי ידיעות, כנרת זמורה ביתן, עם עובד וכתר. המלצה כללית היא תמיד רחבה. ולכן כל אדם באשר הוא מגבש לעצמו מרחב צר הרבה יותר ותמה על המלצות של אחרים. החוכמה האמיתית היא לתת המלצה לאדם בודד יחיד לאחר ששמעת קצת ממנו מה הוא אוהב ומה הוא מחפש. זו לא מלאכה קלה, ואותה אפשר לבצע באופן אישי. אני משתדל לעשות זאת כשאני נמצא בדוכנים בשבוע הספר (לרוב אצל ידיעות ספרים).

לגבי זיקית, הסיבה מבחינתי פשוטה מאד, זיקית לא שולחים לי ספרים לסקירה ולכן אני מסקר ספר שלהם אם במקרה אני לקוח אותו מהספרייה (פרנסוס על גלגלים). כך שגם הם לא מקופחים לגמרי. דוגמה נוספת היא הספר 2666 שיציאתו עוררה רעש גדול בשבועות האחרונים. אלא מה, הוא יצא סמוך מאד להגשת הרשימות ואף אחד עוד לא הספיק לקרוא אותו. ההוצאות עבדו שעות נוספות לקראת שבוע הספר מתוך ניסיון להוציא יותר ספרים, אבל גם לסקור ספר לוקח זמן. בנוסף, דואר ישראל מתפקד בקושי, אני אישית מחכה לספרים שנשלחו לפני חודש וחצי וטרם הגיעו. גם סיבה זו תורמת להארכת הזמן מרגע שספר יוצא ועד שהסקירות מתחילות להגיע.

גם הכללה של ספר שיצא ממש עכשיו מהווה הטייה קוגניטיבית כלך שאנו זוכרים את הספרים האחרים שקנינו ובמקרים מסוימים גם הטייה לכיוון הבאזז (אם כולם מדברים עליו וחושבים שהוא טוב גם אני חושב שהוא טוב).

אז מה אני המלצתי במסגרת פרוייקט זה? הנה הרשימה שמצאה את דרכה לתוך המפה למעלה. למעשה כל האתר הוא רשימת המומלצים שלי וברור שגם הוא חסר. האתר קיים רק כמה שנים ופחות מכסה ספרים ישנים, וגם יכולת הקריאה שלי מוגבלת נניח למאה ספרים בשנה, אולי 5-10% מהמבחר היוצא שמעניין אותי (נפחית ספרי בישול, ילדים, עידן חדש, רומן רומנטי וכו’). גם בחירת ספר השנה אינה דווקא הספר הטוב ביותר שיצא השנה (שלעולם אין לי דרך לדעת מהו כי לא קראתי את כולם) אלא ספר שמשום מה השאיר עלי רושם מיוחד. הפעם הזה היה בגלל שקראתי את הספר זמן קצר לאחר ביקור מטלטל בברלין. שאר הרשימה מופיע גם הוא.

ספר השנה
ההיסטוריה של ההיסטוריה – אידה האטמר היגינס. מאנגלית ברוריה בן ברוך. הוצאת מחברות לספרות (כנזב”ד)
רומן עשיר ומפתיעה המתרחש בברלין ומתאר את התמודדות של הדור השלישי עם מעשיהם ומעשי הוריהם וסביהם. זיכרונות העבר המודחקים של עיר שלמה בשנות המלחמה פורצים החוצה דרך גיבורת הספר, מרגרט, שבעצמה מסתירה סודות אפלים בעברה. כל המתעניין בזיכרון ההיסטוריה בגרמניה צריך לקרוא את הספר .

ספרים מומלצים נוספים

  • גרמניה אחרת – אלדד בק , ידיעות ספרים
  • אם אשמע קול אחר – חיותה דויטש, אחוזת בית (ידיעות)
  • העורך העירום – אורי רוזן, דביר (כנזב”ד)
  • אליזבת איננה, אמה הילי, מאנגלית: שי סנדיק, סנדיק ספרים (הספר יימכר בדוכני הוצאת דיאלוג)
  • יחידה 669  – איתי אילנאי , כנרת זמורה ביתן
  • אברהם – סיפורו של מסע , יונתן גרוסמן , ידיעות ספרים
  • בשפריר חביון – חיים סבתו, ספרי עליית הגג (ידיעות)
  • מרוץ שליחים – אריאלה גולדמינץ, זמורה ביתן
  • משפחתי וחיות אחרות (תרגום חדש) , ג’רלד דארל. מאנגלית: יואב אבני. הוצאת אוקיינוס ומודן

וכמובן כל אחד רשאי ואף מוזמן בשמחה להעלות רשימה משלו כתגובה. תחום ההמלצות הוא כל כך אישי, שלא צריך להיות פרופסור או סופר מומחה. אפשר להיות חובב קריאה רגיל לחלוטין כמוני, שפשוט קורא הרבה ספרים. כל רשימה לעולם לא תכלול רק את הספרים הטובים של השנה ובוודאי לא את כולם. זה בלתי אפשרי. יש הרבה ספרים ויש הרבה דעות. מטרתן של רשימות כאלו אינן לומר לכו לקנות את אלו ושום דבר אחר, אלא לומר שימו לב גם לאלו אפילו אם אתם מחפשים דברים אחרים.

 

מסביב לעולם – למה בריבוע

בנושא של ספרי מדע ודעת לילדים אני משוחד. ברמת העיקרון, כמה שיותר יותר טוב וכל עוד הספר עונה על כמה כללים בסיסים והוא בעיצוב טוב והתוכן מדויק, אני תמיד בעד. הפעם הספר על מדינות בעולם. נכון, לא הראשון שעושה זאת אבל כפי שאמרתי יש מקום לכולם The more the merrier ובפרט שספרים מסוג זה מתיישנים מהר.

הפעם תפסו אותי מהר מאד, כבר בעמוד הראשון מציגים את מפת העולם והחלוקה ליבשות. אמנם במקום אוסטרליה מופיעה אוקיניה. המממ. מעניין. לרוב אוסטרליה מופיעה בפני עצמה אך טכנית המונח נכון ומוסבר היטב בעמ’ 11 . ברשימת הקרדיטים של הספר לא ראיתי עורך מדעי ומקווה שכל הספר נבדק היטב. תמיד יהיה איזה ילד שיתעצבן אם יופיעו טעויות בפרטים (לא חיפשתי ומקווה שאין).

אבל מה אהבתי במיוחד בעמוד הראשון? חוץ מכדור הארץ יש גם את כובי הלכת במערכת השמש. פלוטו הועף מהרשימה ולא מופיע בספר (מדברים על להחזיר אותו, נראה) ואילו אורנוס ונפטון מופיעים בשמותיהם העבריים. מאחר והיה לי חלק מסוים בעניין, שמח אני לראות כי השמות העבריים מגיעים לספרות הילדים והם יכירו שמות אלו. זהו אני אישית לא צריך יותר אבל לנוחיותכם ובאדיבות ההוצאה הנה כמה עמודים להתרשמות.

מסביב לעולם - דוגמה - צרפת

מסביב לעולם – דוגמה – צרפת

מסביב לעולם - דוגמה - צרפת

מסביב לעולם – דוגמה – צרפת

מסביב לעולם - דוגמה - הודו

מסביב לעולם – דוגמה – הודו

מסביב לעולם - דוגמה - הודו

מסביב לעולם – דוגמה – הודו

חג השבועות היה מצורף השנה לשבת ובמהלכו הילדים ישבו וקראו בספר. צד ימין עובדות, צד שמאל קומקיס משעשע. מתאים גם לילדים שיותר מתעניין בפרטים הטכניים וגם לילדים שיותר אוהבים סיפורים. אהבנו.

למה בריבוע מסביב לעולם - כריכת הספר

למה בריבוע מסביב לעולם

למה בריבוע – מסביב לעולם
חגי ברקת ודניאלה פונד
דני ספרים 2015

מגב הספר

למה בריבוע – מסביב לעולם מאת דניאלה פונד וחגי ברקת בהוצאת “דני ספרים”, הוא הספר השני בסדרת “למה בריבוע” שעוסקת במגוון נושאי מידע מרתקים לילדים דרך איורי קומיקס משעשעים.

בספר, למה וחבריו ציפור,  ג’ירף וצב יוצאים לטיול נהדר מסביב לעולם! במהלך הטיול הם מבקרים בהמון מדינות מרתקות, רואים נופים מרהיבי עין ופוגשים אנשים נחמדים ובעלי חיים מכל המינים. מכל מדינה בה הם מבקרים, הם מביאים איתם מזכרות, תמונות וסיפורי קומיקס מצחיקים.

הספר בנוי משני חלקים. בחלק הראשון מסביר למה לילדים על כדור הארץ ושבע היבשות השונות המרכיבות אותו. בחלק השני יוצאים ארבעת החברים למסע סביב העולם ומבקרים ב- 25 מדינות שונות. בכל מקום לומדים הילדים פרטים מעניינים על המדינה, מכירים את האתרים המפורסמים שלה ופוגשים באישיות מרכזית שהשפיעה על ההיסטוריה של המדינה. לסיום, זוכים הילדים בסיפור קומיקס משעשע בכיכובם של למה וחבריו, ציפור, ג’ירף וצב.

זהו ספר מקסים נוסף בסדרת “למה בריבוע” – הסדרה שמעשירה את הידע ומרחיבה את האופקים, ומעניקה שעות של לימוד והנאה הן לילדים והן להורים.