ספרים מומלצים - סקירות וביקורות


ברוכים הבאים לאתר הסקירות שלי. לפרטים ויצירת קשר נא לפנות לגדי איידלהייט gadieide@yahoo.com

אברהם -סיפורו של מסע

28 בדצמבר 2014 גדי איידלהייט

גם מי שלא מכיר את ד”ר יונתן גרוסמן יוכל להבין משהו על המתודה שלו כבר משם הספר: “אברהם – סיפורו של מסע”. גרוסמן אוהב את המתודה הספרותית ומשתמש בכל כלי הניתוח שהיא מעמידה לרשותו על מנת להציף ולהבין את הפרטים העדינים המרכיבים את סיפורו של אברהם.

מיד במבוא מציג גרוסמן את המבנה הכיאסטי האהוב כל כך על חוקרי הספרות, מבנה בו הסיפור מתחלק למחציות שוות כך שיש הקבלה בין כל חלק לחלק. במבנה זה הדומה למנורה עיקר החשיבות הוא באמצע והנה המבנה כולו.

א. תולדות תרח: אברהם נחון והרן (יא, כז-לב)
–ב. ניתוק אברם מבית אביו: “לך לך… אל הארץ אשר אראך” (יב, א-ה)
—-ג. מסעות אברם בארץ כנען וקריאה בשם ה’ (יב, ו-ט)
——ד. שתי פרידות אברם מבני משפחות: שרי נלקחת לבית פרעה ומוחזרת(יב, י-כ), לוט פורש לסדום ואינו שב (יג)
——–ה.הצלת לוט משבי סדום (יד)
———-ו. הבטחת הזרע והארץ – ברית בין הבתים: “ויחשבה לו לצדקה…” (טו)
————ז. בשורת המלאך על לידת ישמעאל (טז)
————–ח. ברית מילה: שינוי השם (יז)
————ז1. בשורת המלאך על לידת יצחק לאמו (יח, א-טו)
———-ו1. דיון על החרבת הארץ – “לעשות צדקה ומשפט” (יח, טז-לג)
——–ה1. הצלת לוט מחורבן סדום (יט)
——ד1. שתי פרידות אברהם מבני משפחתו: שרה נלקחת לבית אבימלך ומוחזרת (כ), ישמעאל בנו מגורש ואינו שב (כא, א-כא)
—-ג1. ברית אברהם ואבימלך בבאר שבע וקריאה בשם ה’ (כא, כב-לד)
–ב1. הצו לאברהם להינתק מבנו: “לך לך…על אחד ההרים אשר אומר אליך” (כב,א-יט)
א1. רשימת בני נחור (כב,כ-כד)

מחוץ למבנה: קבורת שרה וקניית מערת המכפלה, מציאת אשה ליצחק, סיכום חיי אברהם וקבורתו.

בכוונה הבאתי את הכותרות המדויקות של גרוסמן למרות שחלקן תמוהות (ד1 – האם לידת יצחק אינה העיקר?), האם ללקיחת שרה אפשר לקרוא פרידה? גרוסמן כבר מקדים מעט את המאוחר בכך שמביא מילים בודדות שיכולות להצדיק את ההקבלה (צלעות ב’ ו-ו’). בעוד שחלק מההקבלות עתיקות ועמדו עליהן רבים (כגון השימוש בביטוי “לך לך” כציווי לעבור לארץ כנען מחד גיסא וכפתיחה לפרשת העקדה מאידך גיסא) חלקן מובהקות פחות (מסעות אברהם בארץ מול ברית אברהם ואבימלך), וסיפורים מסוימים הקשורים לאברהם לא נמצאים במבנה כלל (פטירת שרה ורכישת מערת המכפלה). גרוסמן לא מחביא קשיים אלו ומציג אותם בגלוי, כיאה וכמצופה מחוקר, אך מבקש שנתאזר בסבלנות ונבחן האם הסידור המוצע מצדיק את עצמו ומצביע על תובנות חדשות. מענה לשאלות ספציפיות בתיחום ובכותרות היחידות יינתן במהלך הספר ודיון וההנמקה של המבנה הכללי מופיע באחרית הדבר.

הניתוח הספרותי עצמו מתבצע “מלמטה למעלה” בכל יחידה המחולקת בעצמה לתתי יחידות וגם שם נראה חלוקה למבנים כיאסטיים, שימוש במילים מנחות, מציאת הרמזים, דיון על תיחום היחידות ועוד שלל אמצעים מתורת הספרות. ניתוח כזה ביחידות קטנות משכנע למדי והוא זה המכשיר את הקרקע להצדקת המבנה של כלל סיפור אברהם, שמרכזו סביב שינוי שמו של אברהם (מאברם) וברית המילה. זו גישה מעניינת מאחר ואנו נוטים לרוב לראות את מעשה העקידה כאחד משני שיאי ספר בראשית כולו (השיא השני הוא התגלות יוסף לאחיו) ואילו כאן העקדה עצמה תוחמת את סיפורי אברהם.

מעבר לניתוח הספרותי עושה גרוסמן שימוש במקורות ספרותיים נוספים לתקופה: חוקי חמורבי וחוקי החיתים, מנהגי העמים הקדומים ועוד. במקומות הנחוצים מרחיב גרוסמן את היריעה ומשווה לסיפורים אחרים במקרא. הספר מחולק לכעשרים יחידות שוות באורכן פחות או יותר. לרוב, היחידות יכולות להיקרא בנפרד אחת מהשנייה אולם עדיף לקרוא יחידה בשלמותה. סגנון הכתיבה אקדמאי ולספר מצורפת ביבליוגרפיה נרחבת ומאות הערות עם הפניות לספרות ולמחקרים. הספר מצריך השקעה וקריאה קשובה ומרוכזת ואינו מתאים לקריאה חטופה.

נביא דוגמה קצרה של תובנה העולה מניתוח ספרותי מדוקדק. בפרק על המלאכים הבאים ללוט בסדום ברורה ההשוואה בין לוט לאברהם, בין המלאכים לבין עצמם ובין שרה למשפחת לוט. אולם יש חילוף תפקידים אחד בו המלאכים מקבילים דווקא לאנשי סדום והתורה קוראת לאלו וגם לאלו בכינוי “אנשים” דרך אפיון זה מציג גרוסמן את הדילמה של לוט. איפה הוא צריך להיות? בצד של אנשי עירו, או בצד של המלאכים, גם דילמה זו מוצגת בכתוב ואפילו באחד מהרבדים הפרשניים המוקדמים ביותר, טעמי המקרא. על המילה ויתמהמה מופיע הטעם הנדיר שלשלת, המציין את ההתלבטות הקשה של לוט.

באחרית הדבר מחבר גרוסמן בין כל חלקי הספר. המבנה הכיאסטי מוצג שוב והפעם מנומק בצורה משכנעת הרבה יותר. התובנות שעלו מכל יחידה מתחברות למעין “תובנת על” על אברהם, על תהליך הבחירה, ועל שני הצירים – ציר הקמת אומה חדשה, אומה הנמצאת בברית עם ה’ וציר של בחירות מוסריות. צירים אלו שהחיבור ביניהם נראה לנו מובן כיום, היו חידוש בימי קדם ואולי החיבור ביניהם הינו המהפכה הגדולה של אברהם.

 

אברהם סיפורו של מסע - כריכת הספר

אברהם סיפורו של מסע

אברהם – סיפורו של מסע
יונתן גרוסמן
ידיעות ספרים
תשע”ה 2014 – 420 עמודים + 146 (הפניות והערות)

 מגב הספר

אברהם אבינו, העברי הראשון, יצא מארצו וממולדתו למסע הרה גורל. אין ספק שלא קמו בהיסטוריה העולמית מהפכנים רבים כאברהם, שעזב את ביתו ותרבותו והלך אל “העבר האחר” של נהר פרת כדי לייסד שם תרבות חדשה. מסעו שינה את פני ההיסטוריה ואת פני האנושות לנצח.מיהו אברהם? מהפכן או צייתן? איש מוסר עילאי או לוחם? תשובות לשאלות אלו מוליכות אותנו לתשובות על עצמנו, שכן סיפורו של אברהם הוא ראשית סיפורנו שלנו.

אברהם – סיפורו של מסע מבקש להתחקות אחר סיפורי אברהם שבספר בראשית ולהאיר את דמותו רבת-הפנים. זהו מסע מעין-ביוגרפי עמוס בתמרורים ובאמצעים ספרותיים מגוונים, שמנתבים את מסלול הקריאה ומאירים את דרכו של הקורא. באמצעות הקשבה זהירה לכתוב וחשיפה עדינה של כל פרט ופרט בסיפור המקראי נוצר פסיפס עשיר ומסעיר של דמות על-היסטורית נדירה. טיפול בתיאורים הנראים במבט ראשון שוליים, פענוח רמזים ואף השוואות לתרבויות קדומות אחרות הופכים את הספר הזה לאבן דרך בהבנת המקרא, שפתו ועולמו הספרותי.

 ד”ר יונתן גרוסמן הוא מרצה בכיר במחלקה לתנ”ך שבאוניברסיטת בר-אילן ובמכללת הרצוג. עבודותיו עוסקות בפואטיקה של הסיפור המקראי ובפרשנותו. ספר זה הוא הכרך הראשון ב”סדרת נועם” על ספר בראשית.

No Comments

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *