ספרים מומלצים - סקירות וביקורות


ברוכים הבאים לאתר הסקירות שלי. לפרטים ויצירת קשר נא לפנות לגדי איידלהייט gadieide@yahoo.com

אגם הצללים

21 ביוני 2015 גדי איידלהייט

קצת תנ”ך, קצת הארי פוטר, קצת שר הטבעות, קצת אווטאר. תערבבו טוב טוב  במדויק ותקבלו ספר פנטזיה! רוני גלבפיש ערבבה ובחשה לפי מתכון סודי שיש אומרים שמגיע עד בעלת האוב מעין דור ועוד הוסיפה מעצמה כמה לחשים ואפילו קיבלה תמיכה מלמעלה מארבע מאות איש שהופנטו מקסמיו והספר יצא.

אמנם חכמינו אמרו לא להסתכל בקנקן, אבל בספר דווקא הקנקן חשוב. הספר יצא בהוצאה עצמית והוא מראה שספרים עצמאיים יכולים להיות ברמת הפקה זהה לספרים בהוצאות מסחריות. אין ויתורים על עריכה, הגהות, עימוד וטיפוגרפיה. עד כמה שקל לזלזל בשלבים אלו, לעתים ספר שלם ייכשל רק בגלל שהוא לא קריא ויזואלית. ההתחלה כבר טובה ומראה שאפשר גם בצורה עצמאית.

ניצלתי את שבוע הספר על מנת לעורך ראיון ספונטני עם רוני גלבפיש.


והנה הסקירה

“אני עפה!” – מתחיל הספר. אבל למה שזה יפתיע אותנו שמישהי עם כנפיים עפה? הרי כנפיים נועדו לעוף, לא? אז העניינים קצת יותר מסובכים כאשר אנו לומדים שהכנפיים מקוצצות, או לפחות מגולגלות על הגב ואסור לעוף עד גיל 16 (מזכיר לי רישיון נהיגה). אנו נכנסים לסיפור. יערה לומדת בבית הספר אבל אחותה התאומה הזהה נעלמת ומעבירה אליה מחשבות. היא עפה (מה שלא קרה עד כה), ויש גם נמר (רק חבל שעל הכריכה מצויר טיגריס – תורידי לך שתי נקודות רוני…). היעלמותה של תמר יוצרת בעיות וחששות ברמות-ים, מקום מושבם של בני הסהר שם הם מתרחקים כליל מאתנו, התמימים, אלו שלא רואים כלום ולא מבינים כלום. חוץ מאיזה ילד שפעם רואה משהו אבל ההורים מתעלמים ממנו לחלוטין. זוהי אמת אוניברסלית ואם לא קראתם את הניסוי של ג’ושוע בל בתחתית של וושינגטון, מומלץ מאד לקרוא. גרסה מקוצרת בעברית והגרסה המלאה באנגלית.

מה מייחד את הספר? בעיקר הישראליות שלו. השמות, המקומות – מהגולן והכנרת לאורך הירדן בואכה ים המלח וסדום, ואפילו הלחשים – פסוקים מהתנ”ך ומהשירה הישראלית. רעיון מצוין. במקום מילים בלטינית, שאמנם היא שפה שתמיד כדאי לדעת, קצת אלתרמן ומשוררים נוספים.. אפילו הומצאה מילה חדשה (לא לגמרי הומצאה, ראו בתגובות), לצלהב – לקרוא מחשבות של מישהו אחר. אהבתי את החידוש, למרות שנראה לי שאשתי עושה לי את זה באופן די קבוע.

וקצת על העלילה. תמר נחטפה וזה לא מבשר טוב. התאומות שלא נפרדו אף פעם רבו מריבה איומה ואחריה תמר נעלמה. משפחתה לא יודעת אפילו שהיא נחטפה. העלילה מתנהלת פעם אצל יערה ופעם אצל תמר שלא ממש מבינה למה חטפו אותה ומגלה באיחור ניכר. אנו מגלים שיש עוד יצורים מכונפים, אבל מי הם ומה בדיוק הם רוצים?.  בדרך העלילה עוד מסתעפת עם כל מיני אפשרויות לעלילות משנה שלא ממוצות עד תום (מה קורה בספרייה, מדוע ינץ פותח עבדה סודית, מה עבר על הרפאים). העלילה זורמת בקצב מהיר אולם מעלה כמה תהיות. משפחתה של תמר מגלה רמזים רבים על היעלמותה אולם באופן תמוה לא מצליחים לחבר בין העובדות השונות כלל עד שכבר מאוחר מדי. גם תמר מתעלמת מרמזים ברורים ומבינה הכל באיחור. הדבר אולי יגרום מעט עצבנות לקורא הצעיר שלא יבין איך בספר הם לא מבינים מה קורה, אפילו שהתשובה מתחת לרגליהם. אבל ככה זה כשאנשים לא מדברים אחד עם השני כמו שצריך.

הספר מיועד לילדים ולנוער. אני יכול להניח שהקריאה שלהם שונה מקריאה שלי כמבוגר. מן הסתם הם יתרכזו יותר בועלם הפנטסטי ופחות במסרים הדידקטיים שאולי ייכנסו בתת מודע. קריאה כמבוגר מעלה שאלות נוספות בחיי המשפחה והחברה: מה אנחנו מספרים לילדים שלנו? מה מותר ומה אסור? איפה הגבולות? עד כמה צריך להגן עליהם או דווקא לתת להם לצאת לעולם, טובת הכלל מול חירות הפרט ועוד.

אבל הספר לא מכריח לחשוב על כל זה ואפשר פשוט להנות מהסיפור ולקרוא בכיף. נעזוב את הקריאה של המבוגר, ונחזור דווקא לנקודת המבט של הילדים והנוער, קהל הקוראים העיקרי. הספר עוסק בבני נוער, מתבגרות בנות 13 ואפילו שיש להן כנפיים יש להן את כל בעיות ההתבגרות הרגילות: מריבות אחת עם השנייה, מריבות עם ההורים, חוסר תקשורת, אמא עסוקה מדי ובעלת קריירה המתנגשת עם המשפחה. כל לחש וקסם הוא Contra Legem. תמר אמנם נחטפה ורחוקה ממשפחתה אולם מגלה גם שהיא הרבה יותר חופשייה. נראה שיש כאן את כל המרכיבים שילדים יזדהו איתם, והם מן הסתם יצליחו לעקוב יותר טוב ממני אחרי נפתולי העלילה שאני מודה שאיבדתי לפעמים. הילדים יאהבו את השינוי שחל בתאומות ואת העוצמה שלהן. בשלושה ימים בלבד, הן נהיות בוגרות יותר ועצמאיות יותר.  והעיקר : הן לומדות לעוף!

אגם הצללים - כריכת הספר

אגם הצללים

אגם הצללים
רוני גלבפיש

פרק ראשון מהספר אגם הצלילים באתר של רוני גלבפיש

 

2 Comments

  • משה 22 ביוני 2015 at 0:17

    “צלהבים” מאת ס. יזהר
    מיכה שיטרית גם הלחין שם עם המילה הזו וכל הטיותיה

    • גדי 22 ביוני 2015 at 10:41

      תודה רבה! מכל מלמדי השכלתי. תיקנתי בגוף המאמר. לא נראה לי שהכוונה של יזהר במילה זהה לכוונה כאן.
      והנה קישור
      https://www.youtube.com/watch?v=aXwTvgAcNUE

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *