המלצות ספרים - סקירות וביקורות


ברוכים הבאים לאתר הסקירות שלי. לפרטים ויצירת קשר נא לפנות לגדי איידלהייט gadieide@yahoo.com

אוקטובר שלי

8 בספטמבר 2016 גדי איידלהייט

הוצאת סנדיק לוקחת אותנו שוב לסכסוך מרוחק כלשהו. בספר “הפרדס” מדובר היה סכסוך פנים איסלמי באחת ממדינות “סטן” המזרחיות לנו, בספר “הרוחות של בלפסט” הסכסוך בצפון אירלנד והפעם אנו נחשפים לסכסוך האנגלו-פרנקי בקוויבק. גם הפעם יהיו כאלו שיגידו שמשהו שם מזכיר את מה שקורה כאן אבל זו אשליה בלבד. המוח נאחז בפיסת דמיון קטנה בתוך המכלול ובונה ממנה דמיון רחב הרבה יותר ממה שיש. וכמו שאין דמיון, או לפחות לא דמיון שאנחנו נמצא, בין מה שהיה בצפון אירלנד לבין הסכסוך הפנים איסלמי (מעבר להגדרה כסכסוך בין פלגים של אותה דת), כך גם אין טעם וצורך לחפש נקודות דמיון בקנדה המרוחקת. שם זה שם ופה זה פה.
וקנדה אכן מרוחקת – מרוחקת פיזית ומרוחקת רגשית מתודעת הקורא (אלא אם הוא יוצא קנדה שעלה ארצה), כי האירועים אליהם הספר מתייחס, אך לא מתאר כמעט, היו לפני כחמישים שנה והישראלי הממוצע ואף הישראלי חובב ההיסטוריה לא ידע עליהם כמעט דבר. כן, בקוויבק היה פעם משאל עם אם לעזוב את קנדה, וייתכן שאחרי הברקזיט הנושא יעלה שוב. ומונטריאול? הדבר היחידי משנות השבעים שרוב האנשים יזכרו ממונטריאול תהיה ההופעה הבלתי נשכחת, הסנסציונית, של נדיה קומנצ’י במדי נבחרת רומניה באולימפיאדה. הופעה שהדהימה את העולם כולו, בימים בהם “העולם כולו” עוד היה יכול להידהם מנערה צעירה בת 14 המבצעת תרגילי התעמלות במיומנות שטרם נראתה כמותה ומקבלת לראשונה את הציון המושלם 10 אותו לוח התוצאות המיושן, שלא הורגל בתוצאות כאלו הציג בטעות כ-1 וגרם לשנייה של בלבול בקרב הקהל שקם על הרגליים ברגע שהבין את הרגע ההיסטורי בו צפה.

הספר מציג את משבר הזהות של הוגו, מתבגר בן 14. אביו פרנקופיל לאומן, סופר נערץ המביא את קולה של קוויבק. אמו אנגלופילית, יהודייה, שאביה היה התובע באותם אירועי עבר רחוקים, ובאופן כללי, דמות לא אהודה בציבור הקוויבקי. הוגו לומד במוסד פרטי בעל אופי צרפתי, דובר שתי שפות, ומעבר לצרות של כל מתבגר, נפשו קרועה וכמהה דווקא לצד האנגלי.
הוגו הוא גיבורו הראשי של הספר, אבל אנו נחשפים קודם דווקא להוריו העוברים במקביל משבר נישואים, וכל אחד מהם חווה הפתעה כלשהי ביחסיו עם הוריו שלו. הוגו, הזכיר לי את הולדן קופלפיד מהתפסן בשדה השיפון, במיוחד כאשר גם הוא מתלונן על “בית ספר המזויף הזה”. כמו הולדן, גם הוגו הוא מתבגר די מעצבן אך בסוף הספר חוזר מעט לתלם.
הזכרתי שהספר רק מתייחס לאירועי אוקטובר 1970. הקורא הישראלי לא מכיר אותם ולכן יהיה קשה לו לקרוא את הספר המאזכר סופרים ומשוררים ודמויות שכנראה מוכרות לקהל הקוראים המקורי. אחרית הדבר מספקת את הרקע החסר (ואפשר כמובן גם לחפש חומר באופן עצמאי), אולם ספר צריך לעמוד בזכות עצמו ואחרית הדבר אמורה לתת איזה ערך מוסף, אבל כזו שאפשר להסתדר גם בלעדיו ולא לשמש כמפתח לספר. במקרה שלנו, “אוקטובר שלי” הוא אולי של המחברת אבל אני מטיל ספק בהתאמתו לטעמו של הקורא הישראלי. העלילה מתקדמת לאט מדי, ובעוד “הפרדס” היה מרוכז וקצרצר “וברוחות של בלפסט” היה מתח שהחזיק את הקורא, בספר זה יש יותר מדי דיאלוגים ארוכים ושמות של סופרים ומשוררים קנדיים שלא אמרו לי דבר וחצי דבר, אבל גם לא גרמו לי לרצון לדעת עליהם משהו, ולולא חיבתי העמוקה להוצאת סנדיק, הייתי נוטש את הספר לאחר השליש הראשון.
בסיומו של הספר, דעתי עליו לא השתנתה. יכול להיות שהוא מצוין בשביל הקורא הקנדי, אבל לא מספיק בשביל הקורא הישראלי. פער הידע בין השניים גדול מדי, וכמו שרק ספרים ישראלים בודדים ידברו לקורא הקנדי, כך גם מעט ספרים קנדיים (הפרדס הוא אחד מהם) יגעו בקורא הישראלי.

כריכת הספר אוקטובר שלי

אוקטובר-שלי

אוקטובר שלי

קלייר הולדמן רוטמן
מאנגלית: ניצן לפידות
סנדיק ספרים 2016 (במקור 2014)

מגב הספר

לוק לווק, סופר מפורסם בן קוויבק שתומך בהפרדה בין החבל דובר הצרפתית לבין קנדה דוברת האנגלית; אשתו האנה, בת למשפחה אנגלופונית, שמזה שנים מתרגמת את ספריו לשפת אמה ומקפידה על ריחוק מהוריה; והוגו, בנם בן הארבע-עשרה, שחי בצלו של אביו המפורסם ומתקשה לגבש זהות משלו – הם גיבוריו של אוקטובר שלי, המביא את סיפורה של משפחה מודרנית ששדה הקרב של התרבויות, השפות וההיסטוריה מאיים לפרק אותה.

אוקטובר 1970 היה חודש רב-תהפוכות בקנדה, שעתם של הבדלנים שקראו למהפכה לאומית, אבל זה היה מזמן. השנה עכשיו היא 2001, ובמקביל לשקיעת החלום להקים אומה נפרדת במחוזות ילדותו, לוק מרגיש שהחיים אינם מאירים לו פנים. האנה נדרשת לחזור לבית הוריה כדי לטפל באביה שחלה, ואילו הזעם והתסכול של הוגו מביאים אותו לבצע מעשה חסר אחריות השולח את כל הסובבים אותו למסלול התנגשות עם העבר המושתק. אוקטובר שלי שוזר את סיפורם של שלושה קולות ייחודיים לכדי מקלעת סבוכה וכואבת, אשר הַתָּרתה תביא מזור לכולם ותפיג שתיקה בת עשרות שנים.

קלייר הולדן רוטמן, סופרת ומתרגמת המתגוררת במונטריאול, בוחנת את ההשלכות המרתקות ומרחיקות הלכת של המילים שטרם נאמרו ושל אלה שהיו צריכות להיאמר מזמן.

No Comments

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *