ספרים מומלצים - סקירות וביקורות


ברוכים הבאים לאתר הסקירות שלי. לפרטים ויצירת קשר נא לפנות לגדי איידלהייט gadieide@yahoo.com

אין אנשים טיפשים

6 באוגוסט 2014 גדי איידלהייט

אני אוהב ספרים קצרים. הם חוסכים ממך את ההתלבטות הארוכה האם בכלל לקרוא אותם או לוותר. עד שמחליטים ממילא גומרים חצי ספר. הספר “אין אנשים טיפשים” התאים לי בול לחלון זמן קטן. בסך הכל מאה עמודים והפרק הראשון שלו הזמין לקרוא הלאה

שני סטודטנים סיימו את התואר. בדרכם להיפרד אומר האחד שהוא הולך להיות סנטור תוך שמונה שנים והשני אומר לו שאין סיכוי שהוא יהיה סנטור. ויכוח עקר. כדי להכריע הם פונים לפרופסור קרטר, שנראה שהוא הכבשה השחורה של המחלקה, שמציע להם מסע של שבועיים בכל העולם על חשבונו (או יותר נכון על חשבון קרן המחקר) בשביל לגלות את התשובה.

טוב, לא בדיוק כל העולם, אבל השלישייה נחשפת לתרבויות שונות ומגלה אנשים שונים: מהפועל ההודי, שחקן כדורגל ארגנטינאי (תואם מסי) ומלמד בחדר בברוקלין. מהספר עולות תובנות ועיון בביוגרפיה של המחבר מראה שהוא התעמק בפילוסופיה יהודית במשך מספר שנים. לא פלא אם כך שהדמות האחרונה אותה פוגשים במסע היא יהודית מסורתית. סוגיות של בחירה חופשית מול דטרמיניזם, היכולות של האני, האם תודעה משנה מציאות ועוד, עולות בספר, עד לסיומו ונסיון לענות על השאלה: “איך אני מגיע להיות מי שאני?”

אז האם אין אנשים טיפשים? כנראה שיש וכל אחד מכם ירכיב לעצמו רשימה לא קצרה של אנשים שהוא בטוח שהם לגמרי טיפשים, אבל התמונה המתגלה מורכבת הרבה יותר, כי כנראה כל אחד ימצא את עצמו ברשימת הטיפשים של מישהו אחר.

הספר אינו בעל אופי פילוסופי, אלא כתוב כסיפור מהיר וקיצבי. לעיתים מהיר מדי וקיצבי מדי ולעיתים נראה פשוט כמסע מופרע וחסר היגיון המתנהל באקראי. אני דווקא אוהב סיפורים משוגעים ורואה בהם הפוגה מבדרת. הסיפור חביב אבל לא כזה שישאיר אצלכם וואו. לרוב נראות התובנות כקלישאיות. הסטודנטים ממהרים מדי להשתכנע מכל מילה של המרצה ועימות קונפליקטי מגיע בקושי רב לקראת סוף הספר.

הספר קצר מאד, וקריאתו אינה מהווה מעמסה. זהו יתרון גדול שכן אירוך לא היה מועיל בספר זה. גם מסקנת הספר לא לגמרי ברורה ונראה שהדברים נשארים פתוחים כולל השאלה מדוע בכלל אותו פרופסור הוא מקור סמכות כלשהי (כאשר מעמדו בפקולטה נחשב רעוע למדי). בסופו של הסיפור אולי תשתכנעו שאין אנשים טיפשים, אבל יהיה לכם קשה לדעת אם מישהו יהיה סנטור (למרות שיש כאלו שגודלו לתפקיד מסוים: אל גור הבן שלא הצליח להיות נשיא ולעומתו ג’ון קנדי שהצליח). על שאר התובנות בספר תצטרכו לחשוב בעצמכם, וגם אם תשובות לא תקבלו, עצם העלאת השאלה חשובה.

אין אנשים טיפשים - כריכה

אין אנשים טיפשים

אין אנשים טיפשים
הלל לרמן
הוצאת גוונים 2014

מגב הספר

מדוע ג’ורג’ הוא נהג אוטובוס וג’ים יהיה או לא יהיה סנטור

טד וג’ימי סיימו זה עתה את שנת הלימודים האחרונה בבית הספר למשפטים באוניברסיטת ג’ורג’טאון, וושינגטון.
בדרכם החוצה מהחדר אותו חלקו בשנה האחרונה, התגלע ביניהם ויכוח שעומד לשנות באופן דרמתי את תכניותיהם לשבועות הקרובים.
ג’ימי טען באזני טד כי בתוך מספר שנים הוא יהיה סנטור בסנט של ארה”ב. אבא שלו, עורך דין ידוע ורב השפעה בבוסטון, כבר תכנן את המסלול שיביא אותו למטרה זו. תגובתו של טד היתה מהירה. אין שום סיכוי שתהיה סנטור, שום סיכוי. מהסיבה הפשוטה, אתה לא טיפוס של סנטור!
השאלה האם יש דבר כזה “טיפוס של סנטור”, הופנתה על ידי הצעירים לפרופ’ קרטר, שנקרה בדרכם. “מה אתם עושים מחר בבוקר?” התפרץ קרטר אל מול פני הצעירים הנדהמים. כשנרגע, הציע להם קרטר להתלוות אליו לסיור בן שבועיים למספר מקומות בעולם. “כשנחזור,” הבטיח, “תבינו מדוע ג’ורג’ הוא נהג אוטובוס הנוסע בכל בוקר מוושינגטון לבולטימור ובחזרה, ומדוע אדוארד הוא שגריר ארה”ב בהולנד, ואז גם תדעו את התשובה לשאלה הקטנה שלכם האם ג’ים יהיה סנטור או לא”.
הסיפור שלפנינו שמרתק את הקורא מתחילתו ועד סופו המפתיע, עוסק באמיתות שנמנעו מלדבר בהם מטעמים מובנים. כגון: “אין שום הבדל בין פרופסור באוניברסיטה לבין עובד הנקיון בקמפוס, לכל אחד יש את המקצוע שלו, זה הכול”. או: “אין באמת אנשים יותר חכמים או יותר טיפשים מאחרים.”
המחבר מפרק לאט לאט ובצורה משכנעת את המנגנון העלום המניע את האדם להגיע למקום שבו הוא נמצא.

הלל לרמן עוסק בניהול חברות ומיזמים בתחום החדשנות הטכנולוגית. במשך שנים רבות השתלם בתחומי הפילוסופיה היהודית והכללית בדגש על דטרמיניזם ובחירה. זהו ספרו הראשון המביא לידי ביטוי את תובנותיו המיוחדות בנושאים אלה בדרך של סיפור מרתק.

No Comments

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *