ספרים מומלצים - סקירות וביקורות


ברוכים הבאים לאתר הסקירות שלי. לפרטים ויצירת קשר נא לפנות לגדי איידלהייט gadieide@yahoo.com

אליזבת איננה

9 בפברואר 2015 גדי איידלהייט
לא קנית קוטג? שאלתי את אשתי
קניתי, ענתה לי, במקרר…
אני מחפש במקרר ומסתכל בכל המדף, אין שם, נחפש שוב אולי זה לא במדף הקר
מחפש שוב ולא מוצא, לא נורא נסתדר בלי קוטג’…
סוגר את המקרר ועל השיש ליד הצלחת רואה את הקוטג’ שהוצאתי רק דקה קודם לכן…

שמות רבים לבעיות זיכרון: דימנציה, סניליות והגרמני הזה ששכחתי את שמו, אה כן אלצהיימר, וההגדרה המדויקת של הבעיה של מוד  גיבורת הספר אינה ידועה. זה גם לא כל כך משנה אלא אם אתה אוליבר סאקס, אבל למוד יש כמה בעיות גם בזכרון העבודה וגם בזיכרון לטווח ארוך.

“הלו?” קול של גבר, עבה ועמום. הטלפון זה עתה הפסיק לצלצל והוא צמוד לאוזני.
“שלום. מי מדבר?” אני אומרת.
“פיטר מרקהם. מי מדבר איתי”? המילים ברורות עכשיו, הקול נשמע יבבני
פיטר מרקהם, אני מכירה את השם. “אתה הבן של אליזבת?” אני שואלת.
“לאמא שלי קוראים אליזבת. מה את רוצה?”
“אה, אני התקשרתי אליך?” אני אומרת.
“ברור שאת התקשרת אלי.” הוא ממלמל משהו. “לעזאזל” משהו. “מה את רוצה?”
“אולי אליזבת ביקשה ממני להתקשר אליך” אני אומרת…

מוד סובלת מדמנציה אבל היא זוכרת שיש בעיה עם חברתה אליזבת ושהיא לא ראתה ולא דיברה איתה זמן רב. אליזבת איננה וזה מדאיג אותה. כולם מתעלמים ממנה בגלל מצבה ומנסים להרגיע אותה, אבל היא חוששת מאד. ולאט לאט אנו מגלים מה כל כך מטריד אותה. מוד חוותה היעלמות אחרת בעברה. אחותה הגדולה סוקי, נעלמה זמן קצר לאחר נישואיה. את העבר הזה מוד דווקא זוכרת מצוין והיא נזכרת בו שוב ושוב כאשר הווה ועבר מתערבבים להם במוחה כמו גם בעלילה ואצל הקורא. ועוד שאלות לא ברורות מנקרות במוחה ללא הפסק. למה יש לה בכיס זרעי קישואים, ואיפה הכי כדאי לזרוע אותם. ואיך ולמה כל זה קשור?? הספר מעט ארוך וחלק מהתיאורים נראים כחוזרים על עצמם, אבל ככה זה כששוכחים וצריכים להתחיל מהתחלה ומסתובבים סביב במעגלים. אריכות הספר משקפת את המציאות. מוד נעזרת בפתקים לרשום הערות חשובות אבל לא תמיד יודעת איפה הפתקים או ממתי הם וכמובן אי אפשר לקרוא בספר ולא לעשות השוואות ליצירת המופת של כריס נולאן – ממנטו (אם טרם ראיתם, עזבו הכל, אבל הכל ורוצו לראות).

סיפור רכישת הזכויות לספר מעניין גם הוא. שי סנדיק היה באנגליה לתת הרצאה על הספר הראשון שהוציא – תרגום חדש לתבונה ורגישות. הספר יצא במימון המונים והתוכניות להפוך להוצאת ספרים היו רק בהתחלה. הוא נתקל בספר בשדה התעופה, קנה אותו, קרא בו כל הטיסה וכשנחת מיהר ליצור קשר עם הסוכנות של אמה הילי לצורך רכישת הזכויות. אמנם לא היה לו מושג מה זה בדיוק אומר, ואיך רוכשים זכויות, אבל מי שלא מנסה לא מצליח. למרבה הפתעתו ולמרות שסיפור שהוא הוצאה קטנה (ולמעשה לא קיימת), הסופרת התלהבה ומכרה את הזכויות דווקא לו למרות שגם הוצאות גדולות יותר פנו (ואף הציעו סכומים גדולים יותר). כמחווה נוספת, הסופרת תבקר בארץ בחודש מאי הקרוב ואף חתמה על כמה עותקים לרוכשים זריזים ממנויי ההוצאה. בסוף הספר תרגום מופתי של הפואמה “בואי לגינה מוד” מאת צור ארליך.

הקדשה מהסופרת אמה הילי

הקדשה מהסופרת אמה הילי

כפי שהבנתם מתחילת הסקירה, בעיות זיכרון מסוג מסוים יש לכל אחד. המקרה שתיארתי בפתיחת הסקירה הוא מקרה אופייני של פעולה כל כך לא חשובה שעושים אותה בהיסח הדעת שהיא אפילו לא נכנסת לזיכרון העבודה במוח (המוגבל מאד בפני עצמו) ובוודאי שלא תגיע לעולם לזיכרון ארוך טווח. במצב כזה, כל הסחת דעת קלה והפעולה כאילו לא התבצעה כלל. נושא הזיכרון מעסיק אותי ולאורך רובו של הספר לא יכולתי להימלט מהמחשבה המפחידה שבעיות כאלו יכולות לקרות לכל אחד. אמנם יש מה לעשות. קריאה, למידה, פתרון תשבצי היגיון, חידות, מוזיקה, ואפילו פעילות גופנית תורמות מאד לבריאות המוח ועוזרות ליצירת נוירונים חדשים שיכולים להחליף נוירונים מתים. אפשר גם להיעזר בתוכנות פשוטות לאימון המח. כל האמצעים כשרים וחייבים להפעיל את הראש.

ואולי בנקודה זו קסמו של הספר. הוא מרגש אותך. אנו מרחמים על מוד (וגם על אליזבת). אנו מרחמים על בתה של מוד, המטפלת בה כמעט לבדה (בנה גר בגרמניה ומגיע רק לביקורים), ונאלצת להתמודד עם הבעיות הכרוכות בכח. אנו מרחמים על אליזבת שאין לנו מושג מה קרה לו ואנו גם נמצאים במעין תחושה של אימה קלה, תוך שאנו מביטים בכריכה המהממת של הספר (מיכל ארזי) המראה מוח מקומט מפיסת נייר הנקרע לגזרים – כי זה יכול לקרות לכל אחד. הקורא יזדהה עם מוד ויהרהר האם גם לי זה יקרה?

העליתי גם סקירה מצולמת לספר

אליזבת איננה - כריכה

אליזבת איננה

אליזבת איננה
אמה הילי
מאנגלית: שי סנדיק
הוצאת סנדיק ספרים ישראל תשע”ה 2015

הפרק הראשון מהספר

מגב הספר

חרדתה של מוד לשלומה של חברתה אליזבת הולכת וגוברת, אך איש אינו מתייחס לכך ברצינות – לא בתה המתוסכלת, לא המטפלות, לא המשטרה ובמיוחד לא בנה ההפכפך של אליזבת – כי מוד סובלת מדמנציה. אבל גם כאשר זיכרונה בוגד בה והיא נעשית תלויה יותר ויותר בפתקים אינספור שהיא משאירה לעצמה בכיסים וברחבי הבית, מוד אינה שוכחת את חברתה הטובה ביותר. מוד, החמושה בלא יותר מתחושה עזה שאליזבת זקוקה לעזרתה, גומרת אומר לגלות את האמת ויהי מה.

בשעה שהאובססיה הזאת ממלאת את ההווה המתפוגג במהירות של מוד, הרמזים מוליכים אותה עמוק אל תוך עברה, אל פרשה בלתי פתורה אחרת: פרשת היעלמותה של אחותה האהובה סוקי זמן קצר לאחר מלחמת העולם השנייה. בעוד זיכרונות הטרגדיה שקרתה לפני יותר מחמישים שנה קורמים עור וגידים, החיפוש של מוד אחר אליזבת תופס תנופה חסרת מעצורים. במי תוכל לתת אמון? האם תוכל לבטוח בעצמה?   אליזבת איננה הוא רומן ביכורים מבריק ומותח של הסופרת האנגלייה אמה הילי, והוא מזכיר לכולנו עד כמה אנו תלויים בחסדיו של הזיכרון. זהו ספר שנון, עתיר חמלה ומעורר מחשבה שלא ניתן להניחו מהיד ושקשה לשכוח אותו גם זמן רב לאחר הקריאה.

No Comments

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *