ספרים מומלצים - סקירות וביקורות


ברוכים הבאים לאתר הסקירות שלי. לפרטים ויצירת קשר נא לפנות לגדי איידלהייט gadieide@yahoo.com

אם אשמע קול אחר

5 בפברואר 2015 גדי איידלהייט

“החירשות היא המגיפה של העולם היום,” כתבה עוזיה ברשימה לעיתון, באביב 2005, ערב ההתנתקות. “לו היינו בסרט בדיוני, הייתה החירשות לובשת פני מפלצת, ואולי – פני וירוס אלים שמתפרץ ומתפשט במהירות ללא עצירה. כולנו פה חירשים זה לזה. לא מצליחים לשמוע או להקשיב. החירשות הזאת רודפת אחרינו גם בבית. כמו אחת ממכות מצרים, דם צפרדע או כינים, היא חודרת לנו מתחת לעור, מתחבאת בתנורים ובעיסות. אנחנו חיים בתוך בועות נבדלות, חסומות מפני האוויר, שמש וקולות. איזה עולם אטום.” (עמ’ 299)

מאז שקראתי את ספרה הקודם של חיותה דויטש “ככה נראית גאולה” אני מחכה לספר נוסף שלה. עידן הפייסבוק איפשר לי אפילו “להציק” בנושא באופן אישי. סגנון הכתיבה. תשומת הלב לדקויות, והאריגה של סיפורים שונים אחד לתוך השני גרמו לי לחכות בקוצר רוח. ציפית שוב לספר של סיפורים קצרים אך נרמזתי שאוטוטו זה מגיע… ההמתנה השתלמה ואנו קבלנו רומן הקרוב להיות מושלם.

“אם אשמע קול אחר”. שם הספר לקוח מתוך פיוט “אלה אזכרה” לזכר עשרת הרוגי המלכות בתקופת הרומאים לאחר חורבן בית שני, פיוט הנאמר בתפילת מוסף של יום הכיפורים. מלאים של מעלה צווחים לפני ריבון העולמים את בניו נהרגים בפקודת הקיסר, ותשובתו של האלוהים חד משמעית היא: “אם אשמע קול אחר – אהפוך את העולם למים, לתהו ובהו אשית הדומיים”. ואנו רואים על הכריכה דמות הולכת במים, ובידה מטריה כמנסה להגן מכך שהמים העליונים יפלו עוד מעט על המים התחתונים ויתערבבו בהם כבתקופת התוהו.

כבר בתחילת הספר אנו פוגשים את עוזיה בדרכה ללילה הראשון בכלא. מה היא עשתה ואיך הגיעה למאסר?  מיד לאחר מכן הסיפור חוזר שנה וחצי אחורנית אל עוזיה המנסה לברוח מהתוהו בחייה כשאנו כבר יודעים שהיא הולכת לקראת תוהו גדול הרבה יותר. נשאר לנו רק לקרוא ולגלות איך ומדוע.

אבל התוהו אינו רק בחייה של עוזיה. הוא במדינה כולה (אנחנו לאחר ההתנתקות וחוץ מזה העניינים הרגילים – שחיתויות, טובות הנאה, רשלנות, אנשים שחטאו ולא משלמים על פשעיהם, נוער הגבעות, תג מחיר). אבל יותר מהתוהו במדינה דויטש נועצת חץ בציבור הדתי, ציבור שמגלה רק בשנים האחרונות שמגמת ההתערערות במבנה המשפחתי המקובל הגיעה גם אליו (נושא זה מופיעה גם בספר בניין שלם מאת יעל משאלי).

עוזיה, לאחר שנים של טיפולי פוריות והפלות מתגרשת מבעלה – אברהם שהוא רב של ישוב מבודד בשומרון. גירושים תמיד מצביעים על זוגיות בעייתית ואנו נגלה שפע בעיות כאלו בין הדמויות העיקרית של הסיפור (הכוללות גם את האחים הדסה ושניאור, חברי ילדות של עוזיה).

עוזיה בורחת מחייה הקודמים הרחק לצפון המדינה, אולי למטולה,  ומתמקמת בבית הקפה ובצימרים של עליזה שם היא פותחת קבוצת כתיבה שגם חבריה  לא מהווים מודל כלשהו של זוגיות או משפחה, כל אחד מסיבותיו הוא  קבוצת הכתיבה היא טריק נחמד של דויטש כי דרך נושאי הכתיבה השונים עולים הזיכרונות מהעבר ואנו נחשפים לחייה של עוזיה והעבר וההווה מתערבבים להם, אנו לומדים על ההיסטוריה של כל הדמויות, ובעיקר על המשברים שהן חוו. וגם עוזיה – כמו כל מי שמנסה לברוח – יגלה שהדבר אינו פשוט וחייה הקודמים ירדפו אחריה.

זהו רומן מסקרן ונהנתי מאד מקריאתו. אמנם סופו של הספר היה גדוש ביצרים עזים מדי ואימפולסיבי מעט מעבר להגיון, אולם דווקא באמצעות סיום קראשנדו זה, הצליחה עוזיה להגיע סופסוף,  אולי, לשקט אותו ביקשה לעצמה. יש בספר הומור עדין ודויטש מכניסה אליו את שלל תחומי העניין שלה ממדרשי חז”ל ועד סרטים וסדרות טלוויזיה שונים המתקשרים להיבטים של הספר. מצאתי את עצמי חושב על הספר זמן רב לאחר הקריאה כשבכל פעם נדמה לי שאני מוצא עוד אמירה או משמעות.

החושים שותפים בספר. כמובן חוש השמיעה הבא משם הספר ומהשמיעה של הטקסטים הנקראים בקבוצת הכתיבה. כתובת אותם קוראים ורואים כמו גם כתבותיה של עוזיה בטורים שלה בעיתונות., ריחן וטעמן של העוגות בבית הקפה המהוות מוטיב חשוב. רק חוש המישוש נעדר, כמו מצביע על החסך הגדול של הדמויות בחיי רגש אמיתיים.

אם אשמע קול אחר – אלו מילות איום, אולם אלו גם מילים של תקווה. שדווקא יבוא קול אחר, קול הגיוני, קול שפוי – בספר זה קולו של אברהם, הרב של הישוב הדמיוני אביגל, הוא זה שמנסה בכל כוחו להרגיע ולמתן. הוא ויתר על קריירה אקדמאית מבטיחה, ועל האפשרות להיות רב במקום גדול יותר עם השפעה רחבה יותר רק בגלל אמונתו כי דווקא במקומות הקיצוניים הוא זה שצריך להשמיע את הקול האחר. האיומים בחזרה לתוהו, אווירת אחרי ההתנתקות ושם הספר מרמזים לנו שאנו אולי בפתחו של חורבן נוסף. מי יכול לעצור אותו?

אם אשמע קול אחר - כריכת הספר

אם אשמע קול אחר

אם אשמע קול אחר
חיות דויטש
הוצאת אחוזת בית
ישראל תשע”ה

מגב הספר

באמצע חייה, לאחר שניסתה שוב ושוב להגשים את חלומה ולהקים משפחה, מחליטה עוזיה לנטוש את העיר שבה נולדה וגדלה, ולבנות לעצמה חיים חדשים במושבה בצפון הארץ. היא משאירה הכול מאחוריה: את הזיכרונות מחייה בתל אביב כבת יחידה להורים מהמחנה הדתי-לאומי; את הגבר שאהבה כל חייה; את חברי הילדות הקרובים שנפוצו לכל עבר; ואת עבודתה כעיתונאית מוערכת. כשבידה מזוודה אחת עם כמה בגדים וספרים, היא קמה ועוזבת כדי להתחיל הכול מחדש.
.
בהתחלה נדמה שהיא מצליחה. בית קפה קטן וידידותי במושבה משמש לה מפלט ומקור פרנסה. היא מוצאת לעצמה בית יפה לגור בו, עם שלושה עצים בחצר, וכן כמה חברים חדשים וברֵכה מקומית נעימה. בבית הקפה היא פותחת סדנת כתיבה שבה משתתפים, בין היתר, מלצר שמכור למשחקי מילים, זקנה טובת לב, צעירה אנטיפתית שעורכת טבלאות סודיות – וגם שחיין נאה ומסתורי. אלא  ששֵדים מן העבר לא מרפים ממנה, וכשמפגשי הסדנה הופכים לזירת וידויים רוחשת של סודות וקשרים סמויים, מתברר כי המפלט של עוזיה אינו מקום בטוח כלל וכלל, וכי חלק מהסובבים אותה אינם מי שהם מציגים את עצמם.
.
ובאותו הזמן, גרפיטי מאיים שמופיע ברחבי הארץ מוביל קבוצה של אנשי שב”כ, בהם גבר בודד ושבור בשם מיכאל, לצאת למרדף אחר החשודים במעשה – חברי תא משיחי המאיימים לזרוע אלימות והרס. בראש התא עומדת דמות כריזמטית הסוחפת אחריה צעירים ומבקשת לחולל מהפכה לא רק בסדרי השלטון בישראל, אלא גם בעולם ההלכה היהודי. כשמעשיהם המסוכנים של חברי התא מביאים את המדינה אל ספּהּ של מלחמת אחים, מיכאל וחבריו מבינים כי עליהם למהר ולחשוף את זהותם, לפני שיהיה מאוחר מדי.
.
“אם אשמע קול אחר” הוא רומן רחב היקף, סוחף ומותח. באמצעות תיאורו של משבר קיומי-אידיאולוגי בחייה של אישה אחת, משרטטת חיותה דויטש את קורות השבר והפיצול שבין מתונים לקיצונים בחברה הישראלית. סיפורה של הגיבורה – מילדותה בתל אביב התמימה ועד בגרותה בישראל השסועה – שזור ברגעים מכוננים (מלחמת יום הכיפורים, פינוי ימית, רצח רבין, ההתנתקות) ומלא בדמויות ססגוניות, בהן רב אידיאליסט, פסנתרנית דיכאונית, צייר מרדן ונערת גבעות פרועה. זהו הרומן הראשון של חיותה דויטש, מחברת רב המכר “נחמה” (ידיעות ספרים, 2008) וספרים נוספים.

No Comments

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *