ספרים מומלצים - סקירות וביקורות


ברוכים הבאים לאתר הסקירות שלי. לפרטים ויצירת קשר נא לפנות לגדי איידלהייט gadieide@yahoo.com

אם לעת כזאת

5 במרץ 2017 גדי איידלהייט

אסתר הוא אחד הספרים המאוחרים ביותר במקרא וכמו כן הוא יצירה ספרותית ואינו ספר נבואה או ספר מצוות. לכן אך טבעי שבספר יהיו השפעות רבות של מקורות מקראיים קדומים יותר וגם שפע של השפעות חיצוניות שאינן מהמקרא כדוגמת מילים רבות שמקורן בפרסית. ספרו של הרב סילבר מביא מבחר דוגמאות להדים משאר ספרי המקרא ובפרט מהתורה במגילת אסתר. הפרק הראשון עוסק באופן כללי בדמותו של המלך, הקישור מתבצע באמצעות הפסוק מפרשת המלך בחומש דברים (י”ז יח): ” וְהָיָה כְשִׁבְתּוֹ עַל כִּסֵּא מַמְלַכְתּוֹ…”  המשמש גם כמעין פתיחה לאסתר ” בַּיָּמִים הָהֵם כְּשֶׁבֶת הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ עַל כִּסֵּא מַלְכוּתוֹ אֲשֶׁר בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה” וממשיך למקורות נוספים העוסקים בדמותו הרצויה והמצויה של המלך ובדמותו של אחשוורוש. פרק אחר עוסק בדמיון הרב בין סיפור יוסף במצרים לסיפור המגילה. הקבלות אלו הן ידועות ורבות וההנחה המוסכמת היא שמחבר המגילה התכוון לכתוב את סיפורו בדומה לסיפור יוסף. גם בפרק זה מביא הרב סילבר עומק נוסף בניתוח הדמיון כמאפיים של חיים יהודים בגלות. בחג הפורים יש מתח שהרי הוא חג שאינו מופיע בתורה. גם כאן ידועים דברי אסתר “כתבוני לדורות” המראים שהיה קושי לחכמים לקבל ולקבע את פורים. על ההבדלים בין תיאור החג במגילה שעיקרם סעודת שמחה משלוח מנות ומתנות לאביונים לבין פורים של ימינו בו קריאת המגילה תופסת מקום עיקרי, עומד הרב בפרק השלישי. פרקים נוספים עוסקים בעמלק, בגן העדן ובאי אזכרת שם ה’ במגילה. גם בפרקים אלו, למרות שחלק מהדברים ידועים, מביא הרב הרחבות והעמקות.

אין קשר הכרחי בין פרקי הספר וניתן לקרוא כל אחד מהם כפרק עיון והכנה ללימוד פורים. בנוסף לפרקי העיון מופיע כל נוסח המגילה עם פירוש, העוסק בעניינים שהופיעו בספר ובעניינים אחרים. נביא רק את הפירוש הראשון על הפסוקים מהודו ועד כוש:

“המגילה היא הספר היחיד בתנ”ך שבו הודו נזכרת כשם מקום. המולה הוד, במובן של פאר והדר מופיעה פעמים רבות בתנ”ך. המילה הודו מצלצלת הוד וכך מצייר הפסוק לעינינו את התמונה שבה אחשוורוש מולך ממקום ההוד, ממקום האור הזורח, עד לכוש – ארצם של שחורי העור. באופן אחר מזכיר התיאור הזה את היקף שלטונו של הקב”ה הנזכר בספר מלאכי – “כי ממזרח שמש ועד מבואו גדול שמי בגויים”. שמו של הקב”ה נודע מן המזרח ועד למערב, ממקום זריחת החמה ועד מקום שקיעתה. המגילה אומרת לנו, במילים אחרות, כי אחשוורוש, אשר מלא כל הארץ כבודו, הוא מלך העולם”

והנה עוד רמז והדבר לנוכחות האלוקית בסיפור (נושא שכפי שהזכרנו מוקדש לו פרק שלם). ארמון אחשוורוש עם חצר חיצונית ופנימית הוא בעל דימיון לבית המקדש, וחכמים כבר שנו כי כל מקום בו מופיע המלך בלבד, הכוונה היא למלך מלכי המלכים (והדבר בא לידי ביטוי גם בצורה גראפית, במנהג חדש יחסית לכתוב את הגדת אסתר על קלף כשכל עמודה, עד עשרת בני המן, תפתח במילה המלך).

לסיכום, מדובר בספר מעניין המשלב מאמרי עיון עם פירוש על הסדר למגילה ויהווה תוספת רצויה למשלוחי המנות שלכם השנה.

כריכת הספר

אם לעת כזאת
השתקפויות מקראיות במגילת אסתר
הרב דוד סילבר
בשיתוף בן ציון עובדיה
הוצאת מגיד 2017

 

מגב הספר

מגילת אסתר שונה מרוב ספרי המקרא. ארץ ישראל ומקדש אינם נזכרים בה, לא יציאת מצרים, לא שכר ועונש ולא אסור ומותר. אלוהים אינו מדבר במגילה ואף שמו נעדר ממנה. מגילת אסתר היא סיפור שמתרחש בגלות שאיננה רק עניין טריטוריאלי והעולם המתואר בה הוא עולם נטול אלוהים. איך לחיות בעולם שבו שולטים השקר והכוח, והשכינה נסתרת? שואלת המגילה.

אם לעת כזאת מורכב משני חלקים. בחלקו הראשון שישה פרקי עיון העוסקים באפיון עולמו של אחשוורוש, בדמותם של מרדכי ואסתר, בעקבותיו של עמלק במגילה, בעובדת היעדרו של שם ה’ מתוך המגילה, ובתמורה שעבר חג הפורים הקרנבלי בעולמם ובתפיסתם של חז”ל. בחלקו השני של הספר מובא נוסח המגילה בשלמותו, בליווי הערות וביאורים המלווים את רצף הקריאה.

No Comments

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *