ספרים מומלצים - סקירות וביקורות


ברוכים הבאים לאתר הסקירות שלי. לפרטים ויצירת קשר נא לפנות לגדי איידלהייט gadieide@yahoo.com

אנדיורנס

17 במאי 2013 גדי איידלהייט

אנדיורנס היא שמה של הספינה בא יצא החוקר ארנסט שאקלטון ב-1914 למשימה של חציית יבשת אנטארקטיקה. שאקלטון, חוקר יבשות שפיספס אך במעט את ההגעה לקוטב הדרומי (והגיע קרוב מאד לשם מעט לפני סקוט ואמונדסן), תיכנן משימה חדשה שתפאר את יכולתיה של בריטניה הגדולה. המסע תוכנן, האונייה נבנתה וצוידה וגויס צוות מתאים. אולם מעט לאחר ההפלגה לתוך ימת וודל, החלו הצרות, האנדיורנס נתקעה על גבי מצוף קרח ענק, מרחק קצר בלבד מהחוף, והמצוף סחף אותה הרחק מיעדה. בסופו של דבר נאלצו האנשים לנטוש את הספינה ולעבוד לגור על מצוף הקרח אולם כשהחל הוא להיסדק, היה צורך לעבור לגור בסירות ובסופו של דבר לעזוב את מצוף הקרח ולהפליג בים לעבר כל מיני איים קטנים באוקינוס…

האנדיורנס תקועה בקרח

האנדיורנס תקועה בקרח

 

ארנסט שאקלטון

ארנסט שאקלטון

 

 

 

 

 

 

 

 

הספר מתאר שלב אחרי שלב את קורות האוניה והצוות: איך העבירו את התקופה הארוכה בחורף הקר של הקוטב, מה אכלו, את רגעי ההתעלות והמשבר ואת המאבק ההירואי וכמעט חסר הסיכוי בטבע. צרותיהם לא הסתיימו. גם כשהצליחו להגיע ליבשה כלשהי, היה זה אי קטן, לא מיושב וגם ממנו היה צריך להתפנות. שאקלטון החליט לצאת עם קבוצה קטנה ולהזעיק חילוץ. רוב המשלחת (22 איש) תישאר על האי (הייתה אספקת מים מקרחונים ואספקת מזון מפינגויינים וחיות אחרות) ומשלחת קטנה, שאקלטון, וורסלי הנווט ועוד ארבעה תצא להפלגה למרחק של למעלה מאלף קילומטרים, בסירה קטנה ששמה ג’יימס קיירד (ראו בתמונה), ללא ציוד מתאים, לעבר אי קטנטן שפספוס שלו ישאיר אותם בודדים באוקינוס.

שאקלטון מפליג בגיימ'ס קיירד להזעיק חילוץ

שאקלטון מפליג בגיימ’ס קיירד להזעיק חילוץ

 

הצוות על האי

הצוות שנשאר על האי מנופף לשאקלטון לשלום. החילוץ יגיע כעבור ארבע חודשים ולאחר ששהו על האי אלפנט במשך כל החורף

נראה שככל שהתקרבו למטרתם, המשימה נהייתה קשה יותר, למרות שהג’יימס קיירד התגברה על סופות וסערות ואנשיה הצליחו לנווט בדייקנות מופלאה למקום המיושב הקרוב ביותר שיכלו להגיע אליו, איי ג’ורגיה הדרומיים, הם נחתו בצידו הלא נכון של האי וללא יכולת להמשיך ולשוט בים. נשארה רק דרך אחת, חציית האי – אי הררי, מלא מצוקים ותהומות, כשכל העומד לרשותם הוא חבל קצר באורך של 15 מטרים. גם כשהגיעו בסוף לתחנה באיי ג’ורגיה הדרומיים, לקח עוד חודשים עד ששאקלטון הצליח לארגן משלחת חילוץ שתחזור לאי אלפנט וליתר חברי המשלחת. לשמחתו גילה שאקלטון כי כולם נותרו בחיים, וגם הנותרים על האי שהיו כבר בשלב ההתארגנות להפלגה לאי אחר, שמחו לגלות כי שאקלטון חי.

סיפורה של משלחת האנדיורנס הוא אכן אחד מסיפור ההרפתקאה הגדולים של כל הזמנים, עדות נחרצת לנחישות של האדם, לכח ההתמדה והרצון לחיות שמאפשר להתגבר על מכשולים כבירים. מיומנות של שאקלטון, חוסר הפשרות שלו, כישורי הניווט של ווסארלי הנווט ושיתוף הפעולה מצד כל אנשי הצוות שלחמו כולם למען המטרה כמעט ללא ייאוש, הם שאיפשרו לכל המשלחת לחזור בסופו של המסע שארך כמעט שנתיים, בחיים.

למרבה הצער, תרגום הספר (שיצא לאור ב-1959 ונהייה לקלאסיקה) לוקה בשגיאות חמורות, אותן ניתן לראות גם ללא שימוש במקור האנגלי. למשל בעמ’ 21 פסקה אחת לפני האחרונה:” …שנועדה לשאת משלחת של ציידי דובי קוטב לאנטארקטיקה…”. זוהי טעות תרגום של המונח Arctic (בעברית אין מונח המציין את איזור הקוטב הצפוני במילה בודדת). עובדה ידועה היא שבקוטב הדרומי אין דובים. טעויות חמורות יותר מופיעות לאורך כל חלקו הראשון של הספר והן מחליפות בין ברומטר המודד לחץ לבין תרמומטר המודד טמפרטורה… בעמ’ 53: “אבל אז ב-9 ביולי התחילו הטמרפטורות לרדת לאט לאט 29.79, 29.61, 29.48, בבוקר 14 ביולי צנח המחוג מחוץ לברומטר 28.88 מעלות מתחת לאפס”. הטעות חמורה מכיוון שכאשר מציינים טמפרטורות מתחת לאפס המספר אמור לעלות ככל שהטמפרטורה יורדת (שהרי הוא שלילי), וגם מכיוון שלא היו אז מכשירים היכולים למדוד טמפרטורה בדיוק של מאית המעלה (גם היום בקושי יש מכשירים כאלו). הבלבול נובע מכך שנעשה שימוש ביחידות לחץ של אינץ’ מרקורי (לעומת מיליבר בהם אנו משתמשים) כך שהמספרים יכולים להיקרא גם כטמפרטורה. השאלה אם להמיר יחידות מידה משפה לשפה היא שאלה פתוחה, אבל לי נראה שכן, היה צריך להמיר את הטמפרטורות למעלות צלזיוס (או לפחות לציין פרנהייט לידם, אחרת יש להתפלא על טמפרטורה של 37 מעלות בקוטב הדרומי), את המיילים לקילומטרים, ואת הקשרים לקמ”ש. טעויות במידות וביחידות מופיעות לאורך כל הספר. גם במקום הבודד בו מצוטט הסופר מפואמה, והמקור מופיעה בהערה, יש הבדל בולט בין המקור לתרגום.

ייתכן וקוראים שאינם בעלי רקע מדעי פחות ישמו לב לשגיאות אלו, ואילו כל היתר יאלצו לחרוק שיניים. הטעויות אינן משפיעות על קריאות הסיפור, והוא נקרא כסיפור מתח (אפילו שהסוף הטוב ידוע). בספר עצמו אין תמונות וחבל. התמונות המקוריות הן כבר ברשות הציבור, וללא זכויות יוצרים ולכן היה אפשר לשלב אותן גם בספר עצמו. ברחבי הרשת יש עוד תמונות רבות מהמשימה (וגם לא מעט תמונות מהסרט שנעשה… אם התמונה חדה מדשי וצבעונית מדי כנראה היא לא מקורית). שאקלטון המשיך לצאת למסעות ואורח החיים ההרפתקני גבה את מחירו בסופו של דבר. שאקלטון מת במסע נוסף לאיזור הקוטב הדרומי ונקבר באיי ג’ורגיב הדרומיים והוא בן 48 בלבד.

מצבתו של שאקלטון

מצבתו של שאקלטון באיי ג’ורגיה הדרומיים

.

 

אנדיורנס

אנדיורנס

אנדיורנס
אלפרד לנסינג
ידיעות ספרים תשע”ג 2013
מאנגלית: מרינה גרוסלרנר
שנת הופעה במקור 1959

2 Comments

  • קאושינסקי חנן 23 בנובמבר 2015 at 23:27

    אחד מהספרים היותר טובים לחובבי הזאנר השרדות

  • יניב פינברג 12 בדצמבר 2015 at 0:15

    סיפור בלתי נתפס של “הישרדות” וה”אח הגדול” ביחד כאשר
    מי שמפסיד פה מאבד את חייו.

    מופלא איך הצליחו לנווט, לשרוד קור, לשרוד סופות,לשרוד גלים, לשרוד רעב, לשרוד צמא, לשרוד מסע הליכה
    בתנאים של 1915.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *