המלצות ספרים - סקירות וביקורות


ברוכים הבאים לאתר הסקירות שלי. לפרטים ויצירת קשר נא לפנות לגדי איידלהייט gadieide@yahoo.com

בוקר טוב אלץ היימר

18 בנובמבר 2015 גדי איידלהייט

אמנון שמוש כותב מהלב וישר ללב. אאוץ’. שמוש מתאר בצורה מדויקת כנה ואישית מאד את חייו עם אשתו, חנה, אשר לקתה במחלת האלצהיימר ואת ההדרדרות האיטית מחלה עד שהגיעה לשלבים הקשים בהם אשתו בקשוי זוכרת אותו (אחרי שהנינים, הנכדים ואפילו הילדים כבר נשכחו מזמן).  אמנון שמוש בעצמו בגיל מבוגר ואיבד את כושר הראייה שלו וההתמודדות שלו אינה פשוטה. אפילו עובדת זרה מתקשה לסייע. חנה לא מזהה אותה, לא רוצה שהיא תהיה שם ומנסה לעשות הכל בעצמה. אמנון מבין שלטובת אשתו הוא זה שצריך לסייע לה למרות שהפעולות קשות מאד גם עבורו.

אמנון שמוש (המוכר מאד בארץ ובמיוחד בספרו מישל עזרא ספרא ובניו) לא רצה לייאש ולהעציב אותנו. בדיוק ההפך. הוא רצה לכתוב את הספר מנקודת מבט אופטימית, להדגיש את הטוב ואת האפשרויות השונות, את התרופות שמסייעות רבות למניעת ההחמרה, את רגעי האושר הקטנים, ואת האהבה שעדיין קיימת ואת החשיבות העצומה לתמיכה בחולה על ידי בן משפחה אהוב, בעיקר בן זוג. כטריק פסיכולוגי, התעמת שמוש עם הדמות הבדיונית אלץ היימר, שתקף את אשתו. הפרדה זו גם סייעה בידו מעט להתמודדות.

סקרנו כאן בעבר את אליזבת איננה, רומן בנושא האלצהיימר (אף הוא מבוסס על חוויות של הסופרת ממחלתה של סבתה). יש קווי דמיון רבים בין הספרים. ספרו של שמוש הוא מעין יומן, אבל הוא לא מסודר בסדר כרונולוגי ויש בו הרבה מאד חזרות. החזרות האלו אולי יעייפו מעט את הקורא, אבל הן מהוות ביטוי מדויק כל כך לאופי המחלה. הזיכרון נמחק, מה שהיה וקרה לפני שתי דקות כמו לא היה מעולם ויש לחזור על הכל שוב ושוב. ושוב. יום אחר יום ולפעמים פעמים רבות בשעה אחת. הנה דוגמה לדיאלוג. איפה אני? בבית. זה לא הבית שלנו. בא ניסע למעיין ברוך. אנחנו במעיין ברוך. וכו’.

הספר מרגש מאד ומעביר את המסרים שהיו חשובים לאמנון שמוש. חשוב לבצע פעילות ספורטיבית (או פיזיותרפיה), חשוב לבדוק ולדרוש את התרופות הנדרשות, חשוב להתעקש בנבכי הבירוקרטיה של קופת החולים, חשוב מאד לשמור על קשר עם בני המשפחה. למרות שנדמה שהחולה אינה זוכרת אותם יותר, חשוב להיפגש גם עם הנכדים והנינים, ובעיקר חשוב תמיד לזכור כי החולה באלצהיימר הוא אדם בפני עצמו.

 

בוקר טוב אלץ היימר - כריכת הספר

בוקר טוב אלץ היימר

בוקר טוב אלץ היימר

אמנון שמוש

הוצאת מסדה 2015

מגב הספר

מחלת האלצהיימר היא מחלה קשה ומייסרת לחולה ולבני משפחתו. בספרו “בוקר טוב אלץ היימר” בהוצאת “מסדה”, מתאר אמנון שמוש, מחבר הרומן הנפלא “מישל עזרא ספרא ובניו”, את נפתולי המסע שנכפה עליו ועל אשתו חנה מיום שאובחנה לפני כשבע שנים כחולה במחלת האלצהיימר. המחבר עוסק באתגר שבטיפול היומי בבת זוג חולה ומצביע לא רק על הקושי, אלא גם על רגעים של שמחה ושל אושר.

בגילוי לב, באומץ, ברגישות ובאהבה ללא גבולות, הוא מתאר את ההתמודדות עם המחלה שמשתלטת והולכת על כל חלק מחיי בני הזוג, על האתגר שבטיפול היומיומי ועל החיים תוך ציפייה להידרדרות האורבת בפתח. הסיפור של אמנון וחנה מדגיש כי החיים אינם מסתיימים עם המחלה ויותר מכך – גם האדם החולה אינו נעלם.

“זיכרונותיה של חנה אמנם מתפוגגים והולכים, אבל האדם החולה אינו נעלם, חנה עדיין שומרת את מקומי בחייה ואת מקומה בחיי”.

זהו ספר על אהבה ללא גבול ועל התמסרות שבצידה, כפי שאמנון אומר “ההצלחה שלי היא להוציא ממנה את האהבה, החיבה והאמון. כמה אנשים בעולם יש להם אמון מלא בי? כמה?”

No Comments

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *