המלצות ספרים - סקירות וביקורות


ברוכים הבאים לאתר הסקירות שלי. לפרטים ויצירת קשר נא לפנות לגדי איידלהייט gadieide@yahoo.com

בית המקדש וארמון שלמה

16 במאי 2015 גדי איידלהייט

הספר “בית המקדש וארמון שלמה” מהווה מעין המשך לספרו הקודם של יוסף גרפינקל: “עקבות דוד המלך בעמק האלה“. בניגוד לספר הקודם, ספר זה הוא אלבום מהודר ומרהיב מודפס על נייר כרומו וגדוש בצילומי צבע. הספר עוסק בתגלית מחורבת קאיפה, שהמבנה שלה מזכיר במשהו את מבנה בית המקדש הראשון של שלמה המלך!

ממצא מחורבת קאיפה

ממצא מחורבת קאיפה – צילום גבי לרון

זהו מבנה אבן, לא גדול. 35*25 סנטימטר בסך הכל, אבל לטענת מחברי הספר, זהו דגם של מקדש ואולי בצורה דומה נבנה בית המקדש. את מבנה המקדש אנו מכירים בעיקר בזכות הדגם הידוע של מיכאל אבי-יונה שהוצג שנים במלון הולילנד וכעת מוצג במוזיאון ישראל, אולם את שני מפעלי הבנייה האדירים של שלמה (בהם עסקנו מעט בהפטרות לפרשת תרומה, ויקהל ופקודי) – בית המקדש ובית יער הלבנון, מכירים הרבה פחות.

הספר מתחיל בחזרה מסוימת על ממצאי חורבת קאיפה ומשם עובר לנסיונות פיענוח של מבני הבנייה בירושלים. פסוקי התנ”ך משמשים כעוד מקור לחוקרים והם מנסים גם להבין אותם. הפסוקים עצמם קשים, התנ”ך לצערנו אינו כולל תמונות ותרשימים, ומונחים רבים הם בגדר תעלומה. אולי המוכר מבין ביטויים אלו הוא “חלוני שקופים אטומים”. איך חלונות יכולים להיות גם שקופים וגם אטומים? רבו לכך הפירושים והפירוש המדרשי הוא שהחלונות מאפשרים לאור המקדש לצאת החוצה אך לא לאור השמש להיכנס פנימה (מאחר ואורו של המקדש מהמנורה, כנראה מספיק). אלו מדרשים יפים אולם החוקרים מנסים למצוא פירושים אחרים, שיתאימו לארכיטקטורה ולאדריכלות של התקופה תוך התאמה לדרישות הנדסיות של תאורה ואיוורור שהיו דרושות כל בניין בעת העתיקה ובמיוחד לבניין בו דלקה אש (המנורה ומזבח הקטורת) והיה חייב חלונות כלשהם. הפתרון נראה דומה למדי לדגם המצולם למעלה והוא פירוש המילה שקופים כמשקופים, והכוונה שיש כמה משקופים, אחד בתוך השני, כאשר רק הראשון בא עם החלק הפתוח במגע והשאר אוטמים אותו. ייתכן, וייתכנו גם פירושים אחרים.

מקדשים היו עניין שכיח בעולם העתיק ולכל עם ובהרבה ערים היו מקדשים. בספר נמצא דוגמאות רבות למקדשים מהסביבה, מיוון ועד גדות הפרת ודיון בממצאים שנמצאו שם ובאפשרות התאמתם לבית המקדש. בסופו של הספר מובאות הצעות שיחזור ישנות וחדשות למבנה בית המקדש בתוספת הסברים על הקשיים והפתרונות בכל שיטה. הספר מלווה גם בתמונות צבע של יצירות אומנות מימי הביניים והלאה המתארות את המקדש. להן אין כמובן קשר למציאות והתיאורים שם הם יותר מעולמו של הצייר (כנסייה גותית, מקדש יווני וכו’) אולם הם מוספים נוי לספר. אהבתי גם את הערת המחברים בהקדמה: “ברוח הפתגם העממי הגורד כי תמונה אחת שווה אלף מילים, העדפנו לשבץ תמונות רבות. ומי יודע, אולי עיני הקוראים תראינה כאן היבטים נוספים שטחו עינינו מראות, וכך הבנת הממצא המיוחד תתעשר ברבדים נוספים של מחקר ופרשנות”. הערה כזו חריגה למדי בספרים היוצאים ממקור אקדמאי ומראה גם משהו על צניעותם של המחברים, ובאמת מי יודע? האם ראיתם במקום כלשהו בארץ או בעולם ממצאים היכולים להיות דומים?

הספר מתאים מאד כספר מתנה למתעניינים בארכיאולוגיה, בהיסטוריה ובתנ”ך.

בית המקדש וארמון שלמה - כריכת הספר

בית המקדש וארמון שלמה

בית המקדש וארמון שלמה
מבט חדש לאור הארכיאולוגיה
יוסף גורפינקל ומדלן מומצוגלו
הוצאת מגיד ומגלים

מגב הספר

בית המקדש משך את תשומת לב האנשים מאז הקמתו ועד היום. כל דור ניסה להבין את תיאור המקדש, המופיע במסורת המקראית, בהתאם לנתונים שהיו בידיו. בשלוש השנים האחרונות, נחשפו בחקירות הארכאולוגיות בחורבת קיאפה שבעמק האלה, ובמוצא שליד ירושלים, נתונים חדשים על אודות ארכיטקטורת מקדשים בממלכת יהודה. התאריך הקדום של אתרים אלו, במאות העשירית והתשיעית לפסה”נ, הביא למהפכה בהבנת תיאור המקדש והארמון, שנבנו על ידי שלמה המלך בירושלים ממש באותה התקופה.
אחד המאפיינים הבולטים בבנייה ממלכתית זו היה עיטור הפתחים במספר מסגרות, ששובצו זו בתוך זו. מאפיין נוסף היה סידור קורות הגג, המכונות במקרא “צלעות” בקבוצות של שלוש. במקדשים של יוון ורומא מקובל לכנות דגם זה בביטוי “טריגליף”. מסתבר כיש ני מרכיבים ארכיטקטוניים אלו שובצו גם בחזית ארמון שלמה וגם בחזית בית המקדש.

No Comments

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *