ספרים מומלצים - סקירות וביקורות


ברוכים הבאים לאתר הסקירות שלי. לפרטים ויצירת קשר נא לפנות לגדי איידלהייט gadieide@yahoo.com

בית על מים רבים

29 במאי 2016 גדי איידלהייט

אי אפשר לטעות בתמונה שעל הכריכה, ובפרט אם היית באמסטרדם רק לפני כמה חודשים. וזה כבר מעניין, כי אתה מרגיש שאתה קצת מכיר את המקום, ומסקרן אותך לראות מה כתבו עליו. הספר בית על מים רבים מתאר את מסעו של יואל בלום, סופר מצליח בגיל השלישי החוזר לאמסטרדם לקידום מכירת ספרו החדש. אמסטרדם היא יעד חדש עבורו. אימו השביעה אותו לא לבקר שם, למרות שלא ברורה לו הסיבה. בסוף הערב ההשקה ולאחר השאלות הבנאליות הרגילות שואל אותו פתאום מישהו: “אם אינני טועה, מר בלום, אתה עצמך נולדת כאן באמסטרדם”. משאלה זו ומגילוי מפתיע אחר, מתחיל מסעו של יואל לכתיבת ספרו החדש, הספר שיעסוק בו עצמו, בהולדתו בהולנד ובדרך בה אימו, אחותו והוא ניצלו מהשואה, דברים שלגביהם לא היה לו  מושג עד כה ולגילוים המאוחר, השפעה חזקה עליו. סוף הסיפור ידוע ליואל, וגם לקורא שכן זהו אינו ספר מתח, אלא הניסיון לשחזר מה בדיוק הביא לאותה תוצאה.

אנדרטת זיכרון באמסטרדם ללוחמי המחתרת

אנדרטת זיכרון באמסטרדם ללוחמי המחתרת

וכך משוטט לו יואל ברחבי אמסטרדם ומתאר את כתיבת ספרו. ספרים רבים כתובים בטכניקה של ערבוב פרקים בין העבר להווה ואפילו ערבוב פסקאות, אולם בספר זה משפט אחד מתחיל בהווה, חוזר לעבר ומסתיים שוב בהווה. מימד הזמן נעלם כאן לגמרי בצורה טבעית ביותר. אנו יודעים שיואל שוהה זמן לא מועט באמסטרדם, אבל כמה בדיוק? אין לדעת. והספר מתקדם, דרך פלישת הנאצים להולנד והכפפת השלטון למרותם, הגזרות הראשונות על היהודים, שלוות הנפש בה קיבלו ההולנדים את העובדה שאנשים שהיו עד יום קודם זהים להם בכל נהפכו לחיות נרדפות, רישום היהודים ושילוחם למחנות וסטרברוק, ברגן בלזן ואושוויץ…

ועל כל הספר, מעל ומתחת נמצאים המים. הולנד היא מדינה הבנויה על מים, חלקה אפילו מתחת למים, ואמסטרדם היא עיר על מים. מי ים, מי נהרות ומי תעלות, לא תמיד מזהים איזה מים. והמים עצמם, הם אחד מגיבורי הספר, המזכירים את בריאת העולם או להבדיל את אמרתו של תאלס “הכל מים”. ואמנם בכל עיר בירה אירופאית עובר נהר גדול, אולם השילוב של שואה ומים מוביל לאמסטרדם. כי כמו שכותבת אמונה אלון, אמסטרדם אך בקושי השתנתה. התעלות אותן תעלות, הבתים אותם בתים, והמים אותם מים. אבל אני, ואולי גם יואל, שואלים והאנשים? האנשים אותם אנשים?…

 

שבעת הגשרים באמסטרדם

הגשרים באמסטרדם

פעם האמנו כי הולנד הייתה מדינה ידידותית ליהודים בשנות השואה, אולם כשבגרתי המספרים לא הסתדרו. 70 אחוזים מיהודי הולנד נרצחו בשואה, בצרפת למשל נרצחו כרבע מהיהודים. איך זה מסתדר? אולי מסיבה זו עוסק הספר דווקא באמסטרדם. למרות שהכרתי את עיקרי הדברים ואף סקרתי השנה, שני ספרים העוסקים בדיוק בנושאים אלו (היום הגיעה אלינו י‘ וארבע אבנים מושלמות), כתיבתם בפרוזה ולא בעיון מוסיפה זויות חדשות ותגיע גם למי שפחות קורא ספרי עיון. ואולי כי אמסטרדם נהייתה יעד אהוב על המטייל הישראלי. בין אם אלו הצעירים המחפשים חוויות שאינן חוקיות בישראל, בין אם אלו המבוגרים המבקשים להנות ממוזאוני הולנד ובראשם מוזיאון הרייקס המהווה אף הוא מעין דמות בספר, ובין אם אלו משפחות הבאות להנות משפע הפארקים שיש להולנד להציע. במקומות רבים בספר פוגש יואל ישראלים נוספים (וזה לא מפתיע) ואף דמיות שהוא מכיר, וגם אתרי התיירות המרכזיים של העיר מוזכרים בו.

למרות שהספר אינו ספר מתח, הוא נקרא במהירות וקשה לקחת הפסקה. הספר כתוב בחלקים המכונים מחברות, כן יואל עדיין כותב בעט על דפים, אולם יש חלוקות משנה קצרות יותר המקלות לצלול לתוך הספר. כמו שיואל צולל לעברו וכמו שיהודי הולנד צללו למחתרת, והקורא ממשיך עם יואל הילד ואימו ועם יואל המבוגר במסעו בית אחר בית, גשר אחר גשר, חראכט (תעלה) אחרי חראכט ביחד עם המים שזרמו, זורמים ועוד יזרמו…

כריכת הספר בית על מים רבים

בית על מים רבים

בית על מים רבים
אמונה אלון
זמורה ביתן
ישראל 2016

מגב הספר

יואל בלום הוא סופר ישראלי מצליח בארץ ובעולם.
ביקור באמסטרדם זורק אותו למציאות היסטורית ורגשית שבה ייחשף בפניו, לראשונה בחייו, הסיפור שלא הכיר ולא שיער: סיפורו שלו.
בבית על מים רבים מתרחקת אמונה אֵלון מהמחוזות הגיאוגרפיים והסוציולוגיים שבהם התחוללו עלילות ספריה הקודמים, אבל גם הפעם היא ממקמת את עיקר ההתרחשות בתוך המשפחה, בתוך היחסים הקרובים ביותר ובתוך הנפש.
בבית על מים רבים, הרומן החדש שלה, מפליאה
אמונה אֵלון ליצור, בלשון צלולה, פיוטית ומדויקת, עלילה בלשית היסטורית־פסיכולוגית מרתקת ונוגעת בלב.
יגאל שוורץ

בית על מים רבים הוא הרומן הרביעי של אמונה אֵלון. ספריה הקודמים — שמחה גדולה בשמים, ותכתבו: אהובתנו וגם במופלא ממני – היו לרבי־מכר, וזיכו אותה בפרס היצירה לסופרים עברים (2015) ובמועמדות לפרס ספיר (רשימה ארוכה, 2012).

“יואל שומע את צליליה המלבבים של השיחה שמנהלות ביניהן האם ובתה, שומע את אוושת סיבוב הגלגלים ואת מלמולי התינוק כשהן חולפות על פני הבניין שנמצאת בו הקליניקה לפסיכואנליזה, הולכות עד לאמצע הדרך שבין בית הקפה החוּם ובין כיכר השוק ושם הן נעצרות. האישה מוציאה מתיקה מפתח ונועצת אותו במנעול שבדלת הבית. יואל מאט את צעדיו כשהיא פותחת את הדלת לרווחה, מורה לילדה להיכנס אל הבית לפניה ומובילה פנימה את העגלה, ולבסוף גם את עצמה. והדלת נסגרת. יואל מתקרב אל הבית ורואה והנה המפתן מכוסה שלכת אדומה.”

No Comments

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *