ספרים מומלצים - סקירות וביקורות


ברוכים הבאים לאתר הסקירות שלי. לפרטים ויצירת קשר נא לפנות לגדי איידלהייט gadieide@yahoo.com

גודאי

6 בספטמבר 2016 גדי איידלהייט

כמה ספרים של יוצאי אתיופיה קראתי? אפשר למנות את “מסיני לאתיופיה“, אבל הוא ספר עיון הלכתי ואינו פרוזה. לא עשיתי מדגם, אבל הייצוג של יוצאי אתיופיה על מדף הספרים הוא אפסי. הקהילה האתיופית עולה לחדשות בהקשרים לא חיוביים. קיפוח, גזענות, אלימות משטרתית, וזאת למרות שחלק מהעולים כבר שלושים שנה בארץ ומגדלים דור של ילדים ישראלים לכל דבר. ולכן חשוב דווקא להעלות את בני הקהילה בהקשרי תרבות אומנות וספרות, שכמובן נמצאים אך פחות מיוצגים. זהבה גושן מספרת ומעין בן הגיא העבירה למילים וביחד הן יצרו סיפור מקסים על גודאי, נערה הגדלה באתיופיה, עולמה וחלומותיה. מהחיים הפשוטים בכפר, גידול התירס ופולי הקפה, גירוש הארנבות והקופים ועד החלומות ללמוד ולהשכיל, לדעת לקרוא ולכתוב ולצאת מהכפר לעיר הגדולה.

נהנתי מאד לקרוא בספר, על אורחות החיים של יהודי אתיופיה הכפריים ומעט גם על החיים העירוניים. על חיי ומנהגי המשפחה שלהם, על שמחות הנישואין והלידות וחלילה על אבלות, על טקסי הדת שלהם ביום השבת ובחג הפסח וגם על הכיסופים והרצון לעלות לארץ ישראל, ירוסלם, הנמצאת מעבר לנהר הגדול (אולי הנילוס הכחול הזורם מאתיופיה לסודן) ולמדבר האינסופי.

המסע לארץ ישראל תופס חלק גדול בספר. זהו מסע מסוכן, אליו הלכו מבוגרים וילדים, קשישים ונשים הרות. לא כולם שרדו את המסע הקשה או את תלאות מחנות הפליטים בהם היה מחסור קבוע במים ובמזון, וחיילים סודנים עשו ככל העול על רוחם, ירי והריגה במי שניסה להגיע למחנה או לצאת ממנו, אונס נשים, ועוד התעללויות שונות. גם תלאות אלו מתוארות בצורה מרגשת בספר. מספר הנספים המדויק אינו ידוע ומוערך ב-4000 אנשים. זכרם של נספים אלו, יהודים יקרים שנכספו לעלות לציון, נקבע יום שחרור ירושלים כ”ח באייר, כיום זיכרון.

חשיבותו של הספר בקולו האותנטי ובכך שאין רבים מסוגו עדיין. הספר מומלץ מאד לקריאה למבוגרים ולבני נוער ונקווה שספר זה יהווה סנונית לספרים נוספים על אודות קהילת יוצאי אתיופיה.

 

כריכת הספר גודאי

גודאי

גודאי
זהבה גושן ומעין בן הגיא
הוצאת אסיה 2016

מגב הספר

“את רואה? כדאי ללכת רחוק רק בשביל לחזור בסוף הביתה.” גוּדַאי, ילדה שמפחדת לטפס על עצים ובטוחה שהיא מכוערת, נוטשת את חיק משפחתה ואת כפר ילדותה כדי להיות הראשונה שתלמד בבית הספר. במהרה היא תצא לדרך ארוכה יותר, אל עיר הפלאות המצופה זהב והנוטפת דבש – יֵרוּסַלֵם. סיפור ילדות והתבגרות זה מבוסס על קורות חייה של זהבה גושן, והוא נולד מאהבה ומחבֵרוּת. זהבה סיפרה, מעין האזינה ורשמה, וכך נרקם מסמך ספרותי ייחודי, שאינו נרתע מלחשוף גם את קשיי החיים ואת אכזריותם. דף אחר דף נפרשות בפנינו האינטימיות המשפחתית, הקִרבה לאדמה ולבעלי החיים, והאפשרויות שפתוחות ושחסומות בפני ילדוֹת ובפני נשים בחברה שבה הגברים מקבלים את ההחלטות. גודאי כתוב בכישרון ובהומור דק. מעין בן הגיא משכילה לתאר במילים פשוטות ובנימה קולעת את סיפור חייה של זהבה גושן, ולצייר דיוקן חי ומרגש של ילדה אחת. הספר פותח צוהר למציאוּת החיים בכפר יהודי קטנטן ברמה האתיופית ומשמיע קול רענן החסר מאוד בשיח על הקהילה האתיופית בארץ, בציבוריות הישראלית ועל מדף הספרים העברי. צילום כריכה: יעל אילן

No Comments

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *