המלצות ספרים - סקירות וביקורות


ברוכים הבאים לאתר הסקירות שלי. לפרטים ויצירת קשר נא לפנות לגדי איידלהייט gadieide@yahoo.com

גוסטב איש הברזל

20 בפברואר 2016 גדי איידלהייט

לפני שתמשיכו לקרוא אני אתוודה שלא תהיה כאן סקירה על הספר. אולי מיני-מסה על חווית קריאה אישית שלי. ניסיתי לקרוא אבל אני פשוט לא מסוגל לקרוא אותו. חשדתי שככה יהיה והתלבטתי אם בכלל אני רוצה לקרוא אותו. ניסיתי והגעתי עד כמעט שליש הספר. יש כאלו הגורסים שצריך לנתק את היצירה מהיוצר. אני נוטה לרוב לחבר בין היוצר ליצירה שהרי גם היוצר אינו מנתק את עצמו מהיצירה. אולי עדיף לא לדעת מי היוצר ורק אז אפשר לעשות ניתוק כזה ואכן ספרים בשמות בדויים מתפרסמים מפעם לפעם ומחברם נשאר אלמוני תקופת זמן כזו או אחרת, אבל במקרה הזה מחבר הספר מציב כבר לפני הקריאה הקשר וקונטקסט ברורים מאד.

חשדתי שזה יקרה. את יצירתו של רודולף דיטצן, הנס פאלאדה בשם העט שלו, אני מכיר. את לבד בברלין קראתי וגם את איש קטן לאן. בכך אפשר לומר שנחשפתי ליצירתו אחרי המלחמה וליצירתו לפני עליית הנאצים לשלטון. והנה ספר שנכתב תוך כדי התקופה. איני היסטוריון או חוקר ספרות. אני מוכן לקבל את הטענה שדיטצן לא היה נאצי, אבל אני מתקשה מאד לקבל את הטענה שהוא התנגד למשטר בזמן אמת ולא לאחר שגבלס החליט להתעלל גם בו. סופרים אחרים עזבו את גרמניה מזמן ואילו הוא בחר, מסיבותיו להישאר למרות שהיה יכול לעזוב. לגבי הספרים הקודמים שקראתי, אני חייב לציין שהם כתובים היטב (אם כי לא הייתי אומר שכתיבתו משתווה ברמתה לכתיבתו של תומאס מאן, הרמן הסה או אלפרד דבלין בני אותה תקופה) וכנראה וגם ספר זה הוא “ספר טוב” מבחינה ספרותית אבל אני לא מאמין לפאלאדה. היחס ליהודים לא הפריע לו, לא בשנת 1933 ולא בשנת 1936 ולא כשהיהודים התחילו להיעלם מהנוף. אז בספר זהו גבלס “אנס” את פאלאדה לשנות את הסוף ולהפוך את גוסטב לתומך במפלגה הנאצית, ובגרסאות מאוחרות יותר ניסו לשחזר סוף אחר אליו אולי פאלאדה התכוון. אפילו עם הסוף של גבלס הספר לא מצא חן בעיני המפלגה וחינו של פאלאדה סר. על כך תוכלו לקרוא מעט בהקדמה לספר, הקדמה שלי לא עזרה להזדהות עם המחבר.

אני לא מאמין לפאלאדה וכבר בתחילת הספר קיבלתי אישוש נוסף לחוסר אמינותו. הספר מבוסס על גוסטב הרטמן אך פאלאדה הוסיף הערה כי כל העלילה והדמויות בדויות. בספר רגיל לא הייתי מייחס לכך חשיבות וגם לא הייתי טורח לבדוק עד כמה הקשר עמוק ומיהו אותו גוסטב הרטמן, אבל כאן, כאשר פאלאדה נתפס מראש כלא אמין (ויש להניח שקוראיו המקוריים בשנת 1938 בברלין הכירו את הרטמן) , הרושם רק התחזק.

גוסטב1 גוסטב2

חבל שלא קיבלתי את הספר כספר לבן. בלי תמונת כריכה ואפילו בלי שם הספר. כנראה שהייתי מצליח לקרוא אותו. עובדה שהצלחתי לקרוא ספרים אחרים של פאלאדה, אבל בצורה בה הוא מוגש, לי אין שום סיכוי. “כרוניקה של משפחה ברלינאית” כתוב על על הכריכה. ואני נזכר במשפחה ברלינאית אחרת, הוריה של סבתי, שהייתה צעירה ונועזת מספיק לעזוב את גרמניה ולעבור לפלשתינה-ארץ ישראל מיד כשגורשה מהלימודים באוניברסיטה בשנת 1934 (גירוש שכנראה לא הוציא מחאה כלשהי מפאלאדה). הוריה לעומת זאת, נשארו בברלין וכרוניקה שלהם נגמרה בטרזין ובאושוויץ וגם הדרך לשם לוותה בהתעללות בלתי פוסקת. לא רק זו אלא אף תמונת “גוסטב”  על הכריכה היא אפילו בעלת דמיון מסוים לסבא-רבא גוטליב. אין לי לא רצון ולא יכולת לגלות הבנה כלשהי לסבל הגרמני, ואת ההבנה הזו פאלאדה רוצה שנרגיש בספרים שלו. זה מה שחושב לו. שנדע שהוא סבל, ושגרמניה סבלה ואני? אולי אני לחלוטין טועה, אבל כמאמר ראש הממשלה המנוח בגין “איני יכול עוד”.

גוסטב איש הברזל - כריכת הספר

גוסטב איש הברזל

גוסטב איש הברזל
הנס פאלאדה
מגרמנית: יוספיה סימון
הוצאת פן (2016) – במקור 1938 עם גירסה מחודשת
מגב הספר
אתה רוצה רק לרדות, אתה מאושר רק כאשר כולם רועדים מולך. אתה בדיוק כמו הקיסר שלך: מי שלא מציית, חוטף כדור!

רצונו של גוסטב הקנדאל, “איש הברזל”, הוא חוק. הוא מנהל את ענייני משפחתו ואת עסק הכרכרות שלו בברלין במשמעת חסרת פשרות. אלא שלילדיו רצונות משלהם והם חומקים מלפיתתו – חלקם לחיים טובים יותר וחלקם לאסון. כשמלחמת העולם הראשונה פורצת וגרמניה אהובתו של גוסטב מתמוטטת תחת עול הקשיים והאלימות, הוא מגלה שכל מה שהאמין בו נהרס. האם ישרוד איש הברזל והאם הוא מסוגל להשתנות?

גוסטב איש הברזל הוא יצירה מטלטלת וכרוניקה משפחתית מרגשת. עינו החדה של פאלאדה השכילה ללכוד את הרגעים הטרגיים בחיים השגרתיים והוא מתאר באומץ לב נדיר את מלחמת העולם הראשונה ואת תוצאותיה הרות האסון.

No Comments

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *