המלצות ספרים - סקירות וביקורות


ברוכים הבאים לאתר הסקירות שלי. לפרטים ויצירת קשר נא לפנות לגדי איידלהייט gadieide@yahoo.com

דרך הרשע

2 ביולי 2017 גדי איידלהייט

בסופו של דבר אני יכול להאשים רק את עצמי. הרי את ספר הבלש הראשון של ג’יי. קיי. רולינג נטשתי באמצע תוך הבנה שלו היה הספר נשאר עם שם העט רוברט גלבריית, אף אחד לא היה מסתכל לכיוון שלו, ותעלומת גילוי הכותב האמתי הייתה תעלול יחצני. את הספר השני לא טרחתי לקרוא ומשום מה התפתיתי לקרוא את השלישי, ובזבזתי עליו לא מעט זמן.

קמרון ורובין מקבלים רגל בדואר. כן, רגל אמתית. כזו שהייתה פעם מחוברת למישהו, או מישהי. קמרון ישר יודע מי יכול להיות השולח, הבעיה היא שיכולים להיות ארבעה כאלו, ולמרות שזה עניין למשטרה, קמרון ורובין מנהלים חקירה עצמאית, כל זאת על רקע עיסוק באותן דמויות של פסיכופתים בעבר, החתונה המתקרבת של רובין, והבעיות הרגילות של קמרון (מעשן יותר מדי, תלוש יותר מדי, וללא הרבה לקוחות)

ועכשיו ננמק למה לא נהנתי מהספר. כמו הספרים הקודמים בסדרה היא מנסה להתחכם. פעם זה עם המון ביטויים בלטינית ובספר זה עשרות ציטוטים של איזו להקה שאף אחד לא מכיר, ולמען האמת גם לאף אחד לא איכפת, חוץ מהמתרגם האומלל. ואולי זו הבעייה, כי לי כקורא לא ממש איכפת מהדמויות. קמרון סטרייק? לא בדיוק דמות מעוררת אהדה. רובין? גם היא מעצבנת בדרכה שלה, אולם אנחנו נלמד עליה משהו בספר שיתן הסבר כלשהו לכך. בספר בהחלט יש מתח, אבל הוא נגרם רק מכך שפעם בכמה פרקים מבליח הרוצח ושוטח את תוכניותיו השטניות. זהו בעיני טריק ספרותי ולא הנעה אמתית של העלילה. המצאות יש מאין שעבדו בעולם הפנטזיה אי אפשר לעשות בספרות מתח.

הספר ארוך,  מאד וכולל עשרות תאורים גיאוגרפים ועירוניים. כבר כתבתי על זה בסקירה על קריאת הקוקיה, נראה שרולינג רק רוצה שאנשים יעשו מסלול בעקבות הספרים. האם כמו בבלש טוב, נחשפים במהלך הספר רמזים לזהותו האמתית של הרוצח? סך הכל יש ארבעה מעומדים וזה לא אמור להיות קשה מדי. יכול להיות. לא שמתי לב במהלך הקריאה, כצפוי כל פעם מובילים לחשוד אחר במין מעגל וזה בסדר, אבל הבעיה הייתה כשהתגלה מי הרוצח וגם קשר שלו דמויות משנה בספר, אפילו לא הצלחתי לזכור מי היו אותן דמויות ואיפה הן הופיעו בעלילה.

גם את אותו פרט שגורם לבלש להארה, לא זכרתי שקראתי, ולא הצלחתי אפילו למצוא בדפדוף חוזר בספר הארוך (אני יודע שאני חוזר על הנקודה הזו), איפה הוא, ככה שלא טרחתי לחפש יותר מדי. אולם רמת התחכום של אותו פרט הזכירה את החידה הבלשית שמופיעה לרוב בעיתונים.

לסיכום. לא כוס התה שלי. קראתי שוב את מה שכתבתי על קריאת הקוקיה ולא הבנתי למה התפתיתי לקרוא את הספר הזה. כפי שאמרתי, אני יכול להאשים רק את עצמי.

כריכת הספר דרך הרשע

דרך הרשע

דרך הרשע
ג’יי קיי רולינג
מאנגלית אמיר צוקרמן
ספרי עליית הגג

מגב הספר

אתה מכיר ארבעה אנשים שהיו שולחים לך רגל כרותה? ארבעה?”

כאשר חבילה מסתורית מגיעה אל רוֹבּין אֵלָקוֹט, היא נחרדת למצוא בה רגל כרותה.

הבוס שלה, הבלש הפרטי קוֹרְמוֹרַן סְטְרַייק, פחות מופתע. אבל הוא לא פחות מודאג. הוא מכיר ארבעה אנשים מהעבר שלו שאולי שלחו את החבילה העגומה. וסטרייק יודע שכל אחד מהארבעה מסוגל לאכזריות בלתי נתפסת.

המשטרה מתמקדת בחשוד אחד, אבל סטרייק משוכנע שהוא לא האיש. סטרייק ורובין לוקחים את העניינים לידיים וצוללים לעולם אפל ומעוות, עולמם של שלושת החשודים הנוספים. אבל ככל שמעשים מחרידים נוספים מתרחשים, הזמן הולך ואוזל לצמד הבלשים…

דרך הרשע הוא הספר השלישי בסידרתקורמורןסטרייק עטורת השבחים. קדמו לו רבי המכר קריאת הקוקייה ותולעת משי, כולם מאת ג’יי. קיי. רולינג, הכותבת בשם העט רוברט גלבריית.

No Comments

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *