ספרים מומלצים - סקירות וביקורות


ברוכים הבאים לאתר הסקירות שלי. לפרטים ויצירת קשר נא לפנות לגדי איידלהייט gadieide@yahoo.com

דרכים לחזור הביתה

28 במרץ 2016 גדי איידלהייט

הרומן מתרחש “על רקע התמורות הדרמטיות בצ׳ילה של שנות השבעים והשמונים”. נעצרתי. מה אני יודע על צ’ילה בשנים אלו? לא הרבה. אוגוסטו פינושה, הגנרל שהשתלט על המדינה כפי שהיה אז ברבות ממדינות אמריקה והפארסה שהייתה סביב משפטו. “העלמה והמוות” -מחזה (וסרט) נהדר של דורפמן עם הקשר הברור לשיר העם הגרמני אותו הלחין שוברט לרביעית מיתרים (שמכונה “המוות והעלמה”. שם המחזה שונה על מנת להבדיל בין השניים שכן בלעז השם זהה). ומה עוד? נאמץ עוד את הזיכרון, היה איזה סרט על משורר גולה, שגם זכה בנובל…. כן, פאבלו נרודה (מוזכר בספר) בסרט הדוור, לא ממש קשור לתקופה. הוא מת בשנת 1973. אוקיי. זה מה שאני יודע על צ’ילה מדינת השרוך במערב אמריקה הדרומית, שרוחבה לא גדול ואורכה אלפי קילומטרים. ומה עוד? They dance alone של סטינג. אני מכיר את השיר ובקליפ רואים את הריקוד ואת תמונות הנשים הרוקדות לבדן, לאחר שבעליהן נעלמו בימי התופת ולא שבו מעולם וגם גופה אין. והיה עוד סרט אבל את שמו אני לא זוכר (חשבתי שזה שנה בצל הסכנה אבל הוא בכלל על אינדונזיה). בכל אופן, מדינה המנסה להתאושש משלטון רודני בה איש את רעהו חיים בלעו. לא היה אפשר לבטוח באיש. מלשינים בכל פינה, ואסור לשאול שאלות.

נהנתי מהספר, אבל האם הבנתי אותו כפי שיבין אותו יליד צ’ילה בן גילי (הסופר צעיר ממני בכמה שנים)? ודאי שלא.. אני יכול להשליך את הספר על מקומות ותקופות אחרות, אבל זה יהיה דומה בלבד. חבל שאין אחרית דבר לספר שתתן רקע מסודר על קורותיה של צ’ילה לפני ואחרי הפיכת הגנרלים (בשנים 73-90).

אלחנדרו בתפקיד עצמו בספר ארס-פואטי הגולל את סיפור כתיבתו. אלחנדרו מספר על עצמו כנער, המשחק מחבואים בעוד “המשחק” האמיתי מתנהל בעולמם של המבוגרים. כל הרומן כולו סובב סביב ציר הילדים וציר המבוגרים, כאשר הילד אינו מבין כלל את המתרחש, אך ילדים אחרים בהחלט מבינים. והמפגש בין אותם ילדים שנקטע בעבר, מתחדש. רק אז מבין אלחנדרו את מה שלא הבין שנים. והמפגש מוביל אותו לעימות עם הוריו, שהרי אם הוריו לא סבלו משלטון החונטה, האם זה אומר שהם תמכו בו? ולמעשה העימות הוא גם בין אלחנדרו לבין עצמו… האם הוא הבין, האם הוא מבין עכשיו? האם הוא יודע? מה ההבדל בין הבנה לידיעה ומה עדיף?

ספר קצר, מרגש ומעורר מחשבה.

הנה וידאו קצר עם שני קטעי הקראה מהספר, אחד המייצג את הפן הארס-פואטי שבו, ואחד נותן הצצה למוראות התקופה:

כריכת הספר דרכים לחזור הביתה

דרכים לחזור הביתה

דרכים לחזור הביתה
אלחנדרו סמברה
מספרדית: אדם בלומנטל
הוצאת עם עובד 2016 (במקור 2011)

 

מגב הספר

הסיפור הוא הסיפור של ההורים, חשבתי אז, ואני חושב גם עכשיו. כעסנו עליהם בגללו אבל גם חשנו הקלה משום שחסינו באפלולית. בזמן שהארץ התרסקה, אנחנו למדנו לדבר, ללכת, לקפל מפיות בצורת אניות, בצורת מטוסים. בזמן שהסיפור התרחש, אנחנו שיחקנו במחבואים, בהיעלמות.

ילד בן תשע מתאהב בילדה זרה בת אחת עשרה, שמבקשת ממנו לעקוב אחר אחד השכנים. יום אחד מחליט הילד לעקוב אחרי האורחת הצעירה של השכן. בסוף המרדף הוא יגיע עד לקצה–קצה של העיר סנטיאגו. מתי ואיך הוא יחזור הביתה?

על רקע התמורות הדרמטיות בצ׳ילה של שנות השבעים והשמונים, שאז התחלקה החברה לקרבנות ולמשתפי פעולה, מכונן אלחנדרו סמברה, מול הגרסה של ההורים, את הסיפור של דמויות המשנה, של אותם ילדים שהתבגרו בשוליים כשההיסטוריה ה״אמתית״, המסוכנת, התהוותה.

 

 

No Comments

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *