המלצות ספרים - סקירות וביקורות


ברוכים הבאים לאתר הסקירות שלי. לפרטים ויצירת קשר נא לפנות לגדי איידלהייט gadieide@yahoo.com

האדמה הטובה – פרל בק

24 במרץ 2014 גדי איידלהייט

סקירה על האדמה הטובה של פרל בק. הספר האדמה הטובה הוא ההוכחה המוחלטת לכך שקלאסיקה נשארת קלאסיקה גם אם עברו עשרות שנים (כמעט שמונים) ממועד כתיבתה. הספר עוסק בקורותיה של משפחה בסין של תחילת המאה העשרים על רקע התהפוכות המתקרבות ובאות. סין השתנתה רבות מאז כתיבת הרומן אולם הנושאים בהם הספר עוסק הם מעל המקום ומעל הזמן. ואנג לונג הוא איכר בן איכר, המעבד חלקת אדמה קטנה ומוצא בה את מחייתו ומחיית אביו הזקן בקשיים ובדוחק, אולם בתחילת הספר הוא מתרחץ באופן מיוחד. באותו יום הוא הולך לקחת אישה. יש לה שם אבל בפיו של ואנג היא כמעט תמיד “האישה”. או לן – שפחה – כן זה המושג – בבית עירונים עשירים, שנקנתה תמורת סכום כלשהו אותו הצליח אביו של ואנג להשיג. ואנג היה רוצה אשה צעירה יפה, ומי לא רוצה, אבל יופי אינו בין הדרישות של אביו הפרקטי. ההיפך:

“לא צעירה מדי, והכי חשוב לא יפה”
“במה תועיל לנו אישה יפה? אנחנו צריכים אישה שתטפל בבית ותלד ילדים ותעבוד בשדות. אישה יפה תעשה את הדברים האלה? היא רק תחשוב כל הזמן על בגדים שיתאימו לפרצוף שלה! לא, בבית שלנו לא תהיה שום אישה יפה. אנחנו איכרים…”

כבתם של מיסינורים נוצריים, הכירה בק את כתבי הקודש והאשה הבאה אל הבית הריהי כרות המואביה וכאשת החיל ממשלי, והבית כולו מקבל חיוניות וחיות מאותה אישה נפלאה. כח העבודה היעיל והנוסף, משפר מאד את איכות העבודה, והאשה לא בוחלת בשום מלאכה. בישול, תפירה, הכנת סלים, איסוף גללי הבהמות להכנת דשן. הכל. אשת חיל של ממש. ואנו מזהים רגש אצל ואנג לונג. רגש לא אופייני כלפי “אישה”. אהבה. אבל ואנג לונג נזהר שכן האישה היא בסופו של דבר אישה. ואותה אישה, אשת חיל, מולידה ילדים, וכמוה כעבריות של פרשת שמות: “כי חיות הנה”, יולדת בשדה, ללא עזרת מיילדת ומייד ממשיכה לעבוד. והאדמה הטובה נותנת את ברכתה.

אך לא לעולם חוסן. האדמה הטובה צריכה מים, וכשמגיעה הבצורת, והאדמה לא מצמיחה כלום, ומעט העשבים נגמרו, מחליט ואנג לונג להגר לעיר הגדולה מרחק 150 קילומטרים אותם הם עוברים בפלא שנקרא רכבת. ובעיר הגדולה הם חיים מהפה ליד, ואנג לונג – גבר חרוץ, שאינו מוכן לא לעבוד, עובד בעבודת כפיים קשה כנושא ריקשה בעבור פרוטות, ואשתו וילדיו הקטנים פושטים יד לנדבות בשוק. וגם שם תושייתה של האשה מביאה להם מטמון רב והם יכולים לחזור לאדמתם ועוד לרכוש אדמות ואדמות.

וההצלחה מדהימה וואנג נהיה איש עשיר ושוב מגלה את האמת הטמונה בכתבי הקודש, אותם הכירה בק טוב כל כך: “מרבה נכסים מרבה דאגה ומוסיף דעת יוסיף מכאוב”. ההצלחה עולה לואנג לראש. את אדמתו אינו נוטש, אולם את האשה הוא נוטש ומחפש לעצמו תענוגות במקומות אחרים ומפוקפקים. תענוגות הוא מוצא ומכניס הוא לביתה צרה לאשתו, אך כאשר הוא נזכר ברגש האהבה אליה כבר מאוחר מדי. למרות זאת, ממשיך ואנג לונג בדרכו, ורואה לעיתים ברכה ולעיתים מכאוב בעמלו, אולם ילדיו, דור ההמשך, הם כבר משכילים ופחות מתענינים באדמה. הם אינם איכרים כפריים, אלא סוחרים ומשכילים עירוניים. וברקע, עומדים שינויים עצומים בסין, שינויים שידועים לנו כיום אך לא היו ידועים לקורא וגם לא לסופרת בזמן כתיבת הספר.

הספר מלפני שמונים שנה אבל השאלות בהן עוסק הספר הן אוניברסליות:

  • מעמד האישה – האישה, שפונים אליה כאל חפץ, הינה שפחה, לידת בת אינה מאורע משמח, הבת היא עוד פה שצריך להאכיל, והיא מכונה בשם המעליב – שפחה. על מנת לחסוך בהוצאות הבנות פשוט נמכרו למשרתות ולשפחות בבתי עשירים, שעשו בהן כרצונן. בנות שנולדו פגומות, חלילה, לעיתים נרצחו.
  • יחסי הורים וילדים – השוואת היחס של ואנג לאביו ושל בניו של ואנג אליו , מראות לנו עד כמה פער הדורות הוא משמעותי, ואיך יחסי ההורות המסורתיים, עומדים בפני שבירה.
  • התפתחות הטכנולוגיה וההשכלה – האיכר נשאר בור כשהיה, אולם את בניו הוא שולח ללמוד ולהיות משכילים. האב מתגאה בהשכלת בניו ואילו הם, כהמשך לסעיף הקודם מזלזלים בו יותר. הם הדור החדש, הצעיר, היודע להשתמש בטכנולוגיה ואינו פוחד ממנה
  • יחסי עניים ועשירים – מערכות יחסים מורכבות בין עשירים לעניים ובין אנשים שזכו בהון עצום לבין אלו שאיבדו אותו. תהפוכות הגורל.

ממבט לאחור, אנו מכירים את השינויים העצומים של סין. מהפכת התרבות בה נהרגו מיליונים, חוקי ההולדה שגרמו לכך, ששאיפות האיכרים למשפחות גדולות ככל הניתן נהיו בלתי אפשריות לביצוע, היחס לנשים, שגרם למותן של בנות רבות. כל אלו הובילו את החברה הסינית למצבה כיום, מצב של עודף רווקים גברים עצום, של פירמידה חברתית הפוכה בה שישה מבוגרים (שני זוגות סבים וסבתות ושני הורים) מגדלים ילד אחד בדירה קטנה אחת. התפתחות הטכנולוגיה, בנייתם של גורדי שחקים על ידי מחיקת שכונות שלמות, והצפת שטחים כבירים,תוך פינוי מיליוני אנשים – חלקים איכרים כואנג לונג – מאדמתם לצורך הקמת סכרי ענק והקושי האמיתי להאכיל כל כך הרבה אנשים, ולמצוא לכולם דיור ותעסוקה. הסינים – ולמעשה בכל העולם – נוטשים את האדמה ועוברים לערים. הספר הוא רק הראשון בטרילוגיה ויש לקוות ששאר חלקיו וספרים נוספים של בק יתורגמו גם כן. אמנם לימינו לא נגיע, אולם במהלך החלקים הבאים, נעמוד על תחילתם של השינויים שתארתי לעיל והכל בסגנון, אוהב – לא שופט ולא מתנשא – של מי שחיה שם שנים רבות. קלאסיקה במיטבה בתרגום חדש, נקראת בשטף ומשאירה את הקורא עם טעם טוב של עוד.

האדמה הטובה - כריכת הספר

האדמה הטובה

האדמה הטובה
פרל בק
מאנגלית: שרון פרמינגר
2014 (הוצאה במקור: 1934)
ספרי פן ומשכל

מתוך גב הספר

הרומן האפי, זוכה פרס הפוליצר, של פרל ס. בק מוגש כאן בתרגום חדש ועדכני. מיד עם צאתו לאור, בשנת 1931, נכנס הספר לרשימות רבי-המכר בארצות הברית ונותר בהן שנתיים רצופות. בשנת 2004 חזר לרשימות בעקבות בחירתו למועדון הקוראים של אופרה וינפרי.

סאגה משפחתית מרתקת ומרגשת על הקרבה נשית. כשהמשרתת אולן נישאת לאיכר ואנג לונג היא נאבקת ללא לאות, תוך כדי ארבעה הריונות, על הישרדות משפחתה. תחילה השכר הוא זעום, אבל ניתן לחיות מפרי האדמה – עד שמגיע הרעב, ובני המשפחה מצטרפים לאלפי האיכרים שמגיעים לקבץ נדבות ברחובות העיר. ואז, כשנדמה שהכול אבוד, תושייתה של אולן משיבה אותם לביתם עם הון בל יתואר. אבל הם בגדו באדמה שממנה הפיקו את ההון האמיתי, וכספה של המשפחה רק מטפח אי-אמון ורמאות וגורם שיברון לב לאישה שהצילה אותם.

למרות שישים השנים שחלפו מאז זכייתו של האדמה הטובה בפוליצר, לא איבד הספר מהפופלריות שלו והוא נחשב כיום לאחת היצירות הקלסיות המודרניות החשובות. פרל ס. בק מציגה תמונה מדויקת של סין בתקופת שלטונו של הקיסר האחרון, לפני שמעשי הזוועה הפוליטיים והחברתיים הפכו את המדינה האגרארית למעצמה עולמית, ועוקבת אחר מעגל החיים בשלמותו – על הפחדים, התשוקות, השאיפות והתמורות הגלומים בו – ובכך יוצרת רומן על-זמני.

״הארה על משמעות החיים ועל הפן הטרגי שלהם, כפי שהם נחווים בכל תקופה ובכל חלק של העולם.” -New York Times

״ספר יפהפה. סוף-סוף אנו קוראים רומן על אודות האנשים בסין.״ -Saturday Review

״לקרוא את סיפורו של ואנג לונג משמעותו להיטהר לאט ולעומק; ולאחר שנקרא העמוד האחרון זה כאילו הסתיים חלק משמעותי מחיינו.״ -Bookman

״רומן בעל סגנון, עוצמה, קוהרנטיות ותחושה שלטת של מציאות דרמטית.” – New York Book Review

No Comments

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *