המלצות ספרים - סקירות וביקורות


ברוכים הבאים לאתר הסקירות שלי. לפרטים ויצירת קשר נא לפנות לגדי איידלהייט gadieide@yahoo.com

הדרך לעין חרוד

26 באפריל 2016 גדי איידלהייט

הספר הדרך לעין חרוד יוצא בהוצאה מחודשת. האם הדיסטופיה המתארת השתלטות צבאית על ישראל על ידי כת ימנית חילונית פנאטית  רלוונטי ל-2016 כפי שהיה לפני שלושים שנה עת יצא לאור לראשונה? ייתכן. הדיסטופיה כמובן מופרכת לחלוטין, כאז כן היום, אבל משמשת תפאורה לקינן. מה בדיוק קינן רצה להגיד, קשה לי לדעת, בטח לא בקריאה עכשווית של הספר שכבר עבר עיבודים לקולנוע ולבמה, וגם את הספר עצמו אפשר לקחת לכמה כיוונים. אבל מהכיוון הפוליטי שלו, כיוון שלוקח את קינן עצמו 180 מעלות, אי אפשר שלא להבין. קינן לא מצטער ולא מתנצל על מה שהיה בתש”ח או 1948, תבחרו אתם איך לקרוא לשנה ההיא, כי, לפי קינן, “לא הייתה ברירה”. אני לא בטוח שזו הסיבה, בוודאי לא העילה, אך גם אם נסכים שלא הייתה ברירה, אשאיר את הסקירה הזו בשאלה משלי, עליה אין לי תשובה ברורה, ואולי התשובה משתנה מפעם לפעם: “והיום, יש ברירה”?

כריכת הספר הדרך לעין חרוד

הדרך לעין חרוד

הדרך לעין חרוד
עמוס קינן
עם עובד 2016 (הוצאה מחודשת, הוצא לראשונה 1984)

מגב הספר

חשבתי על השיר היפה הזה, “הדרך אל הקבוצה אינה קצרה, אך גם לא ארוכה”. עין חרוד, דרך אגב, אינה קבוצה והיתה בשעתו קיבוץ אחד שלם, והיום, לאחר הפילוג שהיה בזמנו, היא שני קיבוצים שלמים. לפי חשבוני, ועם הרבה מזל כמובן, יכולתי להגיע לעין חרוד בשלושה ימים, לכל היותר שבוע.

ידעתי שאם אני רוצה להגיע חי לעין חרוד, אסור לי לא רק לנסוע על הכביש או ברכבת, אסור לי אפילו להיראות בקרבתו של כביש כלשהו. אבל לא זאת הבעיה שלי, לפחות לא כרגע. כרגע הבעיה שלי היא כיצד להסתנן החוצה מתל אביב.

No Comments

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *