ספרים מומלצים - סקירות וביקורות


ברוכים הבאים לאתר הסקירות שלי. לפרטים ויצירת קשר נא לפנות לגדי איידלהייט gadieide@yahoo.com

הורים ללא סוף

30 ביוני 2013 גדי איידלהייט

הקובץ הורים ללא סוף מביא בגוף ראשון, אסופת כתבים בה הורים לילדים בעלי צרכים מיוחדים, כותבים ומתארים את חייהם. הספר משרת גם את קבוצת ההורים לילדים המיוחדים, שידעו שהם לא לבד, שיש עוד אנשים בסיטואציה שלהם וגם ואולי בעיקר, את ההורים לילדים רגילים, שלעיתים לא יודעים איך להתייחס לילד חריג ושונה הנמצא במשפחה, בשכונה או אצל עמיתים לעבודה. הסיפורים בספר אינם כתובים בצורה אחידה והדבר נותן לקובץ ייחוד ועומק נוספים. כל הורה כותב מנקודת המבט שלו. ייתכן והורים לילדים עם בעיות שונות יחשבו שהלוואי והבעיות המתוארות בספר היו הבעיות שלהם, ושאצלם המצב גרוע בהרבה. אבל לשאר ההורים, הספר מהווה חלון הצצה מיוחד ומרגש לעולם שלשמחתם הם לא צריכים להיות חשופים אליו כל יום כל היום ולכל החיים. אין בספר עצות או הדרכות אלא אנקדוטות קצרות וחשיפת רגשות. הספר אכן מרגש ונותן חומר למחשבה על היחס שלנו לשונה ולחריג, על דעות קדומות ועל אנשים שהם גיבורים בעל כורחם. הספר מומלץ  וחשוב וכדאי כמעט לכל אחד, ובפרט לאלו שבסביבתם הקרובה יש משפחה עם ילד מיוחד, לעיין בו. התגובות למשפחה עם ילד מיוחד יכולות להיות התרחקות (גם הדדית), ניתוק קשרים בין משפחה וחברים (שוב, לעיתים דו כיווני, אלו מתביישים בילד המיוחד שלהם, כאילו שמישהו אשם או תיכנן שזה מה שיקרה, ואלו לא יודעים איך להתמודד ומה להגיד ופשוט מעדיפים לנתק מגע) וכמובן אמירות מאחורי הגב בנוסח: “איזה אסון.. מזל שלי זה לא קרה”.  מאחר ומדבור בקובץ של מחברים שונים, סביר להניח שלא תתחברו לכל הסיפורים שמופיעים בו אבל מספיק להתחבר רק לכמה. על מנת לתת טעימה ממנו בחרתי להביא בסקירה קטעים מסיפורה של יעל יקואל. קישורים לסיפורים נוספים ולעמותות השותפות בהוצאת הספר מופיעים בסוף הסקירה.

מסעותי עם קטנתי – יעל יקואל

להיות אמא לילדה עם צרכים מיוחדים זו חוויה כמעט בלתי נתפסת, לא רק בגלל שקשה לדמיין איך זה מרגיש מבפנים, זה בעיקר בגלל הפחד שמחלחל בכל יום מן הסביבה. הפחד שאולי גם לנו תיוולד ילדה כזאת. והפחד הזה מאיים על כל כך הרבה אנשים, שהם דוחקים בבהלה כל סדק שנפער בביטחון ש”לי זה לא יקרה”. אני מבינה אותם. גם אני הייתי שם.

להיות אמא לילדה עם צרכים מיוחדים זה לגלות שבוקר אחד זכית בחיים חדשים לגמרי, שהם התגלמות כל מה שלא חיכית לו. זה לגלות שיום אחד חדרו אל המרחב המשפחתי הכי אינטימי שלך עשרות רופאים, פיזיותרפיסטים, מרפאים בעיסוק, פסיכולוגים התפתחותיים, קלינאי תקשורת ועובדות סוציאליות. וגם: רבנים, יידעונים, מעלים באוב ומכשפות למיניהן. אף אחד מהם לא הצליח לנסח אבחנה.

להיות אמא לילדה עם צרכים מיוחדים זה לשמוע את צירוף המילים “כל הכבוד” מתנגן באוזנייך במקומות שנדמים לך הכי טריוויאליים: כל הכבוד שיש לך סבלנות, כל הכבוד לך שהיא כל כך נקייה, כל הכבוד שאת רצה איתה ככה לטיפולים. ומתחת לכל הכבוד הזה אני שומעת בת קול מלחשת: “מזל שזה לא קרה לי…”

בשלב מסוים יכולתי לומר לעצמי: לא משנה איך קוראים למה שיש לה, אני יודעת שלעולם היא לא תהיה ילדה רגילה. באותו רגע מפוכח וכואב הבנתי שהחיים שלא לא יהיו שגרתיים, והכל הפך להיות קל יותר… אבל עם הזמן הבנתי שלמרות הקושי יכול להיות לי טוב. אפשר שאהיה מאושרת. … אני לא יכולה להתבונן עליה ולומר לעצמי:” אח… איזו ילדה נפלאה יצאה לי…” ובכל זאת… אני אוהבת אותה כמה שרק אפשר. ועוד קצת.

לבלוג של יעל יקואל – מסעותי עם קטנתי

הורים ללא סוף

הורים ללא סוף

הורים ללא סוף
על הורות לילדים עם צרכים מיוחדים
בעריכת רבקה סנה, יעל גרוס-אנגלנדר, תמר מור-סלע
הוצאת משכל וידיעות ספרים
תשע”ג 2013
ויש גם ספר דיגיטלי

סיפורו של שי פירון – כיתה ג’

סיפורו של יעקב רז – המילים של יוני

אקים – אגודה לאומית לקימום אנשים עם מוגבלות שכלית בישראל

קשר – הבית של המשפחות המיוחדות

No Comments

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *