המלצות ספרים - סקירות וביקורות


ברוכים הבאים לאתר הסקירות שלי. לפרטים ויצירת קשר נא לפנות לגדי איידלהייט gadieide@yahoo.com

החוק למניעת בדידות

22 ביוני 2012 גדי איידלהייט

ספרו של מיכאל (מיקי) שנייפלד, “החוק למניעת בדידות“, מתרחש בישראל של שנת 2020. יונתן (יוני) פכטר נתקל בטיוטה של הצעת חוק אצל שותפו לדירה, עוזר פרלמנטרי של ח”כ שאפתני, האמורה למנוע בדידות ולעודד נישואים, אולם זאת בדרך של מתן חיזוקים שליליים לבודדים, כדוגמת האיסור להחזיק חיית מחמד והצורך להיפגש עם איש מקצוע (פסיכולוג, עובד סוציאלי או איש דת) מספר פעמים בשנה.
יוני , מבקש משותפו הזמנה למסיבת העיתונאים בה מוכרזת הצעת החוק, ולא מצליח להסתיר שם את תסכולו מההצעה ופורץ בצעקות לעבר חבר הכנסת המופתע: “תתביש לך! תתביש! מה עם כבוד האדם וחירותו? אתה תאמר לי איך לחיות?! תתביש לך, נבל מתנשא! מי אתם שתגידו לי שבודד שווה פחות? גזענים! חשוכים! השתגעתם? אסירים? אנחנו אסירים?! חולים? תסתכלו על עצמכם!” ומוצא מהאולם על ידי המאבטחים, אך מצליח לתת את מספר הטלפון שלו לכמה אנשי תקשורות. מכאן קצרה הדרך לראיון בטלויזייה בו מכריז יוני באופן ספונטני על הפגנה, אליה כמובן מגיעים בודדים (תרתי משמע), אולם אחת מהם, עילית נרתמת לסייע לו.
מכאן ממשיך הספר בכמה מישורים שונים המתארים את תופעת הבדידות, לא בכוונה מכונה הספר החוק למניעת בדידות ולא החוק למניעת רווקות. מהיכרות עם משפחתו של יוני, אנו למדים שהבדידות אינה מנת חלקם של הרווקים בלבד, גם זוגות נושאים יכולים להיות בודדים בתוך מערכת היחסים שלהם, ובתוך משפחה, אח אחד יכול להיות בודד משאר המשפחה. התפתחויות אלו במשפחתו של יוני הן ציר אחד בעלילה וכבר בתחילתה אנו לומדים על אירוע משמעותי בחייו המוקדמים של יוני, אירוע שהפך אותו כבר מאז לבודד.

זהו ספרו הרביעי של מיכאל שיינפלד, רווק בעצמו בן 36, שבא מתוך החברה הדתית, בה מדברים רבות על “בעיית הרווקות” המאוחרת. מתבקש לעשות את ההשוואה בין מיכאל לבין יונתן, לפחות באפיון זה של הגיבור הרווק. ספריו הקודמים של שיינפלד עסקו בציבור ובעולם הדתי, אולם בספרו הגיבור חילוני לגמרי ונושא הדת מופיע כמרכיב שולי (תמיכתו של הרב בהצעת החוק, מספר אנשים דתיים הנאבקים בהצעת החוק ועוד) מתוך מטרה להגיע לקהלי יעד רחבים הרבה יותר וגם לסמן שתופעת הבדידות היא תופעה אוניברסלית.
נצין לטובה את העטיפה המעוצבת על ידי אמרי זרטל בחן רב. עטיפה פשוטה ומינימלית אבל רבת משמעות: כולה בשחור, היכול לסמל מצד אחד את הבדידות ומצד שני את הצעת החוק, הריבוע הצהוב הגדול המסמל את האור, או דלת לעולם הזוגי ונטול הבדידות ואת הציפור, שאמורה גם לסמל את החופש (בבדידות, את את היציאה מכבלי אסירות הבדידות) אולם זו אינה ציפור דרור אלא דווקא עורב. אמירות דו-משמעותות אלו מתגלמות היטב גם בתוך הסיפור.

החוק למניעת בדידות

החוק למניעת בדידות – מיכאל שיינפלד

החוק למניעת בדידות
מיכאל שיינפלד
ידיעות ספרים
תשע”ב 2012
303 עמודים

2 Comments

  • חתול 24 ביוני 2012 at 21:05

    כמו שכבר כתבתי לך בבלוג שלי, חבל שאתה מגלה את הסוף. לפחות כתוב אזהרת ספויילר.

    • gadi 24 ביוני 2012 at 21:10

      תודה. ערכתי מעט והעברתי את הספוילר לסוף.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *