המלצות ספרים - סקירות וביקורות


ברוכים הבאים לאתר הסקירות שלי. לפרטים ויצירת קשר נא לפנות לגדי איידלהייט gadieide@yahoo.com

החקלאי

3 בספטמבר 2017 גדי איידלהייט

אחת ההנאות של מבקר ספרים, היא להיתקל בספר ביכורים משובח, כזה שאולי מבשר על קול חדש בספרות. הספר “החקלאי” של רגב הרוש, הקסים אותו משורות הפתיחה שלו המביאות תיאור לירי מזוקק של אחת השעות המיוחדות ביממה, ולשמחתי ההנאה מהספר נשמרה לכל אורכו.
יעלי ואלעד הם הזוג המושלם, הם גדלו ביחד, התבגרו ביחד והתחתנו תוך ציפייה לעתיד ורוד ומושלם, אולם הציפיות לחוד והמציאות לחוד ולאחר עשור מגיעה ההתנפצות והקריסה של החלומות המשאירה אותם פצועים ושותתים, ללא משהו להיאחז בו. יעל ואלעד, עדיין אוהבים אהבה גדולה, אלא שזו אינה באה לידי מימוש, ושניהם לא מוצאים טעם רב בחייהם. לאלעד כבר מחשבות אובדניות, אולם יעלי, בלא מודע, מחזיקה אותו בחיים.

השניים פותחים חווה לנוער וילדים בסיכון. אלעד מוצא את ייעודו בעבודה בחווה החקלאית, בנייה וגידול היבולים, ויעלי אחראית אל הצד התפעולי והחינוכי/פסיכולוגי. נראה שהשניים מצאו ייעוד בחיים, אבל הזוגיות תקועה וההתקרבות המיוחלת בין בני הזוג איננה. הגעתה של ארבל, ילדה עם סיפור חיים קשה במיוחד, טורפת את הקלפים עוד יותר. אלעד לוקח את הטיפול בה כפרוייקט אישי, יעלי, כדרכה שומרת על איפוק וריחוק רגשי מהילדים ונראה שהסיכוי לחידוש הזוגיות רק הולך ופוחת.
פרט לאלעד ויעלי, שאר החווה מהווה מיקרוקוסמוס לחיים בארץ. דמויות המשנה, מוסא הערבי – שחווה טראומה כאשר היה בזירת פיגוע ונחשד כמחבל, ורון, החבר ההומו, שבצורה סטריאוטיפית מעט, יודע תמיד מה לומר ולמי, מניעים את העלילה והעלילה מניעה אותם, בהגעה לעוד מקומות בנפש האדם.

הרוש טומן לנו פחים קטנים בעלילה. הוא מזמן אפשרות של התקרבות, ונראה שיעלי מצליחה סופסוף לחדש את הקשר עם אלעד אולם התקרבות זו היא למעשה פרידה כאשר יעלי, בסופו של דבר, ולאחר מצוקה של שנים, קורסת. אותה קריסה של אלעד לפני שנים, שגורמת להקמת החווה, הגיעה עכשיו ליעלי, שקריסתה עלולה לסמן את סופה של הזוגיות ושל החווה.

בנקודה זו נמצא שיא המתח ברומן. בפרפרזה על דברי ג’ין קראנץ מנאס”א, כפי שנאמרו בסרט אפולו 13, קריסה אינה אפשרות. לחווה צרכים משלה, לילדים צרכים משלהם, וכעת גם ליעלי שהדחיקה דברים שנים רבות, יש צרכים משלה, והדרך לאזן בין כולם נראית רחוקה מתמיד.

הספר קצר, כמאתיים עמודים בלבד, אולם כל מילה בו מדויקת. סגנון הכתיבה שואב את הקורא לספר, הוא מזדהה עם כל אחת מהדמויות, מצליח לראות את העולם דרך העיניים שלה. כתוצאה מכך הקורא מרגיש כדמות נוספת בחווה, אמנם כזו שאין לה חלק בעלילה אבל היא כצופה הנמצאת בכל מקום.

עוד סיבה טובה לקרוא את הספר, היא האופטימיות שהוא מקרין, דווקא ברגעים הקשים. ערכים של מסירות, נתינה ואהבה, אהבה לבני אדם ואהבה לאדמה, עולים מכל דף ושורה בספר ונותנים לקורא הרגשה של התרוממות רוח ואמון ברוח האדם.

 

כריכת הספר החקלאי

החקלאי

החקלאי
רגב הרוש
פרדס 2017

מגב הספר

רומן ביכורים נוקב ומפוכח אודות מאבק קיומי יומיומי נוכח אובדן ושכול, והתמודדות אלימה לעתים עם חלל שנפער וריקנות. כל אלה מובילים להתנפצות תפיסות עולם, אובדן דרך ומשברי אמונה.
רגב הרוש מוביל בבטחה בשלה את הקוראים בנפתולי סיפור זוגיות העומדת למבחן שנראה בלתי אפשרי, וחוקר ברגישות יחסים של חברות וסולידריות בין בני אדם. הוא שולח מבט ספרותי מדויק במהותם של ערכים כנתינה, סובלנות, חיבור לטבע, התמדה ועקשנות, רכות וקשב לזולת ולכל הסובב אותנו.
(אברי הרלינג)

No Comments

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *