ספרים מומלצים - סקירות וביקורות


ברוכים הבאים לאתר הסקירות שלי. לפרטים ויצירת קשר נא לפנות לגדי איידלהייט gadieide@yahoo.com

הכל קורס – סקירה

29 במאי 2015 גדי איידלהייט

ספרו של צ’ינואה אצ’בה הכל קורס מביא לנו את סיפורה של אפריקה מבפנים. הסיפור נכתב כבת בשת 1958, תורגם לעברית כבר בשנת 1965 תחת השם מפולת באומואופיה (ניתן להשיג רק בחנויות יד שנייה) וכעת יוצא בתרגום חדש של אביעד שטיר.

זהו רומן מרתק הפורש לנו את אורחות החיים של שבטים אפריקאיים השומרים על מנהגים מסורתיים, חלקם יפים ופשוטים וחלקם מזעזעים למדי (כדוגמת המנהג להמית תאומים מיד בלידתם מאחר והם מהווים עלבון לאלים). אין שפיטה של אורח החיים והכותב מצייר תמונה נאמנה למציאות ההיסטורית שהייתה. אוקונקוו גדל לאבא לא יוצלח אבל בזכות כישוריו וחריצותו הוא מצליח להתקדם בשבטו, מקבל תארי כבוד צובר רכוש ונשים (נשים הן לרוב סוג שונה של רכוש והיחס אליהן בהתאם), אבל רוחות חדשות מתחילות לנשב.

הקריסה היא כפולה ומשולשת, קריסה ראשונה בגלל מנהגי השבט הגוזרים עליו גלות ארוכה וכשהוא מצליח להתאושש ממנה באה הקריסה עקב המפגש עם האדם הלבן ואורחות החיים שהוא מנסה להנחיל בכח. גם פעולות המיסיון שלעתים נעשות בנועם ותוך שיתוך פעולה ולעתים בזעם וגם בשינוי אורחות הממשל, מינוי פקידים מטעם המלכה והתעלמות מכל מנהגי השבט, דתו, אליליו, ומוסדות השלטון והמשפט שלו.

הייתי משווה את הרומן לאדמה הטובה של פרל בק. גם בק כתבה ממבט בגובה העיניים, לא שופט ולא מתנשא על מדינה שבאירופה וארה”ב נחשב לאקזוטית. כאן ההבדל גדול עוד יותר שכן בק הייתה בת של מיסיונרים, שבעצמם תרמו לקריסה, ואילו אצ’בה הוא בן המקום, ניגריה, וכותב עליו באהבה עצומה:

“ואז לפתע נפל צל על העולם, והשמש כמו הסתתרה מאחורי ענן סמיך. אוקנקוו נשא את עינו מעבודתו ושאל את עצמו אם עומד לרדת גשם בתקופה כל כך יוצאת דופן של השנה. אבל כמעט בן רגע פרצו צעקות שמחה מכל הכיוונים, ואומואופיה, שעד עתה התנמנם לו באובך הצהריים, התעוררה לחיים ולפעילות. “ארבה מתקרב” זימרו כולם בהנאה, וגברים נשים וטף פסקו מעבודה או ממשחק ורצו החוצה כדי לראות את המראה הלא רגיל. שנים רבות, רבות מאד, חלפו מאז הגיע הארבה בפעם האחרונה, ורק הזקנים ראו אותו אי-פעם. בהתחלה בא נחיל קטן למדי. אלה היו המבשרים שנשלחו לתור את הארץ. ואז הופיע על קו האופק גוש מתגלגל באיטיות, כמו יריעה ללא גבול וללא סוף של ענן שחור המרחף לעבר אומואופיה. עד מהרה הוא כיסה את מחצית השמים, וכעת היה הגוש הרצוף מחורר בעיניים קטנות של אור כמו אבק כוכבים זוהר. זה היה מחזה מרהיב עין, מלא עוצמה ויופי” (עמ’ 66)

הקריסה מייצגת את קריסתו של אוקונקוו, קריסתו של השבט, וקריסתה של אפריקה כולה, קריסה הנמשכת עד ימינו ברוב מדינות אפריקה המתקשות להתמודד עם העולם המשתנה וגדושות בשחיתות ובמלחמות אזרחים. אבל כל אדם שעולמו משתנה פתאום במהירות יכול למצוא את עצמו מול קריסה כזו. לספר מצורפת אחרית דבר מאת פרופ’ גליה צבר המרחיבה בפרטים ביוגרפיים על הסופר, על אפריקה ועל הביקורות השונות לספר.

מצורפת סקירת וידאו עם קטע קריאה קצר

 

הכל קורס - כריכת הספר

הכל קורס

הכל קורס
צ’ינואה אצ’בה
מאנגלית: אביעד שטיר
אחרית דבר: פרופ’ גליה צבר
ספרי עליית הגג 2015 (1958 במקור)

מגב הספר

“אוֹקוֹנְקְווֹ היה מפורסם בכל תשעת הכפרים, ואפילו מעֵבר להם. התהילה שלו הסתמכה על הישגים אישיים מוצקים. כשהיה בחור בן שמונה-עשרה הוא הביא כבוד לכפר, כשניצח את אָמָלִינְזֶה החתול. אָמָלִינְזֶה היה המתאבק הגדול שאף אחד לא ניצח אותו במשך שבע שנים, מאוּמוּאוֹפְיָה עד מְבַּאינוֹ. קראו לו החתול כי הגב שלו אף פעם לא נגע באדמה. את האיש הזה השכיב אוֹקוֹנְקְווֹ על הארץ בקְרָב שהזקנים הסכימו כי הוא אחד הקרבות המרים ביותר מאז שמייסד העיירה נאבק עם רוח-פרא שבעה ימים ושבעה לילות.”

 כך נפתח הכל קוֹרס, ספרו הנפלא של צ’ינוּאָה אַצֶ’בֶּה, שהלך לעולמו בשנת 2013, גדול הסופרים האפריקאים הכותבים באנגלית ומי שנחשב לאבי הספרות האפריקאית המודרנית. הסיפור על אוֹקוֹנְקְווֹ ועל הכפר אוּמוּאוֹפְיָה הוא סיפורה של אפריקה השחורה כולה, על יופייה, צבעיה, אכזריות הדיכוי וסערת החושים שבאו עימו. הספר שוזר יסודות של אגדות עממיות עם מלאכת סיפור מודרנית להפליא, פשטות מַטעה לצד אירוניה מלאה זעם.

 “בהומור עדין ובמבט חודר חושף בפנינו הסופר צ’ינוּאָה אַצֶ’בֶּה את סיפורה של אפריקה, מתוך גישה אוהבת, מכבדת וחומלת, אבל בלי לחסוך בביקורת כלפי מנהגים מסורתיים”, אומרת פרופ’ גליה צבר באחרית הדבר המאלפת שלה, המיטיבה לתאר את ייחודו של אַצֶ’בֶּה בתוך הספרות – וההיסטוריה – המודרנית של אפריקה, ובמיוחד של ניגריה מולדתו.

 לאחר יותר מעשרה מיליון עותקים ביותר מחמישים שפות,  הכל קוֹרס מוגש לקוראי העברית בתרגום קולח ומרענן של אביעד שטיר, המעביר את התערובת המיוחדת-כל-כך של בהירות, פשטות ופיוטיות המייחדת את כתיבתו של אַצֶ’בֶּה. הקריאה של הכל קוֹרס מזמנת לקוראים חוויה ספרותית מיוחדת במינה, כפי שמספר אותה בן המקום החי את ארצו ונטוע בשפת התרגום של מדכאיה מן המערב: טרגדיה “יוונית” על ה”אדם החזק”, על כעס, שליטה, וכמובן קריסה – ניגריה, אפריקה, כל אדם וכל מקום.

No Comments

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *