ספרים מומלצים - סקירות וביקורות


ברוכים הבאים לאתר הסקירות שלי. לפרטים ויצירת קשר נא לפנות לגדי איידלהייט gadieide@yahoo.com

המיעוט הנבחר

18 באוגוסט 2013 גדי איידלהייט

התלמוד במסכת בבא קמא מונה מספר תקנות של עזרא הסופר. הראשונה שבהן היא: “עשרה תקנות תיקן עזרא שקורין במנחה בשבת וקורין בשני ובחמישי…”, כלומר כל כמה ימים יש לקרוא בתורה, מלבד הקריאה הרגילה בשבת בבוקר. במסכת בבא בתרא מצוין חכם נוסף לטובה על שהנהיג את חוק חינוך חובה חינם הראשון בהיסטוריה: “דאמר רב יהודה אמר רב ברם זכור אותו האיש לטוב ויהושע בן גמלא שמו שאלמלא הוא נשתכח תורה מישראל שבתחלה מי שיש לו אב מלמדו תורה מי. שאין לו אב לא היה למד תורה מאי דרוש {דברים יא-יט} ולמדתם אותם ולמדתם אתם התקינו שיהו מושיבין מלמדי תינוקות בירושלים מאי דרוש {ישעיה ב-ג} כי מציון תצא תורה ועדיין מי. שיש לו אב היה מעלו ומלמדו מי שאין לו אב לא היה עולה ולמד התקינו שיהו מושיבין בכל פלך ופלך ומכניסין אותן כבן ט”ז כבן י”ז ומי שהיה רבו כועס עליו מבעיט בו ויצא עד שבא יהושע בן גמלא ותיקן שיהו מושיבין מלמדי תינוקות בכל מדינה ומדינה ובכל עיר ועיר ומכניסין אותן כבן שש כבן שבע” (בבא בתרא כא עמוד א)

לפי ספר חדש, המיעוט הנבחר, תקנות אלו למעשה עיצבו את גורלו של העם היהודי. ייחודו של העם היהודי, שהחינוך ללימוד קריאה וכתיבה, בשביל לדעת את התורה ובשביל שיוכלו לקרוא בה (ועד היום, אחד מהטקסים החשובים ביותר בבר המצווה הוא הנער העולה לתורה וקורא בה, לאחר שלמד את הקריאה בטעמים), היו כה חשובים לו, היקנו ליהודים יתרונות רבים ועיצבו רבות את ההיסטוריה שלו לטוב ולרע.

הספר מקיף מאד ועוסק בתולדות היהודים מחורבן בית שני בשנת 70 ועד 1492, שנת גירוש ספרד. הספר מהווה סיכום של מחקר מדעי והתפרסם בהוצאת אוניברסיטת פרינסטון, והוא בוחן את הנושא לפי המימד הכלכלי. הספר מראה איך לאורך השנים ובתמורות שחלו בעולם, גם בארצות המזרח התיכון ואסיה, גם בצפון אפריקה וגם בכל יבשת אירופה, בחרו היהודים מקצועות תעסוקה שבהם ידיעת שפות וחשבון, אותם למדו כבר בגיל צעיר מכורח התקנות שפירטנו בפתיחה, נתנה להם יתרון משמעותי (לעומת עבודה חקלאית למשל). הספר, כמצופה מספר בהוצאה אוניברסיטאית אקדמאי, גדוש בתרשימים וטבלאות ובהערות ואפילו כולל כמה מודלים מתימטיים (ניתן לדלג עליהם) המנבאים את התועלת בהמרת דת בהינתן היתרונות והחסרונות שלה לאור הזיקה לדת הקיימת והמעמד הכלכלי.

תוך כדי כך, הספר מנסה לנפץ כמה תיאוריות מקובלות שנהפכו כבר לכמעט אקסיומות, על הסיבות שגרמו לדילול בעם היהודי, ועל ההכרח לעסוק בהלוואה בריבית ועוד. בנושא זה הספר מרחיב מאד, ומדגיש שהעיסוק בהלוואות בוצע על ידי יהודים רק במקומות בהם לא הייתה תשתית נוצרית משכילה שהייתה יכולה לעשות זאת, מראה על סמך מקורות רבים שהעיסוק היה לגיטימי מכובד ושירת רבות גם את המלכויות השונות, שהריביות עצמן היו סבירות ביחס לסיכוני התקופה ושההנחה כי יהודים עסקו בכך כי זה הדבר היחידי שיכלו לעשות היא פשוט לא נכונה. יהודים עסקו בכך כי הדבר השתלם כלכלית וכי הייתה להם האפשרות לעשות זאת עקב ידיעת השפות, היכולת לכתוב חוזים ולסכם חשבונות ולא פחות חשוב, כפיפות למערכת משפטית אחת – ההלכה היהודית, שסייעה רבות בפתרון מחולוקות (ובפרט בעסקאות מורכבות באירופה שהייתה תחת עשרות ומאות שליטים מקומיים).

בסוף הספר משאירים המחברים שאלות פתוחות עליהן יענו בספרם הבא שיתרכז בתקופה מגירוש ספרד ועד ערב השואה. זוהי תקופה שקל בהרבה לדון בה מאחר ויש עליה תיעוד רב יותר, אולם גם ההבטה על תקופה זו דרך המשקפיים הכלכליות תהייה מסקרנת.

לסיכום: הספר אקדמאי אך קריא מאד. עיקר הטענות ברור ובמקומות בהם הכתיבה האקדמאית מפרטת מאד, אפשר לדלג לסיכום הפרק. הטענות חדשניות ומקוריות. בוודאי שנקודת המבט הכלכלית שהספר מתרכז בה הינה רק נקודת מבט אחת, אולם זוהי נקודת מבט חדשה שעד היום לא הסתכלו דרכה והתוספת שלה, גם אם לא מסכימים (וההסתכלות סה גורמת לפעמים לאי נוחות מסוימת, בפרט אצל קורא דתי) את כלל הטענות, חשובה ומרתקת.

המיעוט הנבחר

המיעוט הנבחר

המיעוט הנבחר
כיצד עיצב הלימוד את ההיסטוריה הכלכלית של היהודים 70 – 1492
צבי אקשטיין ומריסטלה בוטיצ’יני
מאנגלית:אינגה מיכאלי
ישראל תשע”ג 2013 (המקור מ-2013)
אוניברסיטת תל אביב ההוצאה לאור על שם חיים רובין
באתר ההוצאה ניתן לקרוא את ההקדמה לספר

מתוך גב הספר:
בשנת 70 לספירה היו רוב היהודים חקלאים אנאלפביתיים, שהתגוררו בארץ ישראל ובמסופוטמיה. ב-1492 היו היהודים מיעוט קטן של עירוניים משכילים, שהתמחו במסחר, במלאכות-יד, בהלוואה בריבית וברפואה, והתגוררו במאות ערים ברחבי העולם המוכר, מסביליה ועד מנגלור. מה הוביל לשינוי קיצוני שכזה? בהמיעוט הנבחר מציגים המחברים תשובה חדשה לשאלה זו, לאחר בחינה של 1500 שנות היסטוריה יהודית מבעד לעדשה של התיאוריה הכלכלית.

צבי אקשטיין ומריסטלה בוטיצ’יני מוכיחים כי בניגוד לתיאוריה הרווחת, לא נבע השינוי מאנטישמיות, מרדיפת היהודים ומהצרת צעדיהם, אלא מתמורות שחלו בעם היהודי עצמו אחרי 70 לספירה – בראש ובראשונה מיישומה של נורמה חדשה שחייבה כל גבר יהודי לקרוא בתורה וללמוד אותה, וכן לשלוח את בניו לבית-הספר.

בשש מאות השנים שלאחר מכן, המירו את דתם יהודים רבים שהתקשו לעמוד בעלותה הכלכלית של הנורמה החדשה, ויהדות העולם הצטמצמה דרמטית. לימים, בעקבות ייסודן והתפשטותן של החליפויות המוסלמיות, חל תהליך של עיור ושל צמיחת המסחר, וגברה הדרישה למקצועות שהעניקו יתרון משמעותי לאוריינות. קרנם של היהודים המשכילים עלתה, בעידן שבו רק מעטים ידעו קרוא וכתוב. משעה שנוצר ביקוש להשכלה, עברו רוב היהודים להתמחות במסחר ובמלאכות-יד. יהודים רבים החלו לנדוד בחיפוש אחר הזדמנויות עסקיות בארבע קצוות הארץ.

בהמיעוט הנבחר מציעים המחברים הסבר מקורי לאחת התמורות החשובות ביותר בתולדות העם היהודי, ומוסיפים תובנות רעננות לדיון המתפתח על השפעתה החברתית והכלכלית של הדת.

 

No Comments

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *