המלצות ספרים - סקירות וביקורות


ברוכים הבאים לאתר הסקירות שלי. לפרטים ויצירת קשר נא לפנות לגדי איידלהייט gadieide@yahoo.com

המסע אל שחר היקום

12 בדצמבר 2012 גדי איידלהייט

מרכז צרן על גבול שוויץ-צרפת הוא אחד משני הפרוייקטים המדעיים היקרים ביותר שישנם ועלותו הכללית כבר עברה מזמן את הסכום של 10 מיליארד דולרים (השני הוא תחנת החלל הבינלאומית). במתקן עצמו עובדים מאות פיזיקאים מכל רחבי העולם ועוסקים בנושא של הפיזיקה התת-חלקיקית. בשנים האחרונות המכון מייחצן את עצמו ולאחרונה ערך מסיבת עיתונאים חגיגית כדי להודיע על התקדמות מסוימת במחקר.
אין ספק שהיחצנות נצרכת על מנת להצדיק למשלם המיסים את ההוצאה הכספית הכבדה שתחזוקת מכון כזה דורשת. ואומנם בדומה לתעשיית החלל ולנאסא שנאלצת להגן על תקציבים ולהציג שימושים מעשיים בחיי היום יום להמצאות שנעשו שם, גם מאיץ צרן צריך להציג קבלות לקיומו (ובהחלט יש).
אז מה ואיך בדיוק עושים בצרן? על כך בא ללמד הספר “המסע אל שחר היקום”, המסכם את תולדות צרן, ואת תולדות הפיזיקה התת-חלקיקית מסוף המאה ה-19 ועד ימינו. הספר כתוב בשפה פשוטה ומיועד גם ללא פיזיקאים למרות שלעיתים מופיעים בו מושגים ושמות שלא הוזכרו קודם לכן ושעשויים לבלבל את הקורא. אפשר פשוט לדלג ולנסות להבין את עיקרי הדברים ואין צורך להכיר את כל המודל התקני ואת כל משפחות החלקיקים בעלי השמות המוזרים והתכונות המוזרות עוד יותר (כמו צבע, ספין ושמות תואר כמו קסום ומוזר).
אם שמו של אלוקים מעורב במדע הפיזיקה המודרני, זה בעיקר בגלל החלקיק האלוקי אותו מחפשים (ואולי גם מצאו) בצרן, חלקיק שנוצר רק בזמן שמייד לאחר המפץ הגדול, הפך אנרגיה למסה, נתן את המסה לחלקיקים אחרים ונעלם. חלקיק זה הוא ממשפחת הבוזונים (על שם בוז) ומי שניבא את קימו הוא היגס ולכן קוראים לו בוזון היגס…
איך בכלל מוצאים כזה חלקיק? לא פשוט. צרך לשחזר אנרגיות שהיו במפץ הגדול ובשביל זה צריך מאיץ חלקיקים גדול במיוחד.
וצרן הוא גדול. מאד. בעומק ממוצע של 100 מטר באדמה, עיגול ענק שהיקפו 26 קילומטר ובו ארבעה גלאים, שנים מתוכם מפחידים במיוחד במשקל אלפי טונות, עשרות אלפי מגנטים אדירים היוצרים שדה מגנטי החזק פי 200,000 מזה של כדור הארץ ופרוטונים בעלי מסה המגיעים למהירות של 99.999994% ממהירות האור. קחו שני פרוטונים כאלו ותגרמו להם להתנגש אחד בשני (הדימוי בספר הוא לזרוק שתי מחטים משני קצות האוקינוס ולקוות שהם ייפגשו) והרי לכם בזעיר אנפין מעבדה בו מתרחש תהליך של בריאת העולם. על הדרך צריך לקוות שלא יווצר חור שחור קטן ופרק שלם עוסק בדיוק בנושא זה.
אמנם, היו וישנן גם בעיות. תקלה קלה וכל ההליום במתקן ברח (הליום נחוץ על מנת לקרר את המערכת) והשבית את המתקן ליותר משנה. חלקיקים נוספים שונים ומשונים מתגלים, כמויות אדירות של נתונים, צריכת חשמל כמו של עיר בינונית וצורך בשיפוץ כללי כל שנתיים.
הספר דן בכל הנושאים האלו וגם התרגום טוב למרות שמספר פעמים הוא משתמש בביטויים פחות מוכרים בעברית (אפיצות), או בצורת כתיבה לא נפוצה (טקטוק במקום תקתוק) או בראשי תיבות בעברית מה”ג במקום LHC. דבר אחד חסר בספר, תמונות צבע נפלאות של המתקן.
הנה דוגמה אחת לגלאי אטלס. גדול ומרשים, ולא אין לי מושג מה כל חלק עושה.

גלאי אטלס

גלאי אטלס

והנה קישור למאמר (שמופיע בהערות בספר) המתאר את ההיבטים הסוציאלים של העבודה בצרן

המסע אל שחר היקום

המסע אל שחר היקום

המסע אל שחר היקום – סיפורו של מאיץ החלקיקים הגדול
אמיר אקסל
הוצאת אריה ניר
ישראל תשע”ב
279 עמודים

No Comments

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *