המלצות ספרים - סקירות וביקורות


ברוכים הבאים לאתר הסקירות שלי. לפרטים ויצירת קשר נא לפנות לגדי איידלהייט gadieide@yahoo.com

המעון של מיס פרגרין לילדים משונים

6 בינואר 2013 גדי איידלהייט

המעון של מיס פרגרין הינו בית ישן ומוזר על אי מבודד בווילס. ג’ייקוב, נער אמריקאי, בן יחיד, שומע כל חיו מסבו סיפורים מוזרים על הבית ועל הילדים הגרים בו. הסיפורים אינם סיפורים נעימים והם גם מלווים בתמונות עתיקות, חלקן גרוטסקיות. לאחר מות הסבא, בנסיבות משונות, מחליט ג’ייקוב לבקר באי ולמצוא את הבית. אולי שם יימצא תשובות לשאלתיו. הספר נע בין הראליה לפנטזיה. חלקו הראשון ריאלי, הסבא, יהודי פליט שואה, שנשלח כנער בודד ברכבת לאנגליה ולא ראה יותר איש מבני משפחתו, נראה כמדמיין את התקופה ההיא, אולם ג’ייקוב לא בטוח שכל סיפורי הסבא הם רק בדימיון. ג’ייקוב מוצא לבסוף את הבית, נטוש ריק ועזוב לחלוטין אולם אז מתפתח הספר לספר פנסטיה מעין הארי פוטר המשלב בין העבר לעתיד, בין המציאות לבידיון ובין האפשרי לבלתי אפשרי. כאשר כל הספר עוסק בשונות ובקבלה שלה על ידי הרגילים… שימוש זה בחיבור של פנטזיה וריאלה גרם לי להיזכר בקלאסיקה “הסיפור שאינו נגמר”, המשלב גם הוא באופן דומה בין השניים.
הספר מעניין ושונה מספרים אחרים. גולת הכותרת של הספר היא השימוש בצלומי וינט’ג עתיקים, כולם מקוריים, שנאספו ונלקטו ממקומות שונים (וכנראה גם הטקסט היה צריך להתאים את עצמו לתמונות שהיו במלאי) ושמופיעות בספר, מיד לאחר שהן מתוארות. תמונות אלו משמשות מעין איורים לספר ומגדילות את ההנאה ממנו, שהרי היה אפשר לדמיין את כל התמונות, אבל הן מופיעות לנגדנו. השערתי (שהתאמתה לאחר ביקור באתר הסופר. האתר מומלץ ויש בו עוד תכנים רבים ומגוונים) היא שהתמונות הן בכלל העיקר והטקסט עצמו הוא רק מארג המחבר את כולן כמעין תרגיל פסיכולוגי הלוקח תמונות מעורבבות ומכריח לבנות מהן סיפור…
השימוש הבלתי שגרתי והכוונת הספר למבוגרים, אולם כאלו שאולי עוד לא התבגרו או שרוצים ולחזור ולחפש את הילדות שלהם, ולנוער (מאחר ורוב הדמויות הם של נוער) ביחד עם ההתרפקות הנוסטלגית על העבר, מקנות לספר ייחוד מסוים, ייחוד שגרם לספר להיות למעלה משנה ברשימות רבי המכר, ולהתחבב מאד על הקוראים.

המעון של מיס פרגרין לילדים משונים

המעון של מיס פרגרין לילדים משונים

המעון של מיס פרגרין לילדים משונים
רנסום ריגס
מאנגלית: טל ארצי
הוצאת כתר

ומאחר ואתי סיקרן גם לראות את הציפורים עצמן שמדובר בהן בספר, הינה תמונה של הציפור בז פרגרין

בז פרגרין

בז פרגרין

לא בטוח שהייתי מדמיין את מיס פרגרין (שכקורא עברי, שמה הלועזי לא אומר לי דבר) דווקא כציפור דורסת, דמותה בספר היא לרוב הרבה יותר עדינה ואינה מרמזת על היותה ציפור טרף. גם בחירת שם זו צריכה לעורר מחשבות אצל הקורא.

No Comments

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *