המלצות ספרים - סקירות וביקורות


ברוכים הבאים לאתר הסקירות שלי. לפרטים ויצירת קשר נא לפנות לגדי איידלהייט gadieide@yahoo.com

העץ של בני טורג’ה

5 בספטמבר 2016 גדי איידלהייט

העץ של בני טורג’ה הוא ספרו השני של קלודל שיוצא בהוצאת סנדיק (הקודם היה שקשוק המפתחות המצוין). הפעם מדובר בספר חדש והבחירה בהוצאת סנדיק אינה מקרית אלא משקפת את אמונו של הסופר בהוצאה ובפרט ביכולת התרגום של שי סנדיק שתרגם את ספריו האחרונים. אני לא בטוח עד כמה סופר “בוחר” מי יתרגם את ספריו, אולם מדובר במחמאה משמעותית. צרפתית שפה יפה, מתנגנת, עם יותר מדי חוקי דקדוק ויוצאי דופן. ולמרות הידע האפסי שלי בשפה זו מצאתי את עצמי קורא לעתים שניים תרגום ואחד מקור, רק להתענג על צלילי השפה.

אבל בעוד שפה יפה ועשירה יכולה להיות תנאי הכרחי, הוא אינה תנאי מספיק להסבר מדוע התענגתי בקריאת הספר. ולמה בכלל צריך להסביר? אולי כי הספר שונה מעט.

נתחיל ממה שאין בו. אין בו עלילה במובן המקובל של המילה, למרות שיש איזה ציר בזמן עליו נעים. אין בו גם מתח, הוא מדבר על הדבר הוודאי ביותר בחיים – המוות. אז אולי זה ספר רומנטי? בכל זאת מתוארת שם שתי מערכות יחסים בעסיסיות צרפתית? לא, גם זה לא העיקר. זרם תודעה? בהחלט יש מחשבות של קלודל, אבל הספר אינו זרם תודעה, יש סדר ורצף ברורים. קלודל נזכר בהרבה דברים מעברו אבל הספר אינו ממואר. גם לא ביוגרפיה. ברור שקלודל כותב על עצמו ושהגיבור חסר השם הוא הוא קלודל, אבל שמות ומקומות ושאר פרטים שונו מעט. קלודל רוצה בעצמו לקחת מרחק, לא הרבה רק קצת לזוז הצידה מעצמו.

אז על מה הספר? קשה לי להגדיר. כל קריאה וכל פרק יעלו רעיון אחר. יש קוראים שאולי ישתעממו מספר כזה לאחר עשר דקות או עשרה עמודים (מה שבא קודם). האמת גם לי זה כמעט קרה. אם מנסים לקרוא את הספר מהר מדי, אפשר לפספס את היופי שלו. טעות שלי, אל תעשו אתה גם אתם. עצרתי, לקחתי נשימה והתחלתי מחדש בקצב המתאים. תענוג הקריאה לא אחר להגיע והורגש כבר מהעמוד הראשון. אין סיבה לקרוא מהר. זה ספר קצר, עמודים קטנים, טיפוגרפיה מרווחת, פרקים קצרים. קלודל לא ממהר לשום מקום והוא לא רוצה שאתם תמהרו, וזו הדרישה היחידה מהקורא. לא למהר. גשו לספר במצב רוח מתאים, מתוך אורך רוח וקריאה אטית, פרק אחר פרק. ומתוך קריאה כזו תתחילו לראות מה כן יש בספר ולמה הוא טוב כל כך.

הספר הוא על חברות. קלודל מתקשה להיפרד מחברו אז’ן, שמת בגיל צעיר מסרטן ריאות (הערה: העישון בהחלט מזיק לבריאות). אז’ן היה בשבילו המשענת של העולם, נקודת אחיזה, עוגן. יותר מאשתו/גרושתו ויותר מנשים אחרות.

הספר הוא על החיים ועל המוות. או יותר נכון על המוות ועל החיים. בסדר הזה דווקא שכן המוות אינו מפתיע, ואילו החיים נוצרים לעתים בנסיבות לא צפויות. ולמרות העיסוק הרב במוות, הספר אינו עצוב, והחיים מנצחים.

הספר הוא על קשרים זוגיים ומשפחתיים. של קלודל ושל אז’ן. כל אחד והשיטה שלו בזוגיות. אצל אז’ן הדברים פשוטים, בכל פעם שהוא אהב אישה לחלוטין, הוא היה מביא אתה ילד לעולם, וכך היו לו חמישה ילדים מחמש נשים שונות. אצל קלודל הדברים סבוכים יותר.

הספר הוא על זכרונות – איפה היינו ומה עשינו ומה מכל זה משמעותי ומה מכל זה נזכור ומה יזכרו אחרים ואיפה מקומנו בעולם. קלודל הוא קולנוען וסופר, אולם בספר הוא כמעט מתייחס לעצמו אך ורק כקולנוען. יצירתו הספרותית מוזכרת פחות, אם בכלל, פרט לספר הזה, הספר שאמור להיות העץ של בני טורג’ה – עץ המשמר את המתים לפי מנהג בני טורג’ה החיים האיי אינודנזיה- של אז’ן ואולי של קלודל עצמו, שחושש קצת בעצמו, כפי שמתבטא בדבריה של נינון: “עם כל מה שאתה שותה ומעשן, כמה שנים עוד נשארו לך?”

הספר יוצא בעברית בחודש אלול ולפני חגי תשרי, ימים בהם נקבע “מי למוות ומי לחיים”. אווירה זו של חודש הרחמים והסליחות וימי הדין בחגים הקרבים, היא אווירה רצינית ומתאימה לקריאת ספרו של קלודל, קריאה איטית ורגועה, קריאה בה יש לשים לב לכל מילה, קריאה לחיים.

כריכת הספר העץ של בני טורג'ה

העץ של בני טורג’ה

העץ של בני טורג’ה
פיליפ קלודל
מצרפתית: שי סנדיק
תמיר סנדיק ספרים 2016 (במקור 2016)

 

 

מגב הספר

“מה זה אומר להיות חי? במבט ראשון הדבר נדמה מובן מאליו. ההפרדה בין החיים למתים. להימצא בקרב החיים. פשוט לחיות. אבל מה המשמעות, המשמעות העמוקה, של ההוראה “חֳיֵה”? כשאני נושם והולך, כשאני אוכל, כשאני חולם, כשאני משתין, האם אני חי עד תום? מהי דרגת החיים הגבוהה ביותר? האם יש מצבים שונים שמאפשרים לנו לדעת אם אנו חיים בהם יותר או פחות?”

מותו בטרם עת של חבר קרוב מעמת את גיבור ספרו החדש של פיליפ קלודל, קולנוען מצליח, עם שאלות קיומיות שעניינן החיים, המוות והמקומות שבהם הם נושקים זה לזה. העץ של בני טורג׳ה נע בין שתי נשים מופלאות, בין העבר וההווה, בין זיכרונות מרים שהזמן ריכך ורגעים של חסד שהעצים. קלודל מוביל את קוראיו למפגשים מרגשים ובלתי צפויים הסובבים סביב המקום שממלא המוות בחיינו, ומעלה על נס את ההבטחה שצופנים בחובם החיים.

No Comments

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *