המלצות ספרים - סקירות וביקורות


ברוכים הבאים לאתר הסקירות שלי. לפרטים ויצירת קשר נא לפנות לגדי איידלהייט gadieide@yahoo.com

ופשוטים הדברים

9 ביולי 2017 גדי איידלהייט

עת הגיע אלי הספר “ופשוטים הדברים”, ידעתי מיד שני דברים. הראשון הוא ששום דבר לא יהיה פשוט, והשני הוא שצריך לחפש את הקשר ללאה לגולדברג ולשיר “את תלכי בשדה”. אכן תוך כמה עמודים הבנתי ששום דבר לא פשוט, אבל האזכור הישיר הראשון של השיר הגיע רק לקראת סוף הספר. וכך כאשר קולה של חווה אלברשטיין ממלא את ראשי בלחן הנפלא של חיים ברקני, קראתי את הספר תוך תהיה נוספת מה ההצדקה לשם האנגלי Simple Story והאם גם כאן נעשה ניסיון לחקות את עגנון.

אז לפני שאתם מתחלים לקרוא את הסקירה, אולי כדאי שצלילים אלו ילוו גם את הסקירה. האזינו להנאתכם.

לכאורה אכן סיפור פשוט. יאיר, גרוש טרי בשנות השלושים. את דירתו עזב, ומעבודתו הוא מפוטר, מתגלגל לעבודות שירות בבית אבות. תלוש כתוב בגב הספר, ואכן יאיר תלוש לחלוטין. על היחסים בינו ובין אירית, אשתו לשעבר, אין אנו יודעים כמעט כלום. הוא טוען שהיא מרחיקה ממנו את הילדים, ואילו היא, מאשימה אותו, אולם ללא פירוט. ניואנס דק  מגלה שהבת הבכורה שלהם די גדולה, כבת 15 או 16, ואילו הבן הוא בגן. פער גילאים של עשר שנים בין שני הילדים, כאשר אחת נולדה כשהזוג צעיר מדי, מעלה כמה סימני שאלה, אולם הספר לא טורח לפתור בעיות אלו ומשאיר את הקורא להתמודד בעצמו אם הפער, כפי שאני המצאתי לעצמי תמונה כלשהי, או להתעלם ממנו או כלל לא לשים אליו לב. וכך במקומות נוספים בספר ואולי היה צריך לכנותו “ורמוזים הדברים”.

בבית האבות, יאיר צריך לארח חברה לכמה קשישים. אבל במקום שיחות כגון: “איך היה הלבן בבוקר” או “מה הייתה תוצאת בדיקת הסוכר האחרונה”, שאלות הרואות בקשישים אנשים שאמנם עוד חיים, אבל כבר כמעט ועברו מהעולם, יאיר מחזיר אותם לאירועים שקרו לפני עשרות שנים. אירועי המשמעות החשובים כל כך. פרנסואה היה פעיל במחתרת הצרפתית, אפרים לחם בקסטל ויצחק ניצל מאושוויץ. כל אחד מהם איבד חברים, אהבות ומשפחה וגם חלק מעצמו. כל אחד מהם תוהה מה הוא עשה בחיים, ומה השמעות של כל מה שאיבד, אם בכלל. יאיר, צעיר וחדור אמונה, מאמין שלכל דבר יש משמעות, הכל חלק מתוכנית גדולה, פרטים הצריכים להתחבר. בחלומותיו יאיר כבר טווה סיפור אחד המקשר בין כולם. ובימים, יאיר מנסה למצוא אנשים או קרובים הקשורים לאותם קשישים שיכולו לתת להם פרספקטיבה למשמעות בחייהם ואף להביא את כולם למפגש בבית האבות.

סגנון הכתיבה, כפי שנהיה מקובל למדי אצל סופרים דתיים ובפרט מאז הוציא הרב סבתו את ספריו, מושפע מעגנון, אבל לא מנסה לחקות אותו. הספר אינו ארוך, ומחולק לפרקים. והקריאה בו נעימה ומהנה. בחלקו השלישי של הספר, חלק הסיום הקצר לעומת שני החלקים הקודמים, מבצע הסופר שינוי סגנון ועובר לתאר את העלילה בצורה מתחלפת מפי כרמלה ומפי יאיר. לאחר ספר שלום מנקודת המבט של יאיר, נהיה מעט מוזר לשנות את נקודת המבט, ולא בטוח שמבחינה ספרותית בשלב הסיום של הספר, התהליך מוצדק, דווקא את כרמלה הייתי רוצה לשמוע בשלבים מוקדמים הרבה יותר של הסיפור, כמו בפעם הראשונה שיאיר מגיע אליה עם הרעיון לקיים את המפגש, רעיון שגם לקוראים נשמע הזוי לחלוטין.

יצירת הציפיות אצל הקשישים לא עוברת בצורה חלקה. לספר כמה רבדים והעלילות נעות בכמה צירים, הצמצום משאיר מקום נרחב לפרשנות הקורא. חלק נוסף ונסתר מהספר, כמעט עד סופו, הוא מה משמעות חייו של יאיר עצמו, אפילו שהוא עוד צעיר? כאן נכנסת כרמלה לתמונה, העובדת הסוציאלית בבית האבות המקבלת את יאיר לעבודה, כאשר בשלש מסוים היא מזכירה לו שכל הקשישים שלו מתגעגעים לאנשים שהיו פעם, ואילו הוא, לא טורח מספיק ליצור קשר עם ילדיו. יאיר ממשיך בניסיונותיו למצוא חוטים חיים מהעבר, ובמקביל ליצר לעצמו הווה כלשהו. הדברים פשוטים ולא פשוטים באותה העת ואנו מקווים בשביל יאיר שימצא את מקומו. כי השאלות הגדולות יהיו וישארו איתנו תמיד, והספר נותן ומציע תשובות חלקיות בלבד, אבל לפעמים אפשר וצריך להניח את הדברים הגדולים בצד, ולעסוק בקיום – לאכול, לשתות ולאהוב, לחיות את החיים הפשוטים.

כריכת הספר ופשוטים הדברים

ופשוטים הדברים

ופשוטים הדברים
שמואל לרמן
כתר 2017

מגב הספר

אמצע שנות התשעים, ירושלים. יאיר, מורה בשנות השלושים לחייו, מוצא עצמו רחוק ומנותק מיסודות חייו: רחוק מאשתו שהייתה לגרושתו, רחוק משני ילדיו, רחוק מהרב ומבית הכנסת השכונתי. לאחר שהוא סוטר לאחד מתלמידיו הוא מפוטר מעבודתו כמורה ונידון לעבודות שירות בבית אבות בעיר. הוא נשאב למעין עולם מקביל, שההיסטוריה והזיכרונות, מה שהיה ומה שיכול היה להיות, חזקים בו יותר מן ההווה.  יאיר נעשה מעורב בחיי שלושה מהגברים בבית האבות, מדובב אותם לספר את סיפוריהם ומבקש להציע תיקון גדול במקום של פצע ושבר. לדידו הסיפור הפרטי, גם כשמעורבת בו אהבה, הוא תמיד רק חלק מתוכנית גדולה יותר, מסיפור לאומי. בעודנו עוקבים בהשתאות אחר מעשיו גם אנו מתקשים להכריע אם יאיר אמנם מבקש תיקון עולם, או שמא מדובר באדם במשבר שרק חלומותיו מובילים את חיפושו אחר משמעות וגאולה. ופשוטים הדברים הוא רומן שנוגע בנקודות השבר והחיבור של ההוויה הישראלית, ובמרכזו מסע של גיבור ייחודי המשכנע בתלישותו. הרומן כולו מיטלטל בין הפרטי והיומיומי לגרנדיוזי, בין אמונה לחוסר אמונה, בין כאב לחסד, בחיפוש אחר פשטותם של הדברים.  שמואל לרמן הוא בעל השכלה תורנית (ישיבה גבוהה) ואקדמית (פילוסופיה והיסטוריה). פרסם בעבר את הרומן ‘כף הקלע’ בהוצאת עם עובד. חתן פרס שר החינוך ליוצרים בתחומי התרבות היהודית לשנת תש”ס.

No Comments

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *