המלצות ספרים - סקירות וביקורות


ברוכים הבאים לאתר הסקירות שלי. לפרטים ויצירת קשר נא לפנות לגדי איידלהייט gadieide@yahoo.com

זיכרונות גנוזים

22 בינואר 2016 גדי איידלהייט

סקירה על הספר זיכרונות גנוזים. דרושה מידה לא מועטה של אומץ, יומרה ואפילו קצת “פרשהייט”  להוציא ספר ששמו “A guide for the perplexed”, ובעברית “מורה נבוכים”. אין להתפלא על כך שבתרגום לעברית בחרו לשנות את השם, אולם התעוזה במקומה והתוצאה היא אחד הספרים המעניינים והטובים ביותר שקראתי לאחרונה. “הבאתי לך כתבה על ספר שאתה חייב לקרוא”, שחה לי אמי, כאשר נפגשנו במבואה של המשכן לאומנויות הבמה, טרם נכנסו לצפות באופרה הטרובדור (אחת ההפקות הטובות שראיתי בשנים האחרונות ועניין לסקירה אחרת), ובצירוף מקרים מתבקש כל כך הוצאתי מתיקי בדיוק את הספר הזה להראות לה שאני כבר באמצעו. “הוא באמת כל כך טוב?”, נשאלתי. ועוד איך, הייתה התשובה, ואת הכתבה אקרא לאחר שאסיים לקרוא ולכתוב עליו בעצמי.

ג’וזי אשכנזי פיתחה תוכנה ששומרת הכול. שמה של התוכנה הוא “גניזה”. גם היום ייתכן ואתם מרגישים שכל התוכנות, השירותים והאפליקציות שלכם: פייסבוק, גוגל, טוויטר שומרות עליכם יותר מדי מידע. קחו את זה עוד צעד קדימה. המצלמה של הנייד מקליטה ומצלמת כל מה שקרה 24 שעות ביממה וגם כאשר אתם מצולמים בנייד של מישהו אחר התוכנה מזהה אתכם ומוסיפה את הפרטים למאגר שלכם (בהשלכות הפרטיות של תוכנה זו הספר לא דן). עכשיו תחשבו שעוד כמה מאות שנים מישהו נתקל במאגר העצום הזה שכולל ערימות עצומות של נתוני זבל וביניהם כמה דברים חשובים בעלי ערך אמיתי. ג’וזי נשואה ואם לבת קטנה בת שש, טלי ויש לה גם אחות, ג’ודית, לא מוצלחת במיוחד, המועסקת בתור אשת יחסי הציבור של החברה, בעיקר מתוך רחמים לאחר שלא הצליחה למצוא שום עבודה אחרת. אפשר אפילו לומר כי ג’ודית היא הכבשה השחורה של המשפחה.

כאן עוברים לרובד השני של הסיפור, תיאור היסטורי של סולומון (או בשמו העברי שניאור זלמן) שכטר ומסעו למצרים על מנת לאתר ולרכוש את מסמכי גניזת קהיר, שחלקים ממנה התגלו לאחר שנמכרו על ידי סוחרים. גניזת קהיר, כמוה כתוכנה של ג’וזי כוללת מאות ואלפי פריטים. מפתקים חסרי משמעות כרשימת קניות במכולת ועד כתבי יד נדירים שמעולם לא נראו קודם לכן – עותקים של בן-סירא בעברית. גם כיום לא סיימו לעבור על כל התוכן של הגניזה, שעבר “מקבר” בקהיר ל”קבר” בקיימברידג’. מאחר ואנו יודעים כי הרמב”ם פעל בקהיר, אנו כבר מופתעים פחות משם הספר, ומבינים שגם תקופת הרמב”ם נמצאת בו.

סולומון שכטר וכתבי הגניזה

סולומון שכטר וכתבי הגניזה אוניברסיטת קיימברידג’

אם נדמה לכם שתפרושת הזמן הזו, של כאלף שנים, מספיקה, אנחנו מגלים במהרה שיש למעשה רובד נוסף המקיף את כל חלקי הספר. ג’וזי מוזמנת למצרים על מנת לסייע בהקמתה של הספרייה הגדולה באלכסנדריה והחזרתה להיות הספרייה הגדולה בעולם – מעין מימוש פיזי של התוכנה הוירטואלית שלה. אנו לומדים שהיחסים בין האחיות אינם טובים. ג’ודית האחות הגדולה, שונאת את ג’וזי, וכבר הפקירה אותה בילדותן פעם אחת בבור ופתאום מהדהד לנו בראש סיפור מוכר. כי ג’וזי היא בעצם ג’וזפין ובעברית יוספה. לאחותה קוראים ג’ודית, יהודית. ויהודית היא זו שמשכנעת את ג’וזי לקבל את ההזמנה למצרים ואנו נזכרים בפסוק מפרשת וישב (בראשית ל”ט א) “וְיוֹסֵף הוּרַד מִצְרָיְמָה….”.

העלילה מתקדמת בכל הצירים. גוז’י נוסעת למצרים וגם סולומון שכטר נוסע למצרים. עלילתו של שכטר היא היסטורית ומאופיינת בכתיבה קומית. הפרק המתאר את דו-קרב המוחות בין שכטר, המנסה לקבל גישה לגניזה, לבין רבה של קהיר המנסה למנוע גישה זו ממנו, גרם לי לחיוכים. שכטר מנסה להבין בדיוק, כמה בקשיש, באיזו צורה ולמי הוא יצטרך לתת, ואילו הרב בשתיקתו וברמזיו בוחן האם בכלל אפשר לתת לאיש הזר הזה דריסת רגל בסודות הקהילה ועד כמה אפשר למתוח את המחיר. לבסוף השניים מגיעים לעמק השווה.

עלילת ההווה, סיפורה של ג’וזי היא סיפור מתח. ג’וזי נעלמת במצרים ומשפחתה משוכנעת שהיא מתה. בעלה מתאבל עליה, אחותה – מתאבלת פחות, והבת הקטנה היא בדמותו של בנימין. גם את פוטיפר ואשתו עוד נפגוש. אך בנקודה זו הספר מקבל תפנית נוספת והופך להיות ספר פילוספי שכן החפץ היחידי שנשאר אצל ג’וזי הוא עותק עברי-צרפתי של מורה נבוכים, ולמרות שהיא שמעה על הספר בעבר היא מעולם לא קראה בו. וכך עלילת המתח, הופכת להיות שילוב של מתח ופילוסופיה עם מבחר קטעים שג’וזי קוראת במורה ומנסה להבין את משמעותם על רקע מה שקורה לה. הקטעים עוסקים ברצון האדם ובחירה חופשית, ממשות האל ועוד.

בנקודה זו לאחר שנכנסנו למשנתו של הרמב”ם, מוצא שכטר מכתב בכתב ידו של הרמב”ם בגניזה ואנו עוברים גם לכמה פרקים בספר בהם המספר הוא הרמב”ם עצמו, הכותב בצורה גלויה על תלאות חייו במצרים. קצת משונה לקרוא את הרמב”ם בסגנון ימינו ולא כפי שאנו מכירים מפירושו למשנה, מהיד החזקה או מהמורה עצמו, אולם בהחלטה לכתוב (ולתרגם) כך, יש לדעתי יתרון.

למרות שלרוב עיסוק בכל כך הרבה נושאים יסתכם בסלט לא ברור, הסופרת דארה הורן, העמידה בפנינו יצירה מרשימה. קשה להניח את הספר מהידיים. השילוב בין מתח, היסטוריה ופילוסופיה עובד מצוין ומאפשר כמה רמות קריאה. אפשר להתייחס לספר רק כאל ספר מתח. קריאה עמוקה יותר תגלה לנו עיסוק בשאלות על-זמניות ובעיקר היחס בין אחים. יהודה ויוסף, הרמב”ם ואחיו, שכטר ואחיו, שתי אחיות חוקרות בנות זמנו של שכטר וכמובן ג’וזי וג’ודית ועוד כמה אחים ואחיות שלא נוכל לפרטם מחשש ספוילרים. גם נושאים שונים הקשורים לזיכרון מופיעים בספר: מה אנחנו זוכרים, מה באמת קרה, האם אנחנו ממציאים לנו זיכרונות ועוד. קריאה עמוקה עוד יותר תעביר אותנו לעיסוק במבנה המטאפיזי של הזמן עצמו. מאגרים קיימים כמו גניזת קהיר, ומאגרים עתידיים כמו תוכנת “גניזה”, שבוודאי משהו דומה לה יקרום עור וגידים, או יותר נכון, ביטים של 0 ו-1, בעתיד הקרוב ביותר, יהפכו את הזמן לממד שאינו נע בציר אחד, אלא למעין ממד על שהקפיצות בו אפשריות בקלות, גם אם לא באופן ממשי. בספר ישנם נושאי משנה נוספים כגון יהודי ארה”ב והשפעת היהדות עליהם (נושא חשוב אצל הורן המופיע גם בספריה הקודמים), יהודי ישראל והתפוצות, מקומו של האיסלם בעולם הגלובלי ועוד.

קבלתם אם כן יצירה מורכבת ומרשימה בתרגום משובח. ביקור באתר הסופרת כבר הראה שספר ההמשך (שקודם לעלילת ספר זה – פריקוול) נמצא בשלבי כתיבה, וגם הוא בעל שם יומרני לא פחות – “תיאורית המיתרים”, אם כבר דברנו על העיסוק בממד הזמן (הנושא מוזכר גם בספרנו). כמו כן זהו ספרה הרביעי ואולי יתרגמו עכשיו גם את ספריה הקודמים לעברית. יש למה לחכות.

(הסקירה פורסמה לראשונה במוסף שבת של מקור ראשון)

זיכרונות גנוזים - כריכת הספר

זיכרונות גנוזים

זיכרונות גנוזים
דארה הורן
מאנגלית: קטיה בנוביץ’
כנרת זמורה ביתן 2015 (במקור 2013)

 

זיכרונות גנוזים / דארה הורן

מגב הספר

גאונת התוכנה ג’וזי אשכנזי המציאה אפליקציה שמתעדת כל דבר שמשתמשיה עושים. כשהיא מוזמנת למצרים ונעלמת בה — ג’ודית אחותה נשארת חופשייה להשתלט על חיי המשפחה שלה, ובכלל זה על בעלה ובתה. כישרונה של ג’וזי לשמר זיכרונות הופך לפתע לאמצעי ההימלטות היחיד שלה.
מאה שנים קודם לכן מגיע למצרים פרופ’ סולומון שכטר, שמחפש ארכיון עתיק המסתתר אי־שם בבית כנסת עלום בקהיר. ומה שהוא מגלה חושף את הכוח ואת הסיכונים הכרוכים בפרי המצאתה של ג’וזי: עולם שבו דבר אינו נשכח.
דארה הורן, ילידת 1977, היא סופרת יהודייה־אמריקנית עטורת פרסים ותשבוחות, בעלת דוקטורט בספרות עברית ויידיש באוניברסיטת הרווארד.

No Comments

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *