המלצות ספרים - סקירות וביקורות


ברוכים הבאים לאתר הסקירות שלי. לפרטים ויצירת קשר נא לפנות לגדי איידלהייט gadieide@yahoo.com

חיילים

1 בספטמבר 2014 גדי איידלהייט

קצת קשה לי להתחיל את הסקירה על הספר. שני חוקרים – היסטוריון ופסיכולוג חברתי – מצאו אוצר מידע שלא טופל בעבר. הקלטות חשאיות שנעשו לאנשי וורמאכט ואס אס בבתי כלא באנגליה. במסגרת מחקרים הם פרסמו חלקים מעדויות אלו בתוספות הערות שלהם.

לצערנו, ההשוואה המופרכת והמטומטמת המשווה בין חיילי צה”ל לאותם חלאות אדם, עולה בעולם וגם בארץ. מעט הגינות וקריאה בספר רק תראה עד כמה השוני עצום, אולם רוב היוצאים בטענות שווא אלו אינם אנשים הגונים והאמת כלל אינה מענייניהם.

נפנה ישר לקריאת העדויות המזעזעות. גם כותרת הספר מציגה אותם כחיילים. אולם העדויות מדברות בעד עצמן. חיילים – לא בטוח…. רוצחים – בהחלט. גם כותרת המשנה של הספר בגרמנית כוללת מילה חשובה:. פרוטוקולים של לחימה הרג ומוות. המילה הרג נעדרת מכותרת המשנה בעברית והדבר תמוה.

איני יכול לסקר את כל הספר, אולם נביא מספר ציטוטים. רובו של הספר אינו עוסק כלל בהשמדת היהודים, אולם גם באירועים אלו מקומם של חיילי הוורמאכט לא נפקד. לא היה זה תפקיד השמור רק ליחידות האס אס. מבין הציטוטים המובאים כאן, רק האחרון עוסק בהשמדת יהודים.

“ואז עשינו משהו מדהים…. הרכיבו לנו מקדימה שני תותחים… טסנו נמוך מעל הכבישים וכשמהכוניות באו מולינו הדלקנו פנסים. הם חשבו שמכונית באה מולם. ואז ירנו פגז. זה היה יופי. כיף אדיר”

“אני אומר לך, מה זה חיסלתי אנשים באנגליה… חיסלתי כל דבר שזז… יריתי בכל רוכב אופניים…”

“טסתי בעצמי לדרום אנגליה. בשנת 1943 טסנו כל שעה וקבלנו פקודה לירות בכל דבר. רק במטרות לא-צבאיות. חיסלנו נשים עם עגלות ילדים…”

“יריתי בצרפתי אחד מאחורה. הוא רכב על אופנים. מקרוב? כן. הוא רצה לפגוע בך? שטויות. רציתי את האופנים…”

“מה הם עשו עם הילדים? ילדים, ילדים בני שלוש, הם הרימו אותם בשערות, ירו בהם ברובה ואז זרקו אותם פנימה….”

הציטוט האחרון נאמר על ידי לויטננט-גנרל היינריך קיטל, שהיה כנראה נסער מהרציחות אותן ראה אולם למרות מעמדו כקצין בכיר ביותר, בחר לא להתערב ולא לעשות דבר. נקודה זו אופיינית לעדויות רבות בהם המעידים שמים את עצמם בצד. בכל אופן מגיעים החוקרים למסקנה כי אין ספק שלא כולם ידעו הכל, אבל כל אחד ידע משהו, וההצגה המקובלת של חיילי הוורמאכט כאילו התעסקו אך ורק בלחימה פשוט אינה נכונה.

וכך עוד ועוד במגוון נושאים בהם עוסק הספר: ירי, אלימות, השמדה, כיף, פשעי מלחמה, מין. נסיים דווקא בציטוט מתוך הפרק העוסק באמונה בפיהרר, ציטוט שנאמר מפי גנרל בכיר (לויטננט גנרל פרידריך פון ברויך) שידע שהיטלר כבר לא יכול לפגוע בו ואמר בסרקזם:

“מה ההבדל בין ישו להיטלר? אצל ישו אחד מת למען כולם.”

הספר מעניין מאד, מלמד, מצמרר ומזעזע. בסוף הספר מנסים המחברים למתן את הרושם השלילי על חיילי הוורמאכט. מיתון זה נעשה באמצעות אותה “מסגרת ההתייחסות” שהופכת בשעת מלחמה אדם מן השורה לחייל במדים וגורמת לו להרוג, משווים לפרוטוקולים מהקלטות של הפצצות אמריקאיות בעיראק ועוד. גם בהקדמה עוסקים רבות באותה מסגרת התייחסות. אם אינכם חובבי פסיכולוגיה או סוציולוגיה, אפשר לדלג על קטעים אלו. העיקר הוא העדויות עצמן, בכלי ראשון שהוקלטו בחשאי וללא ידיעת הדוברים. קריאת העדויות עצמן תדחה את הניסיונות למתן את היחס השלילי לוורמאכט. הציטוטים עצמם מראים כי החיילים לא נהגו כחיילים כלל וכי ההבדלים בינם לבין אנשי האס האס היו קטנים בהרבה ממה שהגרמנים מנסים לשכנע אותנו ואת עצמם (וראו עוד בעניין זה את הסקירה על הספר אנשים רגילים)

חיילים - כריכת הספר

חיילים

חיילים
סונקה נייצל והראלד ולצר
ההקלטות הסודיות של אנשי הוורמאכט: פרוטוקולים של לחימה ומוות
מגרמנית: עפרה קק
הוצאת דביר
מגב הספר

בראשית מלחמת הﬠולם השנייה יזם המודיﬠין הבריטי את אחד ממבצﬠי הריגול הגדולים והחשובים בהיסטוריה: אנשיו התקינו מיקרופונים זﬠירים בכמה מתקני כליאה, והאזינו בשיטתיות לאלפי שבויי המלחמה הגרמנים שנכלאו בהם.

האזנות הסתר נוﬠדו לסחוט מהשבויים הגרמנים מידﬠ ﬠל ﬠניינים צבאיים, כמו תוכניות מבצﬠיות וכלי נשק חדשים. אבל השבויים, שלא ידﬠו כמובן שהבריטים מאזינים להם, דיברו בגילוי לב גם ﬠל נושאים אחרים: הﬠרים שביקרו בהן, בני המשפחה שהתגﬠגﬠו אליהם, וגם ההריגה והאלימות הקיצונית שהיו חלק מחיי היומיום שלהם, מﬠורבותם האישית בביצוﬠ פשﬠי מלחמה ויחסם להשמדת יהודי אירופה.

כחצי מאה לאחר תום המלחמה גילה ההיסטוריון הגרמני סונקה נייצל את תמלילי השיחות, המחזיקים בסך הכול כ־150,000 ﬠמודים, והחל לנתח אותם ﬠם הפסיכולוג החברתי הראלד ולצר. התוצאה של מפﬠל האדירים הזה היא הספר חיילים, המבוסס ﬠל תמלילי השיחות, ומביא מבט חדש, מבפנים, ﬠל חיילי צבא גרמניה ומפקדיו: מה היו הנושאים שהﬠסיקו אותם במיוחד, מה הם חשבו ﬠל המנהיגים שלהם וﬠל המפלגה ששלטה בהם, כיצד הם תפסו את המלחמה ואת יריביהם, וגם מה הם ידﬠו ﬠל השמדת יהודי אירופה, מה היתה מﬠורבותם בה ומה הם חשבו ﬠליה.

No Comments

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *