ספרים מומלצים - סקירות וביקורות


ברוכים הבאים לאתר הסקירות שלי. לפרטים ויצירת קשר נא לפנות לגדי איידלהייט gadieide@yahoo.com

חלומו של הקלטי

19 ביוני 2012 גדי איידלהייט

הספר “חלומו של הקלטי” מאת חתן פרס נובל, מריו ורגס יוסה, עוסק בקורותיו של רוג’ר קייסמנט, איש אירי שההיסטוריה מיהרה לשכוח. הספר מתאר את ימיו האחרונים של קייסמנט, כאשר הוא כלוא בכלא האנגלי וממתין להוצאתו להורג, בעוד חבריו מנסים להמתיק את עונשו למאסר ממושך. הספר מתקדם בשני מישורים, מישור הסיפור ההיסטורי הכולל את מסעותיו של קייסמנט לקונגו ולפרו ואת חלקו במרד האירי ובמישור ההווה של מאסרו בבית הכלא המתאר את שיחותיו השונות עם מבקריו המעטים והסוהר הראשי. הספר נכתב בהתבסס על יומניו של קייסמנט ומסמכים מהתקופה. לאחר כמאה שנה אין עוד אנשים שאפשר לראיין ומלאכתו של הסופר דורשת לתפור את הפרטים שהם בגדר עובדות לתוך מארג של דמיון שיעביר את רוח התקופה והאנשים. מבחינה זו הגבול בין הממשות לדימיון אינו בירור. נראה שהעובדות המובאות הן נכונות ותיאורי הזוועה בקונגו ובפרו מדויקים, אולם בוודאי אין להסיק כי כל המפגשים המתוארים אכן התקיימו במציאות. זהו רומן ולא ביוגרפיה, אולם גם מפגשים שלא הו, ייתכן והיו, ואם אלו לא היו, אחרים היו והעלילה כולה אמינה והגיונית.

קיינסמנט התמנה כנציג דיפלומטי של הוד מלכותו ונשלח לקונגו על מנת למלא דו”ח חקירה אודות יחס החברות הבלגיות לקונגולזים המקומיים. המלך ליאופולד השני קיבל זיכיון על שטחי קונגו וניצלם באכזריות לצורך הפקת רווחים כלכליים. שיעבוד, עבדות, הצלפות, מעשי רצח, אונס, הרעבה והטלת מומים היו מעשים שבשיגרה. כמובן, שמייד עולה בראש החיבור הבלתי נמנע לספרו המופתי של ג’וזף קונארד – “בלב המאפליה” (מומלץ לקרוא תרגום אמין למקור ולא בתרגום העושה שימוש בספר לצורך הצגת אג’נדה פוליטית של המתרגם) ואכן יוסה מזמן בספרו מפגש בין קייסמנט לקונארד (שאיננו יודעים אם אירע במציאות) ואף מציין את אכזבתו של קייסמנט כאשר קונארד אינו חותם על בקשה להקלה בעונשו. גם הקריאה המפורסמת מתוך בלב המאפליה “הזוועה!” מופיעה בספר.

מסעות נוספים של קייסמנט לאותה מטרה היו לפרו, לבדיקת ניצול האינדיאנים והתיאורים שם אפילו קשים מתיאורי קונגו. ייתכן וגם זהו הקשר למריו ורגס יוסה שהינו פרואני במוצאו. נסיעות אלו השפיעו על קייסמנט וגרמו לו לראות את עצמו יותר ויותר כאירי המדוכא על ידי השלטון האנגלי או במילותיו: “השיטות של הקולוניאליזם באירופה הן מעודנות יותר, הרברט, אך לא פחות אכזריות” (עמ’ 402).

הטרגדיה של קייסמנט היא שהצלחותיו בהבאת הידיעות על המתרחש בקונגו ובפרו (שסייעו במעט לשיפור המצב), נשכחו כליל וזאת בעקבות מעורבתו במרד האירי ובפעולותיו ללחימה באנגלים בתקופת מלחמת העולם הראשונה, תוך סיוע גרמני. אמנם בספר מודגש כ הלחימה היא “בצד, אך לא בשורות הגרמנים”, אולם ברור שמעשים אלו מהווים באנגליה עבירת בגידה שדינה מיתה. את מצבו המוזר של קייסמנט מסכם יוסה כך (עמ’ 332): “פעמים רבות בימים האלה, הוא הרהר בסתירות שבחייו.לפני פחות משבועיים הוא היה עלוב נפש שספג איומים על חייו במלון עלוב באיקיטוס, וכעת, הוא – אירי שחולם על עצמאות אירלנד – מתגלם בדמותו של פקיד ממשלתי, שנשלח על ידי הכתר הבריטי לשכנע את נשיא ארצות הברית לסייע לאימפריה לדרוש מהממשלה הפרואנית לשים קץ לחרפה באמזוניה. אין זאת אלא שהחיים הם אבסורד, מופע דרמה שהפך לפתע לפארסה“. גרוע מכך, במהלך הנסיונות להמתקת עונשו מתגלים קטעים מביכים מאד מיומנו האישי הרומזים על נטיות מיניות לא מקובלות. לא ברור אם קטעים אלו הינם אוטנתיים או זיוף והויכוח על כך נמשך גם כיום (היומנים הותרו לפרסום על ידי הצנזור הבריטי רק כחמישים שנה לאחר המשפט), אולם דעת הקהל לא יכלה לסבול מעשים אלו, ובפרט דעת הקהל האירית, שהייתה מדינה קתולית ובה מעשים אלו נחשבו חמורים ביותר. גם באפריקה שמו אינו ידוע ולמעשה ירד לטימיון ההיסטוריה.

ספרו של מריו ורגס יוסה, חושף דמות מרתקת, קל מאד להזדהות עם מעשיו נגד הקולניאליזם. קשה מאד להזדהות עם הטפשות שבמעשיו ובצורת מאבקו של קייסמנט באנגליה (באותה תקופה כבר החלו מגעים להיפרדות אירלנד מבריטניה, ואכן אירלנד קיבלה עצמאות בשנת 1921, למעט המחוזות הצפוניים, שנשארו תחת בריטניה הגדולה). כיום, גם הסקוטים מגלים רצון להיפרד מבריטניה וייתכן כי בשנים הקרובות תושלם שקיעתה של האמפריה הבריטית, שבעבר שלטה על רבע מהעולם.

הספר מומלץ מאד לקריאה, למרות התיאורים הקשים, על מנת ללמוד על אותם כתמים במדינות אירופה הנאורות (שהובילה באופן ישיר לתקופות אפילות אף יותר באירופה עצמה, שנים בודדות בלבד לאחר מכן)  והדרכים בהן ניסו להצדיק את עצמם והכל בשביל בצע כסף. מדינות אפריקה עדיין נמצאות במצב קשה ומלקקות את פצעיהן, ובפרט במדינות אפריקה. דעת הקהל האירית בשנים האחרונות מקבלת את קיסמנט ולאט לאט רואה בו גיבור לאומי.

חלומו של הקלטי

חלומו של הקלטי

חלומו של הקלטי
מריו ורגס יוסה
תירגמה מספרדית: עינת טלמון
הוצאת אחוזת בית
2012 472 עמודים

לקראת הפרק הראשון מתוך חלומו של הקלטי – באתר ההוצאה

One Comment

  • עינת טלמון 4 בספטמבר 2012 at 14:51

    מן הראוי לציין את שם מתרגם הספר בפורומים מן הסוג הזה. ספר אינו מיתרגם מעצמו.

    כמו כן שם המחבר הוא מריו ורגס יוסה (לא יוזה).

    בברכה,

    עינת טלמון מתרגמת הספר

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *