המלצות ספרים - סקירות וביקורות


ברוכים הבאים לאתר הסקירות שלי. לפרטים ויצירת קשר נא לפנות לגדי איידלהייט gadieide@yahoo.com

חלונות נמוכים

13 באוקטובר 2016 גדי איידלהייט

קומדיה פרודית החולפת על פני כ-30 שנה פלוס מינוס (מי סופר) בתולדות מסעדת ישראל המתבטאים במסעדה אחת שהעלילה כמעט ולא יוצאת ממנה. ההיפך, העלילה באה אל תוך המסעדה. בן אם אלו יולי (תמיר) וצלי (רשף) המקימים בה את תנועת שלום עכשיו ובין אם אלו אנשי המחתרת היהודים. גם מאורעות מהעולם נכנסים פנימה והחשובים שבהם (נפילת חומת ברלין ) מזכים את כל הנוכחים בליקר “סברא” על חשבון הבית.

מי במסעדה? בעלת הבית ז’ניה, איתה לא מתווכחים, התינוקת שחוגגים לה שנתיים בתחילת הסיפור, והיא נכדתה של ז’ניה, ביתה של ביתה שברחה מהבית. “התינוקת” היא הגיבורה הראשית של הסיפור וגם כולו של המספר ואיך זה מסתדר תגלו בהמשך. במסעדה עובדים שונים, עולים וותיקים, ערבים יהודים ועובדים זרים, תערובת ישראלית מוצלחת. וכבר בתחילת הסיפור מתגלה שהתינוקת טובה בלתת עצות. וגם בספר עצמו משולבות עצות, 36 כאלו, שנקראו כאילו נלקחו היישר מספרי העזרה העצמית הנפוצים כל כך, ואולי אכן נלקחו משם, אך בספר, פרט לעצות שלפעמים תמצאו בהן תועלת, הן משרתות גם את הפרודיה העולה מכל דף ממנו שכן בסופו של דבר המספר הוא היועץ והוא מתבדח על חשבונו, הנה למשל:

“כעת עלי להעניק לך את עצה מספר עשרים ושבע. זו עצה שאני מבקש שתשנן לעצמך כמו מנטרה, בכל פעם שיחלחל בך אפילו קורטוב זלזול כלפי המקש את עזרתך: בין גאונות לטמטום אין הבדל, לא קיימת מחיצה. כל חיינו אנו מהלכים על גבי קורת עץ דקה, ניפול לימין ואנו גאונים. ניפול לשמאל… כבר הבנת”

המסעדה עולה ויורדת. מגיעה לפשיטת רגל ולשגשוג כלכלי מחליפה צוות ותפריטים וגם חבורות סועדים, ואירועים משונים ממשיכים לקרות בה. כמו שכתוב בספר. למסעדה כולם בסוף חוזרים.

אהבתי ונהנתי מהמרקחת המשעשעת הזו, המגיעה לעתים לאבסורד מכוון, נקראת עם חיוך על השפתיים, ומאפשרת קצת שחרור מסיר הלחץ של המציאות.

 

כריכת הספר חלונות נמוכים

חלונות נמוכים

חלונות נמוכים
דורון שנער
כנרת זמורה ביתן 2016

 

פרק מהספר חלונות נמוכים / דורון שנער by כנרת זמורה ביתן on Scribd


מגב הספר

יולי כחולת העין, קצין משקפופר, פולני דיסלקטי, תולעת הרמפרודיטית, כנופיית כהנא, מעגל נשים, תינוק כחול רויאל, מבריחי שימורים, מאהב מצרי, מלצרית צהובה, מַפְיָה מפְּרוֹזְ’קוֹב, מפקחת זקנה, שמלה ורודה, חַמוֹס נשכני, פילוסוף שוטף כלים, טבחית מומחית לישבנים, משגיח כשרות, עיתונאי בוגד, עורך דין אטוּם, אהוּבה קצרת רואי, שמועות על ירושה, ל”ו עצות. רשימה חלקית.
חַלּוֹנוֹת נְמוּכִים הוא דרמה־קומית פרועה המתרחשת ליד, בתוך ובצל מסעדה. הסיפור צבעוני ומרתק, מאתגר את הקורא ברבדיו, לועג, בז, מחבק, חונק ומשחרר בו־זמנית. בבואה מתוקה־כואבת לפרצופה של החֵבְרָה הישראלית. עולם סוריאליסטי, שדמיון ומציאות משמשים בו בערבוביה, נפרש בפני הקורא. המסעדה מאוישת תמידית על ידי דמויות ססגוניות ממקומות שונים, מכל סוג, צורה ואופן. במסעדה נגלה עולם קסום של מטאפורות בו משיקים אירועי החיים האמתיים בעולם השוקק בחוץ לחייהם של גיבורי הספר. האירועים הם בחלקם הזויים, בלתי נתפסים, מהירים ותזזיתיים. שרשרת ההתרחשויות מתפתחת כסיפור מתח, לעיתים הופכת הזויה, אך שבה ומתחברת באותו חוט של אנושיות מפעמת שמחזיק אותה, עד לסופה. ויש הבטחה לסוף טוב.

״מיום שהתאהבה, עשתה לה מנהג לצפות בגנֵבה בקבוצת הבנות שתלו את המודעות. היא עקבה אחריהן בעיניה, שותקת מבוישת במקום מחבואה, מאזינה לרחש המיית היונים שהשמיעו למרחקים, גוּר־גוּר־גוּר. בכל פעם שאהובתה הופיעה ברחוב, פיעפעה בה תחושה מיוחדת, מוזרה וזרה. עיניה בערו, האוויר נעלם, ריאותיה התכווצו כמו ספוג בלחץ אגרוף, חולשה פתאומית פוקקה את ברכיה, גרמה לה להתיישב אחוזת חרדה על המדרכה, חשופה.״

דורון שנער נולד בתל אביב.
גדל כילד־חוץ בקיבוץ. התבגר בלונדון. חזר לקיבוץ. עבר לעיר. לא סיים תיכון. שרת בקרבי. הסתובב בעולם. התקבל לאוניברסיטה ללא תעודת בגרות. התפרנס מעבודות גינון, סיוד בתים, הדברת מזיקים, הפעלת מלגזה, פקיד קבלה. השלים בגרות במקביל לתואר במשפטים. ואז, עורך דין. ויזם. ואיש עסקים. נשוי לרותי, פרופסור למשפטים. אב לשי ואור, שתי בנות חכמות ויפות. מקדיש כיום את רוב זמנו לכתיבה. חלונות נמוכים הוא ספר הביכורים שלו.

One Comment

  • מירי 27 בינואר 2017 at 22:42

    חלונות נמוכים, באמת ספר יוצא דופן, נהניתי מכל שורה בו, מעולם הדמויות האבסורדיות, מהיחסים המיוחדים ביניהן ומסיום הסיפור שהשאיר אותי דומעת

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *