המלצות ספרים - סקירות וביקורות


ברוכים הבאים לאתר הסקירות שלי. לפרטים ויצירת קשר נא לפנות לגדי איידלהייט gadieide@yahoo.com

יונה – פירוש ישראלי

11 בספטמבר 2015 גדי איידלהייט

כאשר אני רואה ספר שאביגדור שנאן ויאיר זקוביץ חתומים עליו, אני מפתח ציפיות גבוהות. שני חוקרים מבריקים שאני אוהב  את הכתיבה שלהם, ביחד ולחוד. שמחתי לראות שהספר החדש שלהם הוא על ספר יונה, אחד מנביאי תרי עשר. הסיפור עצמו קצר מאד והוא נקרא כולו בהפטרת מנחה של יום הכיפורים. עוד יותר שמחתי לראות שפורמט הספר דומה לספר פרקי אבות המצוין של שנאן שיצא לפני כמה שנים.

סיפור יונה הוא סיפור מדהים. קצר מאד כבר אמרנו, מכיל כאלף מילים בסך הכל. אבל איזו דרמה. הנה תמצות שלו: יונה מצטווה ללכת אל נינוה ולנבא להם נבואת פורענות על חורבנה. יונה מנסה לברוח באוניה לכיוון תרשיש (אולי קרתגו ובכל אופן 180 מעלות מנינוה, והכי רחוק שאפשר באותו זמן), אלוקים מטיל סערה עצומה בים, המלחים משליכים את יונה לים, דג גדול בולע את יונה ומקיאו לחוף, יונה מצטווה שוב ללכת לנינוה והולך בחוסר חשק בולט, אנשי נינוה חוזרים בתשובה ויונה מתלונן על כך לה’ שמסיים את הספר בדבר כוחה של תשובה וסליחה. אל תסתפקו בתמצות שטחי זה קחו לכם מעט זמן וקראו בנחת את הספר כולו. ספר יונה מספק רבדים על רבדים של משמעויות שונות והוא העסיק עשרות חכמים והוגים.

מה בעצם עובר על יונה? איך הוא חושב שאפשר לברוח מאלוהים, הרי אדם הראשון כבר ניסה את זה ולא הצליח? איך יונה נרדם באמצע הסערה העזה? שלוות הנפש שלו כאשר המלחים מטילים אותו אל הים ואל מותו, תפילתו במעי הדג, וסיפור תשובת נינוה. מהי בכלל מטרת הכתוב, האם הצגת תשובתם השטחית של אנשי נינווה או שמא התהליך העמוק אותו עובר יונה בעצמו, תהליך תשובה יסודי בהרבה? שאלות אלו ועוד רבות נידונות בפירושים רבים לספר יונה, גם לי יש את התשובות שלי לחלק מהשאלות, ויש לו גם תפקיד חשוב בדתות הנצרות והאיסלם. מחברי הספר צמצמו את היריעה למקורות ביהדות. מי שרוצה לקרוא פירוש המשקף ראייה נוצרית ימצא את מבוקשו למשל בפרק התשיעי של הספר מובי דיק.

הספר פותח במבואות כללים: מבנה הספר ופרקיו, קשרים בין ספרות המקרא הקודמת לו לספר יונה, זמן חיבורו ומטרתו של הספר, וסקירת הופעתו של הספר במסורת ישראל ובתרבות ובהוויה הישראלית. לאחר מכן מגיע הפירוש לספר פסוק אחר פסוק. כל פסוק מקבל כפולת עמודים שלאחריהם מופיע הפירוש ואחר מכן הרחבות שונות בנושאי לשון, ספרות ושירה, אומנות, מדע ועוד. כל אחד בוחר לעצמו מה וכמה לקרוא. למי שחפץ ללמוד את ספר יונה, מומלץ לעשות מעבר אחד על הספר רק עם קריאת הפירוש. לאחר מכן כדאי לחזור ולעיין שנית גם בהרחבות השונות. כמובן מומלץ גם לעיין בפירושים הותיקים המובאים בספר החל מהמדרשים והפרשנים הקלאסיים ועוד פרשנויות מודרניות.

מה צורך לנו בעוד פירוש? את התשובה הפשוטה על כך כבר ענה הרשב”ם לפני מאות שנים. דברים מתחדשים מדי יום ביומו. אין פירוש חדש בא להניח בצד את הפירושים הקודמים אלא להוסיף עליהם נדבך, לחדש ולרענן אותם. הפירוש המופיע בספר מביא ומסכם גם פרשנים קיימים ומוסיף עליהם כהנה וכהנה. כמובן הקנקן הנאה בעצמו מהווה חידוש וההרחבות הרבות מההוויה העכשווית כמו גם העובדה שהספר נכתב מנקודת מוצא מחקרית כאשר מחבר אחד דתי והשני לא, יוצרות אולי את הישראליות של הפירוש, המתאימה לכל ישראל.

באדיבות ההוצאה, עמוד לדוגמה מהספר על פסוקו הראשון של הספר, הפותח את הדרמה הגדולה הזו (אפשר לללחוץ על התמונה לפתיחה בגודל מירבי).

 

דף דוגמה מהספר יונה

דוגמה מהספר

דף דוגמה מהספר יונה

דף דוגמה מהספר יונה

 

ספר יונה פירוש ישראלי - תמונת הכריכה

ספר יונה

מגב הספר

ספר יונה מספר על הרפתקאותיו המרתקות של הנביא, סירובו להינבא על נינוה, בריחתו חסרת הסיכוי הימה מלפני ה’, הסער הגדול בים, הטלתו של הנביא המימה ובליעתו על ידי דג, תפילתו במעי הדג ויציאתו ממנו בעל כורחו כדי למלא את שליחותו. הספר מסתיים בלקח שמלמד האלוהים אותו ואותנו, הקוראים, על מהות שליחותו של נביא ועל חשיבותם של התשובה והרחמים.

בעקבות יונה יצאו שני המחברים למסע בים ספרותנו לדורותיה, בחנו את שורשיו של הספר, את הלבֵנים ששאל המחבר מספרות המקרא לשם בניין סיפורו, ואת הרושם שהותיר הספר על ספרות הבית השני, ספרות חז”ל, ספרות ימי הביניים לגווניה וזו של העת החדשה, בישראל ובעמים גם יחד. לא נעדר מן הספר עיסוק גם בדרכים שבהן הטביע ספר יונה את חותמו על יצירות אמנות לסוגיה, על הלשון העברית או על ההוויה הישראלית, בשמות רחובות או כלי שייט וכיוצא באלה.

מתברר כי ספר יונה חזר והפעים את קוראיו בכל הדורות, ובצד הפירוש החותר ל”קריאה צמודה” ומדוקדקת ולהבנת פשט הכתובים, אנו נותנים פתחון פה לשלל מקורות המעידים כי קסמו של סיפור מסעו של יונה לא דהה עם הזמנים, כשהזמין רבים לצאת ולהפליג יחד עמו אל מרחבי יצירה מגוונים, לא אחת אף מפתיעים.

*

יאיר זקוביץ הוא פרופסור (אמריטוס) בקתדרה על שם האב טקצ’י אוצוקי בחוג למקרא באוניברסיטה העברית בירושלים ופרופסור לעמיוּת יהודית במרכז הבינתחומי הרצליה. אביגדור שנאן הוא פרופסור (אמריטוס) בקתדרה למדעי היהדות על שם פרופסור יצחק בקר, בחוג לספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים. הוא גם עומד בראש תכנית לתואר שני במכללת חמדת הדרום בנתיבות ומשמש כיועץ האקדמי של קרן אבי חי.

שני המחברים פרסמו יחדיו את רבי המכר: “לא כך כתוב בתנ”ך” (ידיעות ספרים 2004) ואת המשכו: “גם כך לא כתוב בתנ”ך” (ידיעות ספרים 2009). הם מרבים ללמד ולהרצות יחדיו במסגרות שונות, באוניברסיטה העברית בירושלים ובמקומות רבים נוספים.

No Comments

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *