ספרים מומלצים - סקירות וביקורות


ברוכים הבאים לאתר הסקירות שלי. לפרטים ויצירת קשר נא לפנות לגדי איידלהייט gadieide@yahoo.com

ילדותו של ישו

15 בנובמבר 2015 גדי איידלהייט

הספר ילדותו של ישו מנסה להציג חיים של מהגרים בארץ חדשה. הנושא נראה רלוונטי מאד לימינו בעולם וגם לישראל כמדינה שקלטה מהגרים במשך עשרות שנים וכעת מתמודדת עם הגירה מסוג חדש שלא היה קיים בעבר. במרכז הספר גבר וילד המגיעים חסרי כל לארץ חדשה. אנו לומדים מהר מאד שהארץ החדשה היא ספרד אבל על האיש והילד, שאינו בנו, אין אנו יודעים דבר, לא את שמם האמיתי, כי כשהם הגיעו נתנו להם שם חדש, לא את ארץ מוצאם, אפילו לא את האזור, לא את מקצועם, לא למה באו. . כלום. הגיעו חסרי כל. זהות מחוקה ומתחילים דף חלק מאפס לגמרי. הגבר מכונה סימון והילד דויד.

נראה שהקליטה עוברת כשורה. שירותי הרווחה מוצאים להם מקום לינה, אמנם לאחר בירוקרטיה, וסימון מוצא עבודת כפיים קשה אך לא מנסה למצוא עבודה טובה יותר ולא מפרט גם אם יש לו כישורים כלשהם. יש גם מרכז השכלה עירוני שאפשר להירשם בו ללימודים בחינם ואפילו לקבל ארוחה. סך הכל נשמע שהתנאים לא רעים כלל, גם אף אחד לא מתלונן. סימון ודויד מחפשים את אימו של הילד, אבל לילד אין שום מסמכי זיהוי, אין הוא יודע מה שמו של אמו ואיך היא נראית. החיפוש הוא מטאפורי בלבד ולמעשה, סימון פשוט בוחר לילד אמא – אינס, שבאופן מפתיע מכונה לקבל על עצמה את התפקיד במסירות. למרות שברור לסימון שאינס אינה אימו של הילד הוא מתעקש לכנותה כך, כאילו הייתה אימו מאז ומתמיד. בהמשך העלילה נוצרים סיבוכים מחוסר השתלבותו של דויד בבית הספר, מיני קונפליקט ראשון בין המהגרים לבין המדינה החדשה, אולם קונפליקט מעין זה יכול להיווצר גם לתושבי המדינה ואין בו יחוד כלשהו.

לפחות על גב הספר רשום שהוא נוטה לאלגוריה ואולי באמת כך רק שהנמשל לא ברור וגם לא נראה תואם למציאות המוכרת לנו, בוודאי לא מאירופה. ההגירה לאירופה היא ברובה מוסלמית, אולם הדת אינה נוכחת כלל בסיפור. אין שום הליכה לשום בית תפילה כלשהו. האמא, מהגרת בעצמה, אינה יכולה להיות מוסלמית, שכן משפחתה מגדלת כלב (חיה טמאה באיסלם), וסימון מגלה בקיאות בספרות הספרדית ובעלילות דון קישוט. הספר מיוחד לבננגלי ולא לסרוונטס. בננגלי הוא למעשה דמות בתוך הרומן, הסופר המורי המספר את קורותיו של דון קישוט. הנה לנו עוד רומז כי הם מהגרים מצפון אפריקה, אולם רמז זה אינו מסתדר אם שאר חלקי הספר. גם זמנו של הספר לא ברור איך בוודאי שאינו בימינו אלא לפני שנים רבות. אפשר לקבל לכך רמזים מאמצעי הטכנולוגיה המוזכרים (או לא) בספר וכן מכך שבנמלים פורקים וטוענים אוניות באופן ידני ולא מכני. אולי בכלל מדובר על הגירה כדוגמת ההגירה האיטלקית הגדולה לארגנטינה, דבר המסביר גם את הקלות היחסית של לימוד השפה הספרדית. הוסיפו לכל זה את שמו של הספר, ילדותו של ישו, שגם הקשר בינה לבין התוכן לוט בערפל ותצאו כנראה מבולבלים, כמוני.

קוטזי הוא חתן פרס נובל ואולי משקע מעט מחוויותיו כמהגר שעבר בין ארצות רבות (דרום אפריקה, בריטניה, ארצות הברית שם לא הצליח להתאזרח, שוב דרום אפריקה ואז אוסטרליה). נראה שקוטזי לא רוצה לספר על מהגרי ימניו כלל אלא בא לספר לנו משהו על המהגרים בפועל אלא על איזו אידיליה שלא בטוח שכלל אפשרית, על האפשרות לשכוח מכל, למחוק את כל חמש או חמישים שנות קיומך, לקבל שם חדש ולהתחיל בלי להביט אחורה בזעם. הספר כתוב יפה ואין ספק שקוטזי שולט ברזי הכתיבה, אולם הציפיה הנוצרת מההבטחה על הכריכה “מלאכת מחשבת של רב אמן” אינה מתממשת.

ילדותו של ישו - כריכת הספר

ילדותו של ישו

ילדותו של ישו
ג’ מ. קוטזי
מאנגלית אברהם יבין
עם עובד 2015 (במקור 2013)

מגב הספר

אנשים המבקשים להם חיים חדשים באים לארץ המוכנה לקלוט אותם, מקבלים שמות חדשים ותעסוקה חדשה, לומדים לשון חדשה, ואמורים לשכוח את עברם ולהסתגל למציאות החדשה.
זהו סיפור הנוטה אל האלגוריה ומסופר רובו בצורת שיחות. רומן של אידאות הנקשר לכמה מספריו הראשונים של קוטזי כמו מחכים לברברים ופו, שיצאו לאור בעם עובד ועוררו עניין רב.
מלאכת מחשבת של רב־אמן, חתן פרס נובל.

 

No Comments

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *