המלצות ספרים - סקירות וביקורות


ברוכים הבאים לאתר הסקירות שלי. לפרטים ויצירת קשר נא לפנות לגדי איידלהייט gadieide@yahoo.com

לחשוב בתוך הקופסה

8 בספטמבר 2015 גדי איידלהייט

אם כולם מנסים לחשוב מבחוץ לקופסה כנראה שהדבר היותר יצירתי לעשות הוא לחשוב דווקא בתחומי הקופסה. לתובנה הזו הגיע ד”ר רוני הורוביץ כבר לפני כמה עשורים, ואני נחשפתי לשיטתו אי שם בתחילת המילניום, ואפילו רכשתי את ה-EBOOK שהוא הוציא בזמנו עם פרטי השיטה (באנגלית). מאז הקים הורוביץ ביחד עם מחברי הספר, חברה מסחרית שמטרתה לסייע לארגונים ולחברות ביישום השיטה. יש לתמוה מעט שהספר המתאר את השיטה ושיצא לאור כבר ב-14 שפות, הגיע רק עכשיו לישראל, אבל טוב מאוחר מאשר לעולם לא והספר מומלץ לכולם. לא משנה כלל מה הגיל, המיגדר או המקצוע שלכם, לכולנו יש כל הזמן בעיות שונות והפתרונות נמצאים הרבה פעמים בתוך הקופסה. לפעמים הקופסה עצמה היא הפתרון.

אז השיטה מכונה ASIT – Advanced systematic Inventive thinking, ואת ה-A הראשונה אפשר להשמיט אבל כבר השם מרמז על הפתעה מסוימת שתהיה לשומעים. איך חשיבה יצירתית יכולה להיות תהליך מוסדר ושיטתי? הפירוט המלא יופיע בספר אבל נתאר את עיקרי השיטה. הרעיון הבסיסי הראשון הוא כי הפתרון נמצא בתוך הקופסה. לא צריך להמציא יש מאין אלא להשתמש במה שקיים. ומכאן אפשר להתחיל בתהליך שיטתי של פירוק המוצר/בעיה למרכיביה השונים ובחינת כל אחד מהם בנפרד. האם אפשר למצוא לו שימוש חדש, האם אולי כדאי לבטל אותו, האם כדאי לפצל את התפקוד שלו לשני מרכיבים אחרים וכך הלאה. הספר מתאר בעיקר סיוע לחברות ולארגונים לשפר את מוצריהם אבל הוא מתאים גם לפתרון בעיות שיש לנו ביום-יום והנה דוגמה אמיתית מהחיים. חברה שלנו התקשרה מעט לפני כניסת שבת שהיא לא יודעת מה לעשות. היא בכוננות וחייבת להיות זמינה בטלפון, אבל מעשה שטן, הוא בדיוק נפל למים. לא נעים. הפתרון פשוט ביותר. הטלפון אמנם הלך לגן העדן של אנדרואיד, אבל כרטיס הסים שלו עמיד הרבה יותר. הכרטיס נשלף, הועבר לאיזה מכשיר זול שמצאנו (ותמיד טוב להחזיק כמה מכשירים בבית) והכל בא על מקומו בשלום (חוץ מהוצאה לא צפויה בכיס ביום ראשון). הפתרון פשוט, טריויאלי אפילו, ובכל זאת לא עולה מיד בראש מהסיבה שהיה צורך לפרק את רכיב הטלפון לשני רכיבים שונים: הטלפון וכרטיס הסים. ברגע שפירוק זה בוצע הדרך לפתרון הבעיה מהיר מאד. מסיבה זו מרבית הטכניקות המוצעות בספר מתחילות ברישום מדוקדק של רכיבי המוצר/בעייה. כך הופך התהליך של רעיונות יצירתיים לשיטתי. הספר מדגיש כי הפעלת הטכניקות אפשרית ורצויה גם בגילאים הנמוכים, בעבר שווקה בארץ תוכנת לומדה לילדים “חשיבה המצאתית” שגם עזרה בלימוד השיטה, איני יודע אם ניתן להשיג אותה כיום, אבל אולי מורים ומנהלים בבתי ספר יוכלו להשתמש בספר להכנסת הנושא כמקצוע העשרה לתוכנית הלימודים.

טעות אחת מצאתי בספר. בפרק הראשון המחבר מספר על צפייתו בסרט אפולו 13 ועל כך שקיווה לפתרון יצירתי ביותר לפתרון בעיית סילוק דו תחמוצת הפחמן.

אחרי הסצנה המפורסמת של “יוסטון, יש לנו בעיה” (“Houston, we have a problem”) מתכנס צוות מהנדסים כדי למצוא דרך להחדיר מסנן בעל חתך ריבועי אל פתח שצורתו גליל. אם ייכשלו, רמת הפחמן הדו־חמצני באגף הפיקוד תגיע לרמה קטלנית. ראש הצוות מביא שלוש קופסאות, ובהן חפצים הנגישים לאסטרונאוטים שבחללית. “עלינו למצוא דרך להתאים את זה,” הוא אומר ומרים מסנן מרובע, “אל החור שמיועד לזה,” הוא מרים את העגול, “תוך שימוש במה שיש לנו פה,” הוא אומר ומפזר את תכולת הקופסאות על השולחן.
אני זוכר עד כמה התרגשתי כשצפיתי בסרט בפעם הראשונה! לחשתי לחברה שלי אנה (כיום אשתי), “במצב כזה כל הפתרונות חייבים להיות יצירתיים! חכי ותראי.” סברתי שזוהי דוגמה מושלמת לעקרון העולם הסגור בפעולה. אחרי הכול, למהנדסים ולאסטרונאוטים לא היתה ברֵרה אלא לחפש בתוך החללית. הם היו בתוך עולם סגור פשוטו כמשמעו. הייתי משוכנע שאעורר את התפעלותה הנצחית של אנה כשאוכיח את חריפות השכל שלי ואת כושרי לחזות את העתיד.
אבל המהנדסים העלו בחכתם פתרון סתמי למדי. הם הורו לאסטרונאוטים לחבר את שני המסננים אל מכסה מניילון שאובטח בנייר דבק. איזו אכזבה — רעיון לא יצירתי כלל! והוכחה לכך שרעיונות לא־ממש־יצירתיים מצליחים לפעמים להסתנן אל העולם הסגור.

המחבר טעה (גם הציטוט באנגלית שגוי, אבל ניחא). הפתרון היה מבריק ברמות שקשה לתאר, יצירתי, הולם את  כללי השיטה וממש בעולם סגור (אין יותר סגור מחללית במרחק רבע מיליון קילומטר מכדור הארץ). הסרט לא הציג לגמרי את מורכבות הפתרון, שכלל רכיבים שונים מקרטונים עבים יותר מיומני רישום ועד חליפת חלל רק בשביל המאוורר שיש בתוכה. סרט ההדבקה מילא תפקיד חשוב לשמור את כל השמונצע’סים מחוברים. משפט חשוב עוד יותר בהקשר של יצירתיות שנאמר בסרט היה: I don’t care what it was planed to do, I care what it can do. משפט זה נאמר בהקשר לשימוש במנוע של רכב הנחיתה על הירח (שלא נפגע) לשם האצת החללית כולה כדי לקצר את המסע לכדור הארץ. עוד על אפולו 13 בסדרת מאמרים שתרגמתי לפני חמש שנים. (בחלק השלישי מופיע מעט יותר הסבר על נושא הפילטרים)

הנה התחלת הספר

לחשוב בתוך הקופסה - כריכת הספר

לחשוב בתוך הקופסה

לחשוב בתוך הקופסה
דרו בויד ויעקב גולדברג
מאנגלת: תמרה אבנר
כינרת זמורה דביר 2015

 

מגב הספר

רוצים ארגון יצירתי באמת? אם כן, חִשבו בתוך הקופסה. על פי הגישה המסורתית, היצירתיות אינה מובנית ואינה כפופה לכללים או לדפוסים, וכדי להיות מקוריים וחדשנים באמת עליכם לחשוב מחוץ לקופסה. על פי הגישה המסורתית, יש להתחיל בבעיה ואז לערוך סיעור מוחות פרוע עד שמגיעים לפתרון.
חשיבה בתוך הקופסה מראה שחדשנות טובה ומהירה יותר מתרחשת כשפועלים בתוך העולם המוכר לכם (אכן כך, בתוך הקופסה) תוך שימוש בסדרת תבניות המכוונות את התהליך היצירתי באופן שעושה אותנו יצירתיים יותר, לא פחות.
הטכניקות האלה נגזרות ממחקר שגילה סדרה מפתיעה של תבניות המשותפות לכל הפתרונות החדשניים. אלה יוצרות את התשתית ל”חשיבה המצאתית שיטתית”, SIT, המשמשת כיום מאות תאגידים בכל רחבי העולם, לרבות חברות מובילות כמו ג’ונסון & ג’ונסון, ג’נרל אלקטריק, פרוקטר & גמבל ופיליפס.

דרו בויד:
בעל ניסיון של 30 שנה בתעשייה. דרו פרש מעבודתו בחברת ג’ונסון & ג’ונסון בשנת 2010 אחרי קריירה בשיווק, במיזוג ורכישות ובפיתוח בין־לאומי. ייסד וניהל את “התוכנית למומחיות שיווקית” עטורת השבחים בג’ונסון & ג’ונסון, מעין “אקדמיית שיווק” פנימית. כיום הוא מנחה מוסמך בשיטת SIT שאליה נחשף בעת עבודתו בג’ונסון & ג’ונסון. כמו כן הוא מדריך, יועץ ומרצה מבוקש בתחומי החדשנות, אמנות השכנוע והמדיה החברתית ומרצה לחדשנות ולשיווק באוניברסיטת סינסינטי.

יעקב גולדנברג:
פרופסור לשיווק מהמרכז הבינתחומי הרצליה, פרופסור אורח באוניברסיטת קולומביה וממייסדיה של חברת SIT – ״חשיבה המצאתית שיטתית״. חוקר יצירתיות, פיתוח מוצרים חדשים, חדשנות, מורכבות שוק ודרכי ההשפעה של רשתות חברתיות. מחקריו פורסמו בכתבי עת מדעיים מובילים כמו ,Journal of Marketing Research Marketing Science ,Management Science ו-Nature Physics ובמגוון עיתונים כמו “וול סטריט ג’ורנל”, “ניו יורק טיימס” ו”בוסטון גלוב”. בימים אלה משמש עורך ראשי ב־International Journal of Research in Marketing.

One Comment

  • אמנון לבב 21 בספטמבר 2015 at 22:53

    planned
    (:

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *