המלצות ספרים - סקירות וביקורות


ברוכים הבאים לאתר הסקירות שלי. לפרטים ויצירת קשר נא לפנות לגדי איידלהייט gadieide@yahoo.com

ללכת בדרכך

20 ביוני 2016 גדי איידלהייט

ללכת בדרכך – הסרט יצא לאקרנים ומעלה עניין מחודש בספר, מה גם שכבר תורגם ספר המשך. אפשר להתווכח אם יש ספרות בעלת איפיונים נשיים או גבריים, אבל הספרים של ג’וג’ו מויס יהוו כנראה הוכחה לכך שבהחלט יש.

ב-“ללכת בדרכך” אנו פוגשים את לואיזה  – לו – קלארק, צעירה בת 26, ללא מקצוע, ללא עבודה, ללא השכלה, עם חבר פוץ גמור ועם אחות צעירה – קטרינה – אבל מבריקה מאד, שקפצה שתי כיתות, שתמיד הישוו אותה אליה ושתמיד עמדה בצילה. מבריקה, אך כמו שאומר אביה של לו, לא מבריקה מספיק כדי לא להיכנס להריון. ההורים, הסבא, שתי האחיות ובנה של קטרינה חיים כולם בצפיפות ובמחסור. בארץ היינו קוראים להם המעמד הנמוך. לו מקבלת הצעת עבודה מפתיעה, להיות מעין מלווה ומטפלת לכמה שעות ביום לגבר שבעקבות תאונה נהפך משותק. ויל טריינר היה אתלט, הרפתקאן, מטפס הרים, קופץ באנג’י ואיבד את הכל בתאונת דרכים. הוא צל של עצמו, ללא תקווה וללא מטרה, ולואיזה מנסה לעזור לו. הוא מאנשי ההיי-טק והוריו הם ממה שבארץ היינו קוראים העשירון העליון. איזה ניגודים. שני גיבורי הסיפור לומדים לשנות אחד את השני ולהפוך במעט לאנשים אחרים.

לואיזה מנסה לגרום לויל לחזור להיות מה שהיה, לצאת מהבית, לראות דברים. נשמע מעט מוזר, מאחר וקיימים עזרים רבים לנכים משותקים, אבל ויל לא השתמש בשום דבר מהם לפני שלואיזה הגיעה. לא בעזרים שיאפשרו לו תפעול מחשב ואפילו לא להשתמש יותר ברכב המיוחד לנסיעות. בפרק קומי-טרגי במיוחד מתואר מסע שלהם למירוצי הסוסים תוך חנייה בבוץ ושקיעה של כסא הגלגלים, רק כדי לגלות בסוף, שבמגרש המירוצים יש חנייה מרווחות מאד ומרוצפת לנכים…. אם קראתם את הספר (יש במאמר ספויילר)  כדאי מאד לקרוא את המאמר הבא

 

לגבי ההתיחסות המגדרית הספרים מתאימים לקריאה לשני המינים. תגובות רבות שקראתי בפורומים השונים היו של נשים שאמרו שהספר גרם להן לבכות. אני לא הרגשתי צורך לבכות, לא התרגשתי יתר על המידה וגם לא מצאתי את סופי הספרים מפתיע ויוצא דופן. למרות עודף הרגשנות, גברים בהחלט יכולים לקרוא את הספרים אולם כנראה לא ירגישו שקראו ספר טוב באופן מיוחד. אותי באופן אישי ענינו התיאורים ההיסטוריים או אזכור נושאים חשובים שעומדים על הפרק גם בישראל. נשים כנראה ימצאו בספרים אלו יותר עניין, גם בסיפור הרומנטי עצמו.

ללכת בדרכך - כריכת הספר

ללכת בדרכך

ללכת בדרכך
ג’וג’ו מויס
מאנגלית: קטיה בנוביץ’
ידיעות ספרים 2014 (במקור 2012)

 

גב הספר – ללכת בדרכך
“ואם הייתי אומר לך שאני לא רוצה שתהיי כאן?”
“אתה לא המעסיק שלי. אמא שלך המעסיקה שלי. ועד שהיא לא תגיד לי שהיא לא רוצה אותי כאן יותר, אני נשארת. לא כי אכפת לי ממך במיוחד, או כי אני אוהבת את התפקיד המחורבן הזה או רוצה לשנות לך את החיים כך או אחרת, אלא כי אני זקוקה לכסף. בסדר? אני ממש זקוקה לכסף”.
הבעתו של ויל טריינר לא השתנתה בהרבה כלפי חוץ, אבל חשבתי שאני מזהה תדהמה, כאילו אינו מורגל בכך שמישהו חולק על דעתו.
נו טוב, חשבתי כשהתחלתי להפנים את מעשי. הפעם באמת אכלתי אותה.
אבל ויל רק בהה בי זמן מה, וכשלא הסטתי את מבטי פלט נשיפה קצרה כעומד לומר משהו לא נעים. “בסדר”, אמר וסובב את כיסא הגלגלים, ובהמיה חרישית הוא הסתלק.

ללואיזה קלרק אין ברירה: בית הקפה שבו עבדה סגר את שעריו בהתראה קצרה, ובהיותה המפרנסת היחידה במשפחתה היא נאלצת לקבל על עצמה את העבודה האחת המוצעת לה: לטפל בגבר צעיר שנותר משותק בארבע גפיו לאחר תאונת דרכים.

רב-המכר הבינלאומי ללכת בדרכך מדגים בדיוק כיצד הפכה ג’וג’ו מויס לאחת הסופרות האהובות בעולם: בכתיבה לא מתאמצת היא בוראת עלילות שכמעט נקראות מעצמן, גיבוריה חודרים אל הלב וסיפוריה מעלים שאלות שהקוראים אינם יכולים שלא להפנותן כלפי עצמם: מהו הדבר ששווה לחיות למענו? האם ישנם חיים שלא ראוי לחיותם? וזכותו של מי להחליט על כך? ללכת בדרכך הוא ספר שיגנוב את לבכם, ישבור אותו וירכיב אותו מחדש – חזק ומלא מתמיד.

No Comments

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *