המלצות ספרים - סקירות וביקורות


ברוכים הבאים לאתר הסקירות שלי. לפרטים ויצירת קשר נא לפנות לגדי איידלהייט gadieide@yahoo.com

לפני המקום – סקירה

9 במאי 2015 גדי איידלהייט

יש ספרים שמיד כשגומרים לקרוא אותם מתחשק לקרוא אותם שוב. בספר “לפני המקום” של חיים באר לא רק שרציתי לקרוא את הספר שוב אלא שמיד פתחתי בעמוד הראשון והתחלתי קריאה מחודשת שלו ממנה נהנתי לא פחות ואולי יותר מאשר בקריאה הראשונה. יצירה פנטסטית .

הספר לא חדש, אבל שמעתי אליו בעצמי בעת שביקרתי בברלין, ביקור לא פשוט שגרם לי לטלטלה. נשארו לי הרבה עניינים לא פתורים עם העיר הזאת וכך כנראה גם לבאר עצמו, המגיע לעיר פעם אחר פעם בניסיונות להתקדם בכתיבת ספרו.

הספר מכיל התייחסות עצמית (כך המונח בלוגיקה) או ארס-פואטיקה (כך המונח בספרות) ומספר על תהליכי הכתיבה שלו עצמו. חיים באר הוא הדמות המרכזית בסיפור ואמנם לפי טענתו שאר הדמויות מומצאות אבל גם בספר זה יש היבטים אוטו-ביוגרפיים, כדוגמת ההתנצלות על כך שהוא כותב מעט ספרים המובאת דווקא מפיו של בילקר-בולקר. שפתו של באר עשירה וכוללת רמזים רבים, אבל לא לדאוג, את רובם  מפענח באר למעננו מיד, כגון שמו המוזר של בילקר-בולקר המורכב משמות הרחובות בהם שוכנים בית הולדתו של היינה והמכון על שמו בעיר דיסלדורף. את הרמזים חסרי הפענוח יצטרך הקורא להשלים בעצמו כמיטב הבנתו.

בתחילת הספר באר מקבל שיחת טלפון מרפאל זוסמן, שמבקש להיפגש איתו. באר אינו יודע מי הוא אותו זוסמן ומה הוא רוצה ממנו אך מסכים ומגלה שהוא מתבקש להיות חבר בוועדת היגוי של כנס מחקר פרטי אותו מארגן זוסמן לעצמו ואך ורק לעצמו ומוזמן על חשבון זוסמן לברלין לכמה ימים לצורך תכנון הכנס עם דמויות נוספות. אך במהלך התכנון באר לא מבין מה הוא בכלל עושה שם וכולו מואס בכינוס זה.

“זוסמן דחה אותי בנובורישיות הצעקנית והמופגנת שלו. לא יכולתי לשאת את חליפתו שאך אתמול הביאה השליח מן החייט האישי שלו במילנו, את נעלי עור הנחש שנשמרות בכספת ובמחירן אפשר להנעיל לא מעט יחפנים, את שעון הקרטייה המעודן, המשובץ יהלומים…. מה לי ולתאוות השררה שלו ולרכושנותו שאינה יודעת גבולות….

השאלה אינה, כמו שהוניתי את עצמי לחשוב קודם לכן, אם אצא מברלין וסכום כסף נכבד בכיסי… השאלה בפשטות, היא: מה אני עושה פה לעזאזל, בוואנזה המקוללת, משתתף מרצוני באגו-טריפ של מגלומן חסר מעצורים… האגואיסט הזה לא מוצא חן בעיני, אמרה זוגתי. הוא ינצל אותך ואחר כך יזרוק אותך. כמו קונדום משומש, המשכתי את משלה….” (204-216)

לפני המקום. מהו המקום? קודם כל יש להבחין בין מקום סתם למקום בתוספת ה, המהווה גם את אחד מכינוייו של אלוהים, כינוי בו משתמשים לרוב דווקא בעת של ניחום אבלים. המקום כנקודה במרחב ניתן לייחוס גם לירושלים בכלל ולבית המקדש בפרט. המקום אצל חיים באר הוא ברלין וביתר פירוט שלושה מקומות מרכזים המהווים שלושה צירים בעלילה:

  • הוילות לגדות אגם ואנזה – באר מתארח בוילות על גדות האגם ומשקיף על הווילה הידועה בה אושר הפתרון הסופי
  • כיכר בבל במרכז ברלין בשדרות אונטר דר לינדן ליד אוניברסיטת הומבולדט, שם נשרפו מאות ספרים בשנת 1933 וכיום מוקמת שם אנדרטת הספרים של מיכה אולמן שתמונתה מתנוססת על כריכת הספר
  • תחנת הרכבת בגרונוואלד ורציף 17 ממנו שולחו יהודי העיר ויהודי גרמניה אל המחנות. בשכונה זו נמצא ביתו של שלמה רפופורט – אחת הדמויות החשובות ומעין שיקוף של באר עצמו, שמעדיף לגור קרוב לתחנה על מנת שלא יצטרך להיגרר בכל העיר כאשר יבואו לקחת אותו.
  • שמו האנגלי של הספר עמום יותר Upon a ceratin place ומחייב אותנו לבחור מקום אחד מסוים.

הספר הוא תענוג מיוחד לאוהבי ספרים. המון ספרים וכתבים מוזכרים בו ולכל אחד סיפור משלו. רק נזכיר את צוואיאונצוואנציק של י.קצטניק. ספר שנחשב אבוד לאחר שקצטניק עצמו שרף את עותקיו השמורים בספריה הלאומית. באר כותב עליו ב-2006 ואילו באורח פלא בשנה שעברה (2014) התגלה עותק שלם של מחזור השירים 22 ונכמר תמורת עשרות אלפי שקלים! הספר התגלה במחסן ספרים ישן בצפון הארץ המזכיר עד מאד את מחסנו של רפופורט בשפנדאו. אפשר לחשוב שרוח הנבואה שרתה על באר בבחירתו לצרף לעלילה דווקא ספר זה. ראויה לציון מיוחד גם הביקורת של באר עצמו על הספר המופיעה בפרק האחרון כחלק מן הספר. האם אפשר להשמיד עם באמצעות השמדת ספריו? האם עם שספריו הושמדו יכול לחדש את תרבותו? והאם הספרים יכולים בעצמם להוליד את העם מחדש? מהו תפקידה של הספרייה – הפרטית והציבורית? כבר בתחילת הספר מוביל רפופורט את באר, חובב הספרים, לראות את שתי הספריות החשובות ביותר בברלין, אם לא בעולם. הראשונה נמצאת בביתו הפרטית וכוללת רק ספר אחד, והשנייה היא כמובן אנדרטת הספרים המכילה אף פחות ספרים. איך ספריות ריקות אלו יכולות להיות החשובות ביותר? מהו תפקידם של הספרים והאם בכלל כדאי לשמור ספרים?

לפני המקום - כריכת הספר

לפני המקום

לפני המקום
חיים באר
הוצאת עם עובד – 2006 – ספריה לעם 578

מגב הספר
באחד מימי חורף 2005 נועדו בווילה רדופת עבר על גדות אגם ואנזה שליד ברלין ארבעה אנשים: זקן ממולח הסוחר ביודאיקה, שנחשד בשעתו שהוא סוכן ה”שטאזי”, פרופסור וינאי, שבשנותיו הסטודנטיאליות בתל-אביב נמנה עם פעילי ה”כנענים”, דוקטורנטית גרמנייה החוקרת את שירת אלזה לסקר-שילר וסופר ישראלי המתקשה להשלים את כתיבת הרומן החדש שלו. זימן אותם לשם מיליונר ירושלמי, שעסקי הנדל”ן שלו חובקי עולם, והוא אב שכול, המבקש להיוועץ בהם בסוגיה הקשורה לטרגדיה שלו.

בעת השהות הקצרה בוואנזה נכבש הסופר לעולמם המסוכסך של הנוכחים ועוקב בסקרנות ובאמפתיה אחרי הקשרים ביניהם, קשרים הטעונים חמלה ורשעות, הכנעה ורצון להשפיל, ערמומיות ותום. גם לאחר פרידתם ממשיך הסופר לעקוב אחריהם – תחילה מהארץ ואחר-כך מברלין, שהוא חוזר אליה כעבור שנה וחצי, ימים מעטים לפני פרוץ מלחמת לבנון השנייה, ומצליח לעמוד על סוד מעשיהם ואף לחזור אל מלאכת הכתיבה.

מתוך העלילה הזאת עולות, כרוחות רפאים המגיחות בלילות ממעמקי אגם ואנזה, עוד עלילות: גילוי הקסם האפל שהגרמנים והעיר ברלין מהלכים על צאצאי הנרצחים, חידת הקיום היהודי, ומעל לכול – אלמותו של הספר, שגם כשהועלה על המוקד בכיכר האופרה של ברלין, בליל 10 במאי 1933, הגווילים נשרפו אבל האותיות פרחו באוויר.

רומן חדש, מפתיע ושונה מכל מה שכתב חיים באר עד כה.

No Comments

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *