ספרים מומלצים - סקירות וביקורות


ברוכים הבאים לאתר הסקירות שלי. לפרטים ויצירת קשר נא לפנות לגדי איידלהייט gadieide@yahoo.com

לפעמים נועם

11 בפברואר 2016 גדי איידלהייט

הסקירה נכתבה על ידי שלומית חזן שטרן.

נועם מוצאת לה מקום, עוצמת עיניים ובשאיפה אחת עמוקה- מזמינה אליה את החברים הזהרורים שלה…

הספר “לפעמים נועם” הוא כלי מצוין לעיבוד רגשות אצל ילדים קטנים, והאמת, שכפי שכותבת המחברת בעמוד האחרון—”זה עובד גם אצל מבוגרים”.
נועם היא ילדה ככל הילדות, וככזו, היא לעיתים חווה רגשות שאינם חיוביים כמו כעס, עצב ופחד. הסיפור מאפשר מתן שם וזהות לרגשות האלה, שכל אחד מהם מודגם על ידי סיפור קטן, ולאחר מכן עושה שימוש בטכניקה פשוטה של דמיון מודרך: מוצאים מקום, עוצמים עיניים, ומדמיינים יצורים קטנים חמודים וזהרוריים שנכנסים לגוף ומנקים אותו מהרגש השלילי.
לאחר שלושת הרגשות השליליים, אנחנו מקבלים הדגמה כיצד אפשר באמצעות השיטה הזו גם להעצים רגש חיובי—היצורים הקטנים משוטטים ברחבי הגוף ומצטרפים לתחושת האושר והשמחה. הסיפור הקטן של השמחה הוא זיכרון מטיול משפחתי מאושר ויש ממנו גם מזכרת מוחשית – צדף מיוחד. כך “על הדרך” לא רק תירגלנו עוד שימוש ב”חברים הזהרורים” אלא גם קיבלנו כלי נוסף להתמודדות עם עצב או פחד- באמצעות שיחזור של זיכרון שמח בעזרת מזכרת שתחדד את הזכרון.
“ומאז, כשנועם לפעמים כועסת, או עצובה או פוחדת מעט- היא מוציאה את הצדף המיוחד שהגל הקטן הביא לה במתנה ונזכרת בטיול ההוא לצפון. כשנועם מקרבת את הצדף אל האוזן שלה, היא יכולה לשמוע את המנגינה היפה שזמזמו לה באותו יום נפלא הזהרורים שלה….ואז, האושר שנועם שמרה לה בלב יוצא לו החוצה וממלא בכל פעם מחדש את הגוף שלה בשמחה…”
הנסיינים, בת שמונה ובן ארבע וחצי התלהבו מהספר ומהרעיון, במשך תקופה לא קצרה ביקשו את הספר הזה לפני השינה וסיימנו את קריאתו בתרגול של השיטה – שכבנו במיטה, עצמנו עיניים ו”ניקינו” את הגוף מרגשות ומחשבות שליליים.
אחרי תרגול, אפשר גם ליישם את זה ברגע אמת שבו כועסים או מפחדים, אבל חשוב לזכור שכמו בכל שיטה של דמיון מודרך ובכל מה שקשור לרגשות זה דורש אימון כדי שאפשר יהיה לשלוף את המיומנות ברגע אמיתי, וזה לא קורה אוטומטית אחרי פעם אחת או פעמיים.
הספר פועל למעורבות הקוראים בכך שמדי פעם ישנן עצירות בהן מתבצעת פנייה ישירה אל הקורא. (גם לכם זה קורה לפעמים? וכו’) אני מודעת לכך שזה נועד לייצר הזדמנות לשיחה עם ילד על דברים שמטרידים אותו, אך בעיני זה פוגע ברצף הקריאה ומקשה על ההתקדמות ולכן רוב הזמן ויתרתי על התוספות האלה. גם בלעדיהן, ספר מעט ארוך, אך לאורך הזה יש בעיני הצדקה כיוון שהחזרה על הפרטים וההתמקדות בכל אחד מהרגשות ובדרך להתמודדות איתם עוזרת להפנים את העיקרון. הילדים נהנים מהסיפור, מהציורים העליזים ומלדמיין את היצורים הקטנים, והתחושה להורה המקריא היא שבתום הקריאה יצאנו עם כלי שימושי שאפשר לעבוד איתו.

לפעמים נועם - כריכת הספר

לפעמים נועם

לפעמים נועם
מירה דרור-שמי
איורים: טניה אמבר חינקיס
הוצאת אורין – 2015

עמודים לדוגמה מהספר באדיבות ההוצאה

לפעמים נועם דוגמה 1 לפעמים נועם דוגמה 2לפעמים נועם דוגמה 3

 

מגב הספר

נוֹעַם כִּמְעַט בַּת 5 שָׁנִים וָחֵצִי…
לִפְעָמִים הִיא כּוֹעֶסֶת, וְלִפְעָמִים עֲצוּבָה,
לִפְעָמִים הִיא פּוֹחֶדֶת,
וַהֲכִי כֵּיף לָהּ כְּשֶׁהִיא שְׂמֵחָה!
הָרְגָשׁוֹת הָאֵלֶּה מְמַלְּאִים אֶת הַגּוּף שֶׁל נוֹעַם
בְּכָל מִינֵי תְּחוּשׁוֹת מְשֻׁנּוֹת וּקְצָת מְבַלְבְּלוֹת…
וּכְשֶׁזֶּה קוֹרֶה, נוֹעַם קוֹרֵאת לְעֶזְרָתָהּ
אֶת הַחֲבֵרִים הַמְּיֻחָדִים שֶׁלָּהּ – הַזַּהֲרוּרִים!
הַאִם אַתֶּם רוֹצִים לְהַכִּיר אֶת הַחֲבֵרִים
הַזְּעִירִים שֶׁל נוֹעַם?
הֵם יִשְׂמְחוּ מְאֹד לְהַכִּיר אֶתְכֶם…!

“לפעמים נועם” מאת מירה דרור שמי, מזמין את כל הילדים לחוש באופן פיזי את הרגשות שלהם בגוף, ולקרוא לחברים הדמיוניים שלהם לעזור להם לפרוק אותם. המסר העיקרי של הסיפור על נועם הוא פשוט. נועם, כמו כל ילד אחר, חווה לפעמים רגשות עזים. קשה לה כשהיא כועסת, עצובה או פוחדת. הרגשות האלה גורמים לנועם להתנהג לפעמים בצורה שהיא מתחרטת עליה ולפעמים היא מרגישה חסרת אונים ומתוסכלת. נועם מרגישה את הרגשות האלה בגוף שלה, וכשזה קורה, היא יכולה לקרוא לחברים הדמיוניים שלה – הזהרורים לבוא לעזרתה. כך מחזירה נועם את השליטה לעצמה, והיא כבר לא חסרת אונים! החברים הדמיוניים של נועם עוזרים לה “לאוורר” את הכעס שלה, “להזרים” את העצב “ולפורר” את גוש הפחד החוצה – אל מחוץ לגוף שלה! ואז הגוף ובעיקר הנפש של נועם חווים הקלה משמעותית. הזהרורים של נועם עוזרים לה גם בדרך נוספת – כשנועם שמחה והגוף שלה מוצף אושר, הזהרורים מסייעים לה לשמור אותו בתוך ליבה פנימה וכשהיא רוצה, היא יכולה להיזכר בשמחה השמורה אצלה בלב ולחוות אותה מחדש. בספר יש פניות ישירות אל הילדים המקשיבים לסיפור (כשהן מודפסות בפונט שונה) ובסוף הספר יש פניה גם אל המבוגרים הקוראים באוזניהם את הסיפור.

לאורך כל הספר מתכתב הטקסט עם האיורים המקוריים והססגוניים של טניה אמבר חינקיס, אשר הפיחה חיים בסיפור והוסיפה לייחודיות שלו. הספר מיועד לגילאי 8-4 ויותר. מירה דרור שמי (59) אם ל- 2 + 2 נכדים, תושבת גבעתיים, עו”ד ונוטריון, עוסקת בתחומי המקרקעין, צוואות וירושות, הסכמים משפחתיים ומסחריים וכן גישור – “תחום בו אני גאה במיוחד שכן הוא משלב בין הפן המקצועי לבין המיומנויות הנוספות שלי”.

מירה דרור שמי מספרת: “במשך שנים רבות למדתי וחוויתי תחומים שונים של מודעות: רוחניות של המזרח הרחוק, דמיון מודרך, מדיטציות, קבלה ועוד. תחום שאני מחוברת אליו במיוחד הוא כל מה שקשור ל-גוף/נפש/רוח. בתחום זה למדתי התמקדות (FOCUSING) – טכניקה המאפשרת “להרגיש רגש בגוף” באמצעות דמיון מודרך ולקבל תובנות ייחודיות. כולם יודעים היום כי קיים קשר אמיץ ומשפיע בין הגוף והנפש, אבל מסתבר שגם לרוח יש מקום נכבד בשלישיה הזאת. תחום נוסף שאותו למדתי הוא – אימון, ואני מוצאת שכלי האימון שימושיים לי הן בפן המקצועי והן בתחומים משיקים”.

“את ההשראה לספר “לפעמים נועם” שאבתי בעיקר מתחומי המודעות והרוחניות שלמדתי. שמתי לב שקיימים אינספור ספרים, קורסים וסדנאות לבוגרים (ובעיקר לבוגרות…) שבהם מלמדים בין היתר מדיטציות ודמיון מודרך המרגיעים את הנפש והגוף, אבל אין כמעט כאלה ל… ילדים! הילדים בעולם המודרני נתונים בלחצים וב’סטרס’ יותר מאשר אי פעם, אבל למזלם עומדים לרשותם דמיון מפותח, תום לב ונפש חפצה להרחיב אופקים. אם נשכיל להעניק להם כלים להתמודדות, לפריקת מתח ולאיזון נפשי, הם יוכלו ליהנות מהם לאורך כל חייהם!”

No Comments

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *