ספרים מומלצים - סקירות וביקורות


ברוכים הבאים לאתר הסקירות שלי. לפרטים ויצירת קשר נא לפנות לגדי איידלהייט gadieide@yahoo.com

מבית לפרוכת

20 בספטמבר 2016 גדי איידלהייט

התורה מקמצת בפרטים וזה ידוע, ואולם דווקא טקס אחד מתואר באריכות עצומה – טקס כניסתו של אהרון הכהן לקודש הקודשים. תחילת פרשת אחרי מות עוסקת בכך באריכות, והכניסה לקודש הקודשים אינה פשוטה ומורכבת מפעולות רבות. מסכת שלמה במשנה עוסקת בכך – מסכת יומא – שכמעט כולה הוא סדר העבודה ורק בסופה הלכות יום הכיפורים. מנהג מקובל הוא ללמוד את מסכת יומא ביום הכיפורים עצמו, או בעשרת ימי תשובה וגם אני מנסה ללמוד משניות אלו ואולם תמיד הרגשתי חוסר מסוים, כי גם אם לאחר קריאה מעמיקה של המשנה ופירושיה בברטנורא ובקהתי הבנתי את הפעולות שנעשו ואת המחלוקות השונות בסדר הפעולות, הרי שלא מופיעים שם מניעים והסברים לצורך ולמשמעות של כול פעולה אפילו שהטעמים לא ידועים לנו וההסברים יהיו בגדר השערות ומחשבות.

מסיבה זו, ספרו של הרב אברהם סתיו – “מבית לפרוכת” עונה על הצורך ודן בעבודת יום הכיפורים בפשט ובעיון תוך ניסיון לתת משמעות לכל פעולה. זהו ספר עבה ומפורט ומאחר ואין אפשרות לקרוא את כולו טרם יגיע החג, נעשה כהרגלנו ונבחר פרק אחד, הפרק דן בנושא “גניזת הבגדים” והוא מופיע בעמודים 78-88 לדיון. תשאלו למה דווקא פרק זה ולא פרק בנושא “רב הוד ורושם” כדוגמת הקרבת השעיר, הקטרת הקטורת או הווידוי? אולי כי נושא “גניזת הבגדים” נראה על פניו כנושא שולי, לפחות כך הוא נראה לי בעבר, כזה שבתורה בקושי רמוז, ובוודאי אין מאחוריו איזו משמעות עמוקה. אז זהו, שדווקא יש. הפרק קצר אבל דורש עיון וננסה להביא תמצות של תמצות הרעיון המרכזי, תמצות שאינו מהווה תחליף לקריאה מלאה של הפרק.

על פניו נושא גניזת הבגדים נראה נושא זניח ושולי, ובעולמנו המתאמץ למחזר כל דבר, אפילו מעט מוזר. בסך הכל עבדו בבגדים אלו יום אחד, מדוע אי אפשר לשמור אותם? ואכן הדיון נפתח בהערה שדעת ראב”ע כי ההורדה היא הורדה זמנית אולם דעת רוב הפרשנים וגם דעת חז”ל היא שמדובר בגניזת הבגדים לעולם ללא אפשרות להשתמש בהם שוב. והאם הגניזה היא מצווה בבגד עצמו, או שהיא חלק מורכב יותר ומהותי מסדר העבודה. אפשרות אחת היא שהבגדים של הכהן הגדול ביום הכיפורים, הגיעו לשיא השימוש בהם, וכל שימוש נוסף בהם יהווה מעין הפחתה בחשיבותם (אפילו ביום כיפורים אחר), ולכן יש לגנוז אותם, אולם גישה אחרת רואה בגניזה פעולה שיש לה ערך בפני עצמה. כאן מביא הרב סתיו את ההלכה שלמרות שאין יותר שימוש בבגדים, עדיין יש בהם דין מעילה ולכן יש בגניזה מהות כלשהי מעבר לחוסר היכולת להשתמש בבגדים. בהשוואה לעניינים אחרים, טוען הרב שהבגדים היו צריכים להיות מוקטרים כקרבן אך מאחר ואין אפשרות כזו הם נגנזים. אבל מהי משמעות של הקרבת בגדים? פרשת אחרי מות פותחת במות בני אהרן, ואצלם מופיע שכאשר קברו אותם, נשאו אותם בכותנותיהם שנותרו שלמות. עניין גניזת הבגדים יכול להזכיר לכהן את המוות, אירוע שיכול לקרות לכהן ביום הכיפורים עצמו, או בשנה שלאחר מכן (כדוגמת הסיפור על שמעון הצדיק שנפטר שבוע לאחר חג הסוכות). הכוהן הנכנס אל הקודש יודע כי ייתכן ולא יצא משם וכניסתו היא הקרבה שלו עצמו. כאשר הכפרה מתקבלת והכוהן יוצא, הריהו כמי שנולד מחדש ועל כן הוא משאיר מאחוריו את הבגדים, השייכים למעשה לכוהן אחר, זה שנכנס. את הדיון מסכם הרב סתיו באזכור של התכריכים, בגדי המת, ומנהג לבישת הקיטל ביום הכיפורים.

נהנתי והשכלתי בקריאת הספר שבוודאי יצטרף לסדר הלימוד ביום הכיפורים. בסוף הספר מופיעה טבלה המקשרת בין פסוקי התורה, למשניות, לפיוט “אתה כוננת” הנאמר במוסף (מקווה שבמהדורה הבאה תהיה גירסה גם ל-“אמיץ כוח” בנוסח אשכנז). גם טבלה זו מסייעת רבות ללימוד. מחירו של הספר שווה לכל נפש ומומלץ בחום להוסיפו לספרייה הביתית שלכם

כריכת הספר מבית לפרוכת

מבית לפרוכת

מבית לפרוכת
פשט, עיון ומשמעות בעבודת יום הכיפורים
אברהם סתיו
הוצאת מוסד הרב קוק בשיתוף ישיבת הר עציון ומרכז הלכה והוראה

תוכן העניינים, המבוא ומבחר מאמרים מהספר

מגב הספר

שיאה של תפילת מוסף של יום הכיפורים הוא אמירת סדר העבודה שהיה הכהן הגדול מבצע בזמן שבית המקדש היה קיים.
הספר ‘מבית לפרוכת’ דן בשלבים השונים של סדר העבודה, ומנתח את תפקידם משמעותם. הספר מונה למעלה מחמישה עשר פרקים, או מאמרים, שכל אחד מהם מנתח באופן מעמיק אחת מן הפעולות שבעבודת יום הכיפורים.
בכל אחד מן הפרקים פותח הספר בדיון בפסוקים, עובר לדיון למדני-עיוני, ומסיים במשמעויות הרוחניות הנגזרות ממנו. הספר מצליח לדון בשאלות למדניות עמוקות ולהציג אותן בשפה ברורה ונעימה שכל קורא יכול להבין וליהנות ממנה.

ספר למדני, מוצף בקיאות עיון ועמקות, המאיר מחדש את עבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים. הן לכיוון מקורותיה התורניים והלמדניים, והן לכיוון העולם הקיומי הנטוע ביום הכיפורים ובעבודתו במקדש, והשפעתו על השנה כולה.
פשוטו של מקרא, מדרשי ההלכה, ספרי מחשבה ועיון, הופכים את עבודה יום הכיפורים למופע מלא של תורה שלמה.
הרב יובל שרלו

מבית לפרוכת מבשר את הדור הבא של ספריהם של תלמידי חכמים. הרב אברהם סתיו החל בדרך חדשה, שאינה מוותרת על בחינה לעומק של כל הסוגיות והראשונים והאחרונים, שזירתם המליאה בעומק פשוטו של מקרא, וצירופם בסברות עומק בעולם הרוחני של עבודת ה’. סברות שכל אחד מאתנו מבקש אותן אם יראת ה’ בלבבו, וכשהן מנוסחות במלוא עומקן.
הרב יעקב מדן

אני רואה בשיטה זו פתיחה ללימוד שיש בו איחוד בין ההלכה והאגדה, ולא ערבוב ביניהם. לימוד שישפיע על התפילות ועבודת ה’.
הרב רא”ם הכהן

הרב אברהם סתיו הוא כוכב עולה בתחום היצירה התורנית. ספרים ומאמרים הלכתיים והגותיים רבים כבר כתב וערך, ואיכות הכתיבה שלו מרשימה בתוכנה ובצורתה.
הרב יואל קטן, בשבע

2 Comments

  • חתול 22 בספטמבר 2016 at 13:59

    תהיה קצת בעיה להוסיף את אמיץ כוח כי הוא לא תמיד תואם למשנה.
    בכל מקרה, ראיתי ממש מניינים בודדים שמעדיפים אותו על אתה כוננת.

    • גדי 22 בספטמבר 2016 at 14:36

      אכן הפיוט קשה יותר כי הוא לא על הסדר המדויק ועדיין אפשר לנסות. בחוץ לארץ אומרים אותו יותר, כמו כל דבר שקשור לנוסח אשכנז….

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *