המלצות ספרים - סקירות וביקורות


ברוכים הבאים לאתר הסקירות שלי. לפרטים ויצירת קשר נא לפנות לגדי איידלהייט gadieide@yahoo.com

מדריך האסטרונאוט לחיים על כדור הארץ

3 במאי 2015 גדי איידלהייט

ואז יש מסיבת עיתונאים והשאלה הראשונה היא: “ידעת שספייס אודיטי קיבל שבעה מיליון צפיות? לא, לא ידעתי. המספר נשמע לא אמיתי ועכשיו ממש יש לי בחילה, אבל אני חייב להסביר שהמטרה של משימה 34/35 לא הייתה לצלם את הקליפ…” (עמ’ 260)

אם אתם לא בענייני החלל ובכל זאת שמעתם משהו על כריס הדפילד אז זה כנראה בגלל גירסת הכיסוי שלו לשיר Space Oddity של דיוויד בואי. אם גם את השיר המקורי אתם לא מכירים אתם ממש מקרה אבוד, בכל אופן הנה הקליפ מתחנת החלל כל עוד הוא ברשת (דיוויד בואי ביקש להסיר אותו ומתישהו הסכים להשאיר אותו לתקופה מוגבלת). באופן מקרי שותפו האמריקאי של כריס למשימה היה טום. המילים קצת שונו… כרגע כבר יש 25 מיליון צפיות.

באמת מגניב. יותר מדי מגניב. ובכלל הדפילד הוא איש מגניב. לגמרי. הנה עוד סרטון מגניב לקידום הספר

ויש עוד ופשוט תעברו לערוץ היוטיוב שלו. למעשה הוא כל כך מגניב שנראה שכל הספר מיועד לקעקע את תדמית המגניבות ולהוכיח לנו עד כמה קולונל כריס הדפילד הוא אדם רציני ועד כמה קשה ומחייב זה להיות אסטרונאוט. ייתכן אפילו שהספר בא “לתקן את נזקי הקליפ” מאחר ומגניבות בחלל זה נחמד אבל משלם המיסים האמריקאי (וגם הקנדי) יתהה אם ההשקעה הכספית העצומה מצדיקה את התועלת. לעוד רקע על תחנת החלל ועל הויכוחים בנושא נחיצותה (דעתי האישית שמדובר בפיל לבן) ראו במאמר אחר שלי “עשור לתחנת החלל“. אפשר גם לראות את תחנת החלל מכדור הארץ.

“לפעמים כשאנשים שומעים שאני אסטרונאוט הם שואלים: “אז מה אתה עושה כשאתה לא מרחף בחלל?” משום מה הם חשובים שבין שיגור לשיגור אנחנו פשוט יושבים בחדר ההמתנה ביוסטון ומנסים להסדיר את הנשימה לפני ההמראה הבאה… אני תמיד מרגיש שאני מאכזב אנשים כשאני אומר להם את האמת: אנחנו מבלים את רוב שנות העבודה שלנו על כדור הארץ, בהכשרה.” (עמ’ 35)

והספר הזה מסביר מה זה בדיוק להיות אסטרונאוט על הקרקע. ההכנות האינסופיות למשימה. על כל יום מתאמנים חודשים. הצורך להכיר עשרות ומאות מערכות שברובן לא יהיה צורך רק בשביל הפעם שאולי כן יצטרכו. התרגולים האינסופיים, משימות הגיבוי ומשימות הקרקע (ליווי מהקרקע של משימות בחלל). למעשה בכל משימה קורה משהו בלתי צפוי ולכן צפוי שיקרה משהו, אבל לא יודעים מה. כמובן שלומדים ומתאמנים אבל יש גם קווי מחשבה שונים. בזמנים הקריטיים המחשבה היחידה צריכה להיות: “מה הדבר הבא שיכול להרוג אותי”. כמו כן אסור להזניח שום דבר וכל פרט קטן ככל שיהיה עשוי להתגלות משמעותי. אחת התקלות הבלתי צפויות חייבה תכנון הליכת חלל תוך יום אחד בלבד וביצועה ארבעה ימים לפני החזרה לכדור הארץ.

מי שהולך לבלות בתחנת החלל הבינלאומית במשך כמה חודשים צריך להיות טיפוס חברתי וכיום זהו אחד הכישורים הבולטים הנדרשים מאסטרונאוט. אי אפשר לצאת החוצה להירגע, ואין אפשרות להחליף מקום עבודה כשאתה שם למעלה. העצה הבאה היא עצה מועילה לכל אחד בכל גיל ולכל מטרה שיש בחיים:

“עם השנים הבנתי שבכל סיטואציה חדשה, בין שאדם נמצא במעלית ובין שהוא בחללית, תמיד יסתכלו עליו באחת משלוש דרכים. מינו אחת: מישהו מזיק, אחד שעושה בעיות. אפס: אדם נייטרלי שפעולותיו אין מטות את הכף לכאן או לכאן. או פלוס אחת: מישהו שפעולותיו בעלות ערך מוסף. כמובן, כולם רוצים להיות פלוס אחת. אבל מי שמתהדר ביותו פלוס אחת, כמעט תמיד מבטיח את מקומו כמינוס אחת, יהיו אשר יהיו יכולותיו או ביצועיו בפועל. זה נשמע אולי מובן מאליו, אבל מסתבר שלא, כי כל כך הרבה אנשים מתנהגים כך.”

דוגמאות לא חסרות וגם אצל אסטרונאוטים. יצא לי לפגוש כמה בכנסי החלל שמכון פישר מארגן בארץ. כולם היו נחמדים מאד והבינו שגם ההשתתפות בכנס כזה כולל שיחות עם מתעניינים בוגרים וילדים בכיתה א’, היא חלק חשוב לא פחות בעבודה שלהם. בספר מובאות כמה דוגמאות אחרות לטיפוסים שחצניים יותר וכדוגמה מהעבר הרחוק (כי לגבי ההווה אין בספר שמות) מובא צוות אפולו 7, משימת החלל המיואשת הראשונה לאחר אסון אפולו 1. הפרטים פחות חשובים אולם זו הייתה משימת סיוט לכל המעורבים בה והאסטרונאוטים שלה לא נשלחו מעולם למשימה נוספת. אין אינדיקציה טובה יותר לאסטרונאוטים שכשלו בתפקידם מאשר משימה אחת בלבד. אבל הכלל הזה נכון לכל דבר בחיים. לאחר שתקראו את הספר אם תשמעו את השיר של אביב גפן – “אני אפס” – תבינו שלפעמים להיות אפס זה לא כל כך גרוע ולמעשה זו הדרך הבטוחה להגיע בסופו של דבר למעמד של פלוס אחת (בעיני חבריך ולא בעיני עצמך).

אז איך בכל זאת הדפילד הרציני “השתחרר” מעט בחלל? התשובה היא כי הזמנים השתנו. עם בעבר אסטרונאוטים היו אך ורק גברים טייסים, היום נדרשים כישורים אחרים (הדפילד דווקא טייס קרב) וגם המדיה השתנתה. חשוב להדפילד להעביר את מהות החיים בחלל ואת חשיבות המשימות שם ואם הדרך להגיע ל-25 מיליון אנשים היא על ידי קליפ, אז הוא יעשה את זה – “המטרה של הקליפה הייתה להפוך את החוויה הנדירה והיפהפייה של טיסה לחל לנגישה יותר”.

מדריך האסטרונאוט - כריכת הספר

מדריך האסטרונאוט

מדריך האסטרונאוט לחיים על כדור הארץ
מה לימד אותי המסע לחלל על תחכום, נחישות ומוכנות לכל מצב
כריס הדפילד
מאנגלית: ניצן לפידות
הוצאת מודן 2014 (במקור 2013)

מגב הספר
זמן קצר לאחר שהאסטרונאוט כריס הדפילד הגיע לפקד על תחנת החלל הבינלאומית “מיר“, הוא החל לצלם סרטונים קצרים המתעדים את ההיבטים היומיומיים הייחודיים לחיים בחלל: איך הולכים לשירותים; איך ישנים; מה אוכלים ואיך מתרחצים. תוך זמן קצר החלו עשרה מיליון בני אדם מרחבי העולם לעקוב אחריו ברשתות החברתיות וביוטיוב.
במהלך 4,000 השעות שהדפילד בילה בחלל כמפקד מבצעים ומפקד תחנת חלל, הוא מצא עצמו נתון במצבים בלתי צפויים, סבוכים ומסוכנים. את הסוד להצלחתו ולכושר ההישרדות שלו הוא מייחס לפילוסופיה הלא קונוונציונלית שפיתחה נאס“א: התכונן לגרוע מכל – ותיהנה מכל רגע.

במדריך האסטרונאוט לחיים על כדור הארץ משתף הדפילד את הקוראים בסיפורים מרתקים, חלקם משעשעים ביותר מתקופה זו. גישתו הלא מתפשרת, הכנה והאינטימית, היא שיעור מאלף באיך להפוך את הבלתי אפשרי לאפשרי. לא רק בחלל, אלא גם על כדור הארץ.

No Comments

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *