ספרים מומלצים - סקירות וביקורות


ברוכים הבאים לאתר הסקירות שלי. לפרטים ויצירת קשר נא לפנות לגדי איידלהייט gadieide@yahoo.com

מקהלה הונגרית

2 במרץ 2015 גדי איידלהייט

לפעמים טוב להגיע ליצירה ספרותית כטאבולה ראסה. לא הכרתי את יגאל שוורץ ובוודאי שלא הכרתי את הסיפור הקצר “גמדים על הפיז’מה” של רות אלמוג המבוסס על ילדותו. במבט לאחור איני נזכר  אפילו מה גרם לי להתעניין בספר וגם לא למה הוא הונח בארון ונשכח שם כמעט שנה.

וכך הגעתי נטול ידע מוקדם לאחת מיצירת המופת שנכתבו כאן בשנים האחרונות. הישג ופיסגה של ממש. סופרלטיבים רבים מופיעים על הכריכה ולמרות שלרוב איני מתרשם מהם, הפעם הם צודקים. ויותר מכך, אם עדותו של הדיוט כמוני תיחשב למשהו בעיניכם.

אחת לכמה חודשים, במהלך כל השנים שעברו מאז שהסיפור ההוא ראה אור עולם, עלה בי החשק להתיישב מולו ולפתוח אותו. לפרש אותו, ובה בעת לספר את סיפורו של הילד ההוא שהייתי אני.

הסיפור הזה התבשל בי אט אט, עד שבקיץ האחרון החלטתי לעשות מעשה. נסעתי לבודפשט, עיר ילדותה ונעוריה המוקדמים של אמי, ושם במשך חודשיים, ואחר כך במהלך חודשיים נוספים בארץ, כתבתי, בשטף מטורף, לפעמים עשר ואפילו שתים-עשרה שעות ביום, את הגרסה שלי לגרסה של אלמוג לסיפור שלי, ובתוכה שיבצתי גם רסיסים מגירסאותיהם של אבי, אמי ואחותי, שאמנם נמצאים משכבר בעולם אחר, שלשוכנים בו שמורה זכות השתיקה, אך, כפי שתראו, אי-פה אי-שם, הם מוותרים על הזכות הזאת ומתפרצים לסיפור דרך קולו של המספר, קולי, ולא תמיד, אומר מיד, לשביעות רצוני. (עמ’ 9)

הספר נפתח בסיפור הקצר “גמדים על הפיז’מה” ולמרות ששמו מרמז לסיפור ילדים חמוד, תוכנו איום ונורא. הוא מטלטל ומכה בעוצמה. כבר מתחילתו עת מושמעת המילה “רעכטס” ולא צריך כמעט לדעת גרמנית בשביל לדעת שאנו עומדים כאן בפני אירוע “משם”. משפחת דויטש של אלמוג אינה נורמלית. כל סוגי ההפרעות קיימות שם. אלימות פיזית, מילולית, נפשית ומינית ואת הסיפור הזה שוורץ פותח והדרך בה הוא עושה זאת היא מופלאה, סימסטר אוניברסיטאי שלם.

זה מתחיל בקורס בספרות. שורה אחר שורה מנתח שוורץ את סיפורה של אלמוג. יכולנו להסתפק בכך: מסה ספרותית נהדרת על סיפור קצר. אבל שוורץ משחק רק לעיתים רחוקות את הפרופסור לספרות המרוחק העומד מהצד ואינו קשור לאירועים. ברוב הפעמים הוא מתפרץ לסיפור, בא חשבון עם אלמוג, מתווכח איתה, מספר את הגירסה האמיתית לאירועים (שבדרך כלל היא גרועה אף יותר מזו הבדויה). אנו מקבלים גם שיעור בהיסטוריה על דור הניצולים, שלא באמת הצליח להינצל. על אלו שמנגלה הרג כבר שם אבל נשארו חיים עוד שנים אחר כך נושאים איתם משאות בלתי אפשריים ותוך כדי כך הורסים את סביבתם ואת ילדיהם. גם על זה היינו אומרים דיינו אבל אנחנו מקבלים קורס נוסף בפסיכולוגיה ובמערכות יחסים משובשות וחסרות תקנה בין בני זוג ובין הורים וילדים. יחסים אסורים, שיתופי פעולה, בריתות ובגידות ומעגל קסמים של קיר מוות שאין כמעט דרך לחצות אותו.

אוי רות, כמה שהסיפור הזה כבד. מאה טון על כל ריס. ולחשוב על כך, וקשה להימנע מזה, שעל התשית הנפשית המעוותת הזו, שהסיפור שלך מיטיב כל כך לשקף אותה, נבנתה מדינה. פלא שאנחו מתנהגים כמו משוגעים. לא מבדילים בין מציאות לדמיון. נרדפים ורודפים כאילו אנחנו באיזה סרט מצויר, אבל כזה הגובה קורבנות אדם לא מצוירים בכלל. אמיתיים. (עמ’ 261)

ואנו כקוראים עומדים ונדהמים. קודם כל מהעוצמה הסיפורית של אלמוג – הפותחת את הספר, אבל את זה חשתי אני כקורא חדש של הסיפור. אולם עוצמה זו היא רק הפתיחה לצלילה לתהומות עמוקים וחשוכים פי כמה בהבנת הסיפור. כנות נדירה של גיורא שוורץ והתערטלות וחשיפה נפשית כמוה לא ראתה הספרות העברית זמן רב. הדמויות מתפרצות לסיפור וכל דמות מאופיינת בגופן שונה. לפחות שישה גופנים יש כאן. גופן לסיפורה של אלמוג. גופן לסיפורו של גיורא, גופן למובאות מהספרות העולמית (הרבה מאד סיפור ילדים מוזכרים כמו גם התנ”ך והברית החדשה), והגופנים המתפרצים – בעיקר הגופן של האחות נעמי, מעט של האם ופחות מכך של האב המתעקש גם הוא להשמיע את קולו. לוקח זמן להתרגל לגופנים, אולם לאט לאט אנו כבר יודעים מתי לצפות להם ואפילו מחכים להם, כאילו יודעים אנחנו מתי יהיה חשוב להם להשמיע את קולם. המישלב המיוחד של כל הקולות האלו, סיפור הילדות הקשה, החשיפה האינטימית ודיוק המילים משלים את הספר לכדי יצירה מרתקת המשאירה את הקורא נפעם ופעור פה.

מקלה הונגרית - יגאל שוורץ - כריכת הספר

מקלה הונגרית – יגאל שוורץ

מקהלה הונגרית
יגאל שוורץ
הוצאת דביר 2014

מקהלה הונגרית - צילום לווין של איזור הפרדס בין כפר אזר וכביש גהה

מקהלה הונגרית – צילום לווין של איזור הפרדס בין כפר אזר וכביש גהה . מקור GOOGLE

הפרדס לא קיים, הברושים גם לא קיימים, אבל מגדל המים וכנראה גם הבית נראים בקלות כשחולפים בכביש גהה. זירת ההתרחשות היא בחלקה העליון של התמונה בשטח הנראה ריק סמוך מאד למחלף בר אילן. הנה עוד תמונה

הגדלה של המקום. מגדל המים נראה בבירור. מקור: גוגל

הגדלה של המקום. מגדל המים נראה בבירור. מקור: גוגל

מגב הספר

אח ואחות גדלים בבית קטן ומבודָד בלב פרדס משוגע בישראל של שנות החמישים

פעם, לפני שנים, סיפר יגאל שוורץ את הסיפור הזה, סיפור ילדותו, לרות אלמוג, שכתבה בעקבותיו את יצירתה הבלתי נשכחת “גמדים על הפיז’מה”. כעת, מקץ עשרים שנה, נוטל לידיו שוורץ את היצירה של אלמוג, ומתוך קריאה מחודשת בה יוצא לחפש שוב את סיפורו שלו.

 מקהלה הונגרית – שנכתב בשני חדרים לסירוגין, בבודפשט ובנווה שלום, בארבעה חודשים בלבד, כמתוך דיבוק – הוא ספר שלא דומה לשום דבר אחר שנכתב פה. הוא וידוי מהמם. הוא סיאנס מוּטרף ש”מדוֹבב” הורים ואחות שהלכו לעולמם זה מכבר; העלאת זיכרונות בְּאוב–הדמיון עם סימפוניה ווֹקאלית שבודה אמת נצחית, אם יש דבר כזה. הוא ממוּאָר מופלא ביופיו, אגדה, מיתולוגיה ארצית. ובו בזמן הוא אף לא אחד מאלה. רק כולם ביחד. מהופכים על ראשם. הילה בלום  

צרויה שלו: “מקהלה ספרותית מדהימה בעוצמתה, המשלבת את קולות החיים והמתים, את הילדות הישראלית בילדות אירופית, את הסיפור האישי של אח ואחות שאיש לא הגן עליהם מפני הוריהם שורדי השואה בסיפור הכללי של ילדי שנות החמישים של המאה הקודמת. יצירה עזה ומזעזעת, עמוקה ונועזת.”

בלהה בן–אליהו: “יצירת מופת מטלטלת שבה חיים וספרות נפגשים באופן שיש בו ביטוי עז ומכמיר לב לכוחה המחיה והמתקן של ה’קריאה’. בכישרון, בחוכמה ובאומץ נדירים מתוארים כאן מחוזות פנימיים וחיצוניים, שנמזגים בהם כאב וצער ויופי וכעס ואשמה, ואולי מעל לכול כבוד עמוק למלֵאוּת חייהם של אלה שאינם כאן עוד.”

 חיים באר: “כמו בוגנוויליה סגולה הנכרכת מסביב לברוש ותיק ויוצרת אגב כך מראה רב–הוד, כך משתרגת המקהלה ההונגרית של שוורץ מסביב לגמדים על הפיז’מה של אלמוג ובוראת יצירת מופת מופלאה שהיא בה בעת וידוי חושפני ואמיץ המביא אותנו אל מעמקי נשמתו של המספר, ‘שיעור לדוגמה’ בסוגיית אמת ובדיה בספרות וסיפור חד-פעמי ורב-עוצמה הכתוב באהבה וביושר הראויים להערצה.”

רוני סומק:מקהלה הונגרית הוא ספר שובר הרמוניה, מיתרי הגרון של הגיבורים הם חוטי תיל. הדקירה הופכת לבלוז והמחבר מחליף את שרביט המנצחים בתת–מקלע. אלמוג ושוורץ משחקים פינג–פונג שהכללים בו משתנים בלי הרף, ומאיה–נעמי הופכת את הקרב הזה לקרב של אבירים…”

No Comments

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *