ספרים מומלצים - סקירות וביקורות


ברוכים הבאים לאתר הסקירות שלי. לפרטים ויצירת קשר נא לפנות לגדי איידלהייט gadieide@yahoo.com

מרד הנצורים

1 במאי 2013 גדי איידלהייט

הספר מרד הנצורים, ששיאו תיאור של מרד גטו ורשה הוא מהדורה חדשה של הספר שיצא לאור עשרים שנה לאחר המרד וכעת יוצא שוב בשינויים מזעריים לציון שבעים שנה למרד גטו ורשה.. בספר מפרט יצחק גוטמן את קורות חייו של מרדכי אנילביץ, חלקים מקורות חייו שלו, ותיאורו את גטו וורשה והמרד עד לחורבן הגטו. לספר שני נספחים, שהשני הוא ראיון עם פרופסור גוטמן משנת 1993. בסוף הראיון מתייחס גוטמן לצורך לעדכן את הספר בעקבות החומרים החדשים שהתגלו ומגיע למסקנה כי למעט תיקונים בודדים. הספר אינו מתיימרא לספר את כל מה שהיה בדיוק של עובדות צרופות, אלא לתאר את הוויה של מי שהיה שם… מאז התגלו חומרים חדשים ונכתבו ספרים רבים אולם והוצאתו לאור מחדש של ספר זה חשובה.
הוצאתו לאור חשובה, כי כמות הספרים שיוצאת היא רבה וספרים ישנים שאזלו מן החנויות, וגם אם מוצאים אותם, הם ישנים דהויים ומהויים, לא ימשכו קוראים. הוצאתו חשובה כי ההתענינות העצומה של הדור השלישי בשואה הביאה ליציאה של עשרות ספרים חדשים בנושאים אלו, וחשוב להביא מחדש גם קולות מן העבר, קולות של אנשים שהיו שם, שחוו את המאורעות ויכולים לספר עליהם. הוצאתו חשובה גדי לראות איך השתנתה ההתיחסות שלנו למרד, למורדים, לתושבי הגטו שלא לקחו חלק במרד, לתושבי הגטו שהושמדו עוד לפני המרד באומשלגפלאץ – התייחסות שהשתנתה מימי קום המדינה מבוז עמוק להולכים כצאן לטבח ועד להערכה ולהוקרה עצומה על גבורתם של האנשים שהתעקשו לשמור על צלם אנוש בכל מחיר. הוצאתו לאור חשובה לאור שאלות קשות, שראוי לשאול ולדון בהן, שעלו בזמן האחרון (למשל על ידי אריה דרעי): האם המרד היה מוצדק? האם לא היה כדאי לנסות ולחכות? האם שיעורי ההצלה הגבוהים יותר משאר הגטאות (כעשרה אחוזים לעומת אחוז אחד – כחמש מאות איש בלבד – מגטו וורשה) וההשערה שהועלתה במקום אחר כי המרד בוורשה גרם לנאצים להגביר את קצב השמדת יהדות הונגריה, אינם הוכחה שהמרד היה טעות? הספר עצמו עונה לשאלה זו מיד בפתיחתו: “כאשר פסקו בספטמבר 1942 ההסגרים ועדויות רבות מפי עדי ראייה החלו להגיע על הטבח ההמוני בטרבלינקה באה ההתפכחות המהירה והמחרידה. הציבור היהודי הבין מה נורא המשגה שבכניעה ללא התנגדות לס”ס. היו דעות אז כי אילו ביום הכרזת האקציה של הגירוש מורשה היו מתגייסים הכל כאיש אחד וקמים על הגרמנים, האוקראינים, הלאטבים ועל אנשי שירות הסדר היהודי – בסכינים ובמוטות, באתים וקופיצים. אילו שפכו עליהם מים רותחים, זפת וחומצת מלח – אילו עשו זאת יחד גברים נשים, נוער, טף וזקנים – כי אז לא היינו נערפים שלוש מאות וחמישים אלף בטרבלינקה ובחוצות הבירה היו נופלים אך 50,000 מירי הכדורים.”

כך כתב עמנואל רינגבלום תושב הגטו, וגוטמן מסייג כי לסברה זו כנראה לא היה יסוד, אבל באותו זמן, כשהצבא האדום כבר ניצח בסטלינגרד, כך חשבו אנשי הגטו: בהתקוממות ובמרד יחזיקו מעמד עד השחרור. אם מישהו היה אומר להם שהשחרור יהיה בעוד שנתיים, היו חושבים אותו למשוגע. הכרת האווירה בגטו חיונית על מנת לענות על השאלות הקשורות בהצדקת המרד ובודאי שלא לנו לשפוט אולם הרוצה לדון בשאלה, חייב להחזיר את עצמו לתקופה עצמה. חזרה זו אפשרית רק באמצעות כתבים וזכרונות ישנים יותר ולא מהספרים החדשים שנכתבו בשנים האחרונות.

מרד הנצורים

מרד הנצורים

מרד הנצורים
מרדכי אנילביץ’ וההתקוממות בגטו ורשה
ישראל גוטמן
הוצאה משותפת של יד ושם ומורשת
שנת הוצאה ראשונה: 1963
ישראל תשע”ג – 2013

ספרים נוספים בנושא
הקרב האחרון – איתמר לוין ושלומית לן
דגלים מעל הגטו – משה ארנס
הביוגרפיה של מארק אדלמן

No Comments

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *