המלצות ספרים - סקירות וביקורות


ברוכים הבאים לאתר הסקירות שלי. לפרטים ויצירת קשר נא לפנות לגדי איידלהייט gadieide@yahoo.com

משאלות לב ושיר

22 במאי 2015 גדי איידלהייט

אני הייתי קורא לספר: “ספר הש…” מאחר וכל שיר נפתח בתחילתי ש… המבטאת משאלה כלשהי של הסופר. הספר מתואר ככספר מזמורים מודרני, אולי דומה לתהילים. אבל תהילים אינו ספר רק ואפילו לא בעיקר משאלות והמזמורים בו חלקם שירי ניצחון, חלקם תפילות, חלקם מזמורי אבל וחלקם אפילו מתארים היסטוריה. הבה נבחן משאלה כלשהי בעמוד אקראי שאפתח בספר עוד שתי שניות ואעתיק את תוכנו

שנעזור
לכל אדם
על פי דרכו
ולא על פי
גבהות לבנו.

נחליף תפקידים
לפרקים
ונשתף
בחגיגה
את כולם

שיר מ”ב בעמוד 46. פשוט יפה ומחכים. חלקו השני אפילו מעט ילדותי, אבל זאת דווקא בכוונת מכוון השואף לחזור במעט לתמימות הילדותית. כדבר המשורר: “אולי עוד נוכל ללמוד משהו גם מעולמם של הילדים, בעיקר הילדים של פעם, שמשחקי תחרות מילאו את עולמם, אך את התמורה לניצחונם קיבלו לרוב בעצמים בעלי משמעות סמלית בלבד: פקקים, חרצנים, וכי”ב, שסימנו עבורם ניצחון, רכוש, הצטיינות וכבוד”. וכך כל הספר משאלות קטנות ויפות, איתן קל להזדהות אך קשה יותר ליישם. מילים פשוטות המסתירות תוכן מורכב היכול לשמש מקור השראה. ספר שתהנו לתת ולקבל ובעיקר לפתוח באקראי מפעם לפעם לקריאה מהירה, אך כזו המשאירה הרהורים לאורך זמן. אם נצליח ליישם אפילו מעט, העולם יהיה טוב יותר.

משאלות לב ושיר - כריכת הספר

משאלות לב ושיר

משאלות לב ושיר
נתן ינאי
הוצאת גוונים

מגב הספר ומידע נוסף
למי מאיתנו אין משאלות לב שמבקשות לצאת אל הדף כשיר? נתן ינאי, סופר, משורר ופרופסור למדע המדינה ולהיסטוריה פוליטית באוניברסיטת חיפה, מגיש לנו ב”משאלות לב ושיר” בהוצאת גוונים, ספר מזמורים מודרני, שכל כולו נכתב ממקום חם של אהבת אדם ואהבת החיים. שילוב של תהילים ומשלי לאדם בן ימינו. שיריו הקצרים מביאים שישים משאלות לב המצטרפות ל”תמונת עולם” אוטופית, רגשית ותבונית. השירים טעונים בתובנות לחיים ועמוסים בדימויים ספרותיים עשירים. מסריו של הספר הם אישיים וחברתיים, ונושבת ממנו רוח של אמונה ביכולתו של האדם לתקן את עצמו ולהביא ברכה ואהבה לסביבתו. ספר שטוב לשאת בכיס בכל עת וזמן, ושנעים להעניקו לאחרים.

איזו דרך יפה ומיוחדת מצא ינאי כדי ליישם את ערכי הנתינה שעליהם חונך: ספר משאלות. כל משאלה בספר היא שיר, כל שיר נפתח באות ש’ ולאחריו כמיהה: ‘שנדמה/שנגמא/שנחגוג/שלא נאמין/שלא אחדל’ ועוד, כמו בשיר המבטא בשנינות ובדרכו המיוחדת של המחבר את מרכזיותו של ההווה בחיינו: “שניזכר בשמחה/ברגעי עבר/ונאמין כי העתיד/יהיה עוד טוב יותר.// שההווה/לא יוליד בנו/כמיהה/לשניהם” (עמ’ 13).

ערך החיים והחשש המובלע מסיומם מוליכים למשאלה הבאה: “שלא אחדל/להטעין את לבי/מוחי וחושיי/במראות, קולות, ניחוחות ומחשבות, כאב וחלום.// שלא אגיע עני ואביון/ למשכן אחרון” (עמ’ 11), ובמקביל לכך: שלא נפחד מאורו של יום/ולא ניכנע לאפלת לילה/הזוחלת אל יומנו” (עמ’ 16).

כוונות המשורר אינן חבויות. ההפך הוא הנכון, הן טהורות וחשופות. הן אמיצות ומלאות קבלה וחמלה. בכוחם של רבים מן השירים לשמש כמורי דרך במצבים המשתנים של החיים. הקורא ימצא בהם נחמה, פיוס ואף שעשוע. החוויה עמה נשאר הקורא לאחר קריאת הספר, קריאה ‘קלילה’ לכאורה, היא עוצמתית , ומעוררת למחשבה על האדם וגורלו. “שחולשתי –כותב המשורר –תוליד חמלה/ולא טינה/הזדהות ולא קנאה/חיפוש של צדק ולא צדקנות חמקמקה/שבקשת שלום ולא כניעה.// ששביעות רצוני/לא תכער את נשמתי/בעיני עצמי ובעיני אחרים” (עמ’ 52). ועוד הוא כותב: “שנפשנו תדע/להכיל את מצוקותיה/בלי לשבור/את כליה” (עמוד 29). אפשר למצוא בספר גם לא מעט הומור ואירוניה: “שלא נאמין/ לבדאי וגוזמאי/ איש מלהג/ומתעתע/ אך שדבריו/יהיו טובים/משובבי נפש.”

שיריו של ינאי נכנסים אל לב הקורא בפשטות, ופותחים אט אט את חדריו. יתרה מכך, הם מרככים את לבו של הקורא, ומלמדים אותו, גם בלי כוונה מפורשת של המחבר, מה מותר ואסור, שלם וחצוי, כישלון והצלחה, חלום וערות, סליחה וקנאה, זיכרון ושכחה, טוב ורע.

הערכת החיים על כל מורכבותם, היא שמצמיחה בנפשנו את התקווה לחיות כל עוד כוחנו איתנו, כל עוד פועמת בנו רוח החיים ורוח היצירה. המשורר מבקש אותנו שלא נחדל להאמין, מזכיר לנו את נפלאות האהבה ללא תנאי, ובעיקר, מייחל למען כולנו, כחזן בבית כנסת הפתוח לרווחת כולם. “שנאהב/עם אך מעט קנאה/ונשלים/בלי לאבד תקוה.”

נתן ינאי כבר הגיע לגבורות, גיל בו רוכש אדם את הזכות לחלוק עם סביבתו את ניסיון ולקחי חייו, וינאי עושה זאת באמצעות יצירתו הספרותית, והן בפרסומיו האחרים. הוא נולד בעיירה ברנוביץ’ בפולין, גדל בתל אביב, הצטרף בגיל צעיר לתנועת נוער חלוצית, “התנועה המאוחדת”, שרת בנח”ל והצטרף עם חבריו לקבוצת חמדיה בעמק בית שאן עד שיצא ללימודים בחוגים לפילוסופיה וסוציולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים. בתקופת לימודיו החל ינאי לעבוד כעיתונאי בעיתון “דבר”, ולאחר מכן שימש כמנהל לשכתו של שר העבודה, וכמנהל ההסברה במשרדים הכלכליים של ישראל בניו יורק. ינאי קיבל את תואר הדוקטור מאוניברסיטת קולומביה בניו-יורק, שימש כחוקר וכמרצה אורח באוניברסיטאות חשובות בארה”ב, וזכה במענק של חוקר בכיר מטעם קרן פולברייט. כמו כן, כיהן כראש החוג ללימודי ארץ ישראל וכמרצה בבית הספר למדעי המדינה של אוניברסיטת חיפה. כיום הוא משמש כפרופסור אמריטוס באוניברסיטה זו.

פרופ’ נתן ינאי מספר: “התחלתי לכתוב מפני שלא יכולתי שלא לכתוב. זה כוחה של השראה המעשירה את רוחך ואין ממנה מנוס. תחילה הופיעו השירים, אחר כך נתפסתי גם לכתיבת פרוזה. מרביתו של הספר “משאלות לב ושיר” נכתב לפני שנים אחדות בפרץ אחד של יצירה. מאז הוספתי וגרעתי מן “המשאלות” עד שהספר היה מוכן להערכתי להיחשף בפני הרבים ולהופיע בדפוס”. כתיבת שירים איננה עיסוק חד-פעמי של יצירה . היא בבחינת מחויבות בלתי פוסקת שאינך יודע את זמניה ואינך שולט בה, אלא בעיקר נשלט על ידה”.

“שנדע לנצח / לזכות בפרסי זהבים…/להתמלא גאווה/שהיינו ראשונים”. המסר של ינאי ברור: לא כל תמורה ו”פרס” עבור הצלחה בתחרות, כל תחרות שבחיים, צריכים להיות חומריים; זאת גם דרך לתגבר את היסוד הערכי שבחיים החברתיים והכלכליים ולצמצם את ממדי אי השוויון בין האנשים.

No Comments

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *