המלצות ספרים - סקירות וביקורות


ברוכים הבאים לאתר הסקירות שלי. לפרטים ויצירת קשר נא לפנות לגדי איידלהייט gadieide@yahoo.com

נגיעות בשפת הלב

14 באוגוסט 2013 גדי איידלהייט

את הספר נגיעות בשפת הלב סקרתי במגזין מוצ”ש ל מקור ראשון וזה מה שכתבתי שם:

בספר, ספק אוטוביוגרפיה ספק ספר הגות, מנסה הרב יאיר דרייפוס לפענח את מערכת יחסיו עם הרב שג”ר. השניים נפגשו בלימודיהם בישיבת כרם ביבנה ולמדו בחברותא, אך חברותם התפתחה למשהו מורכב בהרבה. השניים הקימו יחדיו את ישיבת שיח יצחק אולם הרב דרייפוס מציין כי הרב שג”ר היה הדמות שעיצבה את חייו יותר מכל, כיחסים בין רב ותלמידו/יורשו. הספר נע בין אירועי העבר – הלימודים בהסדר, מלחמת יום הכיפורים, הקמת הישיבה, לבין התקופה לאחר פטירתו של הרב תוך ניסיון עצמי לפענוח הקשר של מי היה הרב שג”ר עבורי ואיך אני ממשיך לאחר פטירתו והיציאה מצילו. גם שמו של הספר דו משמעי. מצד אחד הוא מדבר בשפת הלב, שפה רגשית שלעיתים אינה רציונאלית ומצד שני, אנו רק נוגעים בשפה החיצונית של מערכת היחסים, בלי ממש לחדור לפנימה. תלמידי הרב שג”ר בודאי ייהנו מהספר אולם גם מי שלא מכיר אותו, יתרגש מהקריאה על הקשר המיוחד וסביר גם שתתעורר בו הסקרנות ללמוד עוד על הרב שג”ר ותורתו.

וכעת נרחיב מעט: הספר נדיר מאד ולדעתי ראשון מסוגו בו אדם דתי, המשמש בתפקיד בכיר וכראש ישיבה, כותב בצורה חשופה, אישית כל כך מתוך ליבו. מערכת היחסים בין הרב דרייפוס לרב שג”ר מתוארת כנתונה. למיצער הספר לא מבהיר איך התפתחה מערכת כזו, שאינה טבעית מאחר ומדובר בשני אנשים באותו גיל, שנפגשו באותו שלב בחייהם ועברו מסלול דומה. מתי ואיך נהפכו יחסים אלו מיחסי חברות רגילה ליחסי רב-תלמיד-חבר מורכבים ביותר, ומדוע השפעתו של הרב שג”ר על הרב דרייפוס (כפי שהאחרון מעיד) רבה כל כך, נשארים בגדר תעלומה ואקסיומה שעל הקורא לקבלה.

כמו כן הספר אינו דן האם יחסים כאלו הינם בכלל בגדר הרצוי. המחבר מודע לבעיתיות שלהם ולעובדה המצערת כי התלמיד יכול לפרוח רק לאחר שהרב נפטר, אולם דגם זה העובד היטב כאשר מפרידות שנות דור בין הרב לתלמיד, זקוק לבחינה מחודשת כאשר פער השנים מצטמצם מאד ויכול לעמוד על שנים בודדות עד כדי אפס, כמו במקרה דנן.

הספר עצמו עוסק בנושאים פילוסופים רבים. פנים וחוץ, חינוך, הסתר, גאולה, התמודדות עם אובדן ועם המוות. ניתן לקוראו לאט לאט קעטים שונים בכל פעם שלא על פי סדר העמודים דווקא. קטעים מסוימים רצוי לקרוא יותר מפעם אחת. אחד הקטעים החזקים והמרגשים בו מופיע דווקא לפני סיומו ובו הרב שג”ר מוסר את הכונן הקשיח הנייד המכיל את כל עבודתו לידי הרב דרייפוס, מעין טקס העברת השרביט והאחריות לירושה. בספר מקובצים גם נאומים ושיחות שונות שניתנו לאחר פטירתו של הרב שג”ר.

את תורתו של הרב שג”ר לא תמצאו בספר, והדבר שוב מעצים את החידה, מה ראה המחבר שנפשו נקשרה בנפשו, כפי שכתבתי בסקירה המקוצרת, חוסר זה גרם לי לסקרנות ולרצון לקרוא יותר בכתביו של הרב שג”ר שפורסמו ויצאו לאור.

 

נגיעות בשפת הלב

נגיעות בשפת הלב

נגיעות בשפת הלב
יאיר דרייפוס
ידיעות ספרים
תשע”ג 2013

No Comments

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *