ספרים מומלצים - סקירות וביקורות


ברוכים הבאים לאתר הסקירות שלי. לפרטים ויצירת קשר נא לפנות לגדי איידלהייט gadieide@yahoo.com

סודו של הרבי – יחיאל הררי

23 ביוני 2013 גדי איידלהייט

סודו של הרבי הינו ביוגרפיה נוספת על הרב מנחם מנדל שניאורסון, האדמו”ר השביעי של חסידות חב”ד, הרבי מלובביץ, או כפי שמופיע לרוב בספר (וגם בקרב חסידיו) פשוט “הרבי”. מה פירוש נוספת? לפני כשנה יצאה ביוגרפיה אחרת וגם לפניה יצאו. מדוע יש צורך בכל כך הרבה ביוגרפיות? ייתכן כי העבודות אינן תלויות אבל בעיקר נקודת המוצא והשקפתו של הסופר, משפיעות מאד על הביוגרפיה והוכפות גם אותה לסוביקטיבית. אין לנו אלא לפנות לדבריו של הררי עצמו בהקדמתו לספר בו הוא טוען שרצה ליצור ביוגרפיה מאוזנת יותר: לא הגיוגרפיה מבית המדרש החסידי מחד וגם לא ביקורתיות יותר מהצד האקדמי מאידך, אולם כבר בחירת הכינוי הרבי מעידה שהררי משייך את עצמו קרוב יותר לחסידים מאשר למבקרים. בספר עצמו מתוארים חיי הרבי מלובביץ מעדויות, אגרות, מכתבים וראיונות מילדותו דרך התחנות השונות שעבר בחייו, תוך נסיון להבין את סוד המשיכה העצום שלו ושל התנועה. הספר מענין, אפילו מענין מאד ומכיל עובדות רבות, ציטטות וכן מעט על הגות חב”ד, אולם לא בטוח שהוא מפענח את סוד ההצלחה של התנועה. במיוחד לא לאחר מותו של הרב, מבלי שהשאיר לו יורש, פעולה שהייתה אמורה לגרום להתנוונות ולהדלדלות של החסידות. כפי שעיננו רואות, לפחות בעשרים השנה האחרונות, קורה בדיוק ההיפך מכך.

כאשר כמה ספרים עוסקים באותו נושא, יש לבצע השוואה ביניהם: לפני כשנה יצאה ביוגרפיה אחרת על הרבי מלובביץ, מאת שני חוקרים אמריקאיים – פרידמן והילמן. גם היא ביוגרפיה מלאה, מרתקת ומענינת, אולם כפי שהררי מציין באה מהתחום הביקורתי ולא נעמה כלל לחסידי חב”ד (בלשון המעטה), שיצאו ומחו נגדה בקצף רב. גם אנשים שאינם מחסידי חב”ד, ואף כותב שורות אלו, הרגישו לעיתים אי נוחות מביוגרפיה זו, שאמנם מעלה שאלות רבות אולם במקומות רבים מציעה תיאוריות חסרות כל ביסוס וכאלו שיש בהן אף לפגוע בכבוד הרבי. בספר זה, הררי נזהר מאד בכבודו של הרבי, למרות שהספר אינו הגיוגרפי ואפשר להניח שגם בו ימצאו חסידי חב”ד “בעיות” כאלו ואחרות (והם אכן מצאו, ואפשר לקרוא על כך בפורומים של תנועת חב”ד. אולם המרחק בין ביקורתם על ספר זה, לבין הקצף על ספרם של פרדימן והיימן – עצום). קשה לדעת, אם המהומה שעוררה הביוגרפיה של פרידמן והיילמן השפיעה על הררי. הוא לא מזכיר אותם בשמם בהקדמה (בהערות מופיע כמובן אזכור מפורש של הספר) , ונראה שהוא בחר דרך אחרת גם כי מראש הוא מתרחק מהביקורתיות היתרה, אבל גם כי רצה שספרו יתקבל באהדה גדולה יותר בחוגי חב”ד.

הבעייה בגישה זו היא שפרקים נרחבים מחיי הרבי חסרים מן הספר. היה יותר טוב, לו הררי היה מתעמת עם פרידמן והיילמן, שהעלו בעיות לא פשוטות, שאין אפשרות לחלוק על עצם קיומן: התנהגותו של הרבי בפריז בעת לימודיו (כמעט ולא נראה בציבור – גם לא בתפילה במניין בבית הכנסת), מאבק הירושה  בשנה שלאחר פטירתו של רבי יוסף יצחק שניאורסון – האדמו”ר השישי, משפט הספרים שמוזכר בקושי, מדוע הרבי חשב שהוא המשיח או עודד את חסידיו להאמין שהוא המשיח, או בניסוח מרוכך יותר, לא מנע מהם בפירוש להניח שהוא המשיח. הררי מזכיר נושאים אלו כבר בפרק הראשון, אולם במהשך בוחר להתעלם מנושאים אלו  או לעסוק בהם בקיצור רב ובלי פירוט החשיבות שלהם (לא מוזכרת האלימות הפיזית בעת משפט הספרים כלל) והדבר תמוה ביותר. אמנם פרידמן והילמן פתרו קשיים אלו בצורה שאינה תמיד מניחה את הדעת, לעיתים תוך פיתוח תיאוריות שאינן מחויבות ולעיתים תוך כדי ירידה לרכילות צהובה, אולם החשיבות בעצם שאלת השאלה קיימת וההתעלמות מנושאים אלו מטרידה. גם נושאים חשובים אחרים שצריכים להופיע כחלק מביוגרפיה, כגון: יחסיו של הרבי עם רעייתו, החשיבות הרבה שהוא ראה לעלייה לציון של חותנו, יחסיו עם משפחתו לאחר היבחרו לאדמור מופיעים בקצרה או שאינם מופיעים כלל.

מסיבות אלו, הספר אינו פותר את הסוד שאותו הוא מתיימר לפתור. הספר מזכיר את פועליו של הרבי ואת השימוש האדיר והיעיל שהוא עשה בטכנולוגיה לצרכיו ולמטרותיו, אולם בזה זה פחות או יותר נגמר. אמנם מתוארות הפעילויות שנעשו לציבור הנשים והחדשנות הגדולה בכנסים אלו, לציבור הסטודנטים – שהיוו בשנות השישים קרקע פורה, ולכך שלפעילותו הייתה השפעה עד הבית הלבן, אולם העיסוק בנושא בספרם של פרידמן והיילמן שלם ומלא יותר. נזכיר כי בספרם, למרות הביקורת שלהם, הסכימו פרידמן והיילמן שהרבי בחריפותו ובחוכמתו הבין את מהות הגלובליזציה עוד בשנות ה-50 ושמפעל השליחים העצום, מבוסס על ההבנה כי בעולם גלובלי, הרבי יכול להיות בניו-יורק והשליח בניו-זילנד, אבל המרחק ביניהם יהיה קצר מאד (קראו את הסקירה המלאה שלי על ספרם של פרדימן והיילמן).

לסיכום: ספרו של הררי, הינו ספר מענין ומרתק על דמות מיוחדת במינה, מתאים לקהל גדול יותר שנרתע מהפולמוס על ספרם של פרידמן והיילמן, ואין לי ספק שהוא יהיה רב מכר. אולם קשה לי להשתחרר מההרגשה שהררי, במודע, הלך  יותר לכיוון ההגיוגרפי ופחות לכיוון הביוגרפי, נמנע במכוון מהעלאת נושאים בעיתיים ומשאילת שאלות שהתשובות עליהן לא ברורות, או אפילו לא נעימות.

סודו של הרבי

סודו של הרבי

סודו של הרבי
יחיאל הררי
ידיעות ספרים
תשע”ג 2013

לקריאת הפרק הראשון של סודו של הרבי

No Comments

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *