המלצות ספרים - סקירות וביקורות


ברוכים הבאים לאתר הסקירות שלי. לפרטים ויצירת קשר נא לפנות לגדי איידלהייט gadieide@yahoo.com

סוזן שחורת העין

19 בספטמבר 2017 גדי איידלהייט

סוזן שחורת העין Blacked eyed Susan הוא פרח בר נפוץ בארצות הברית ושמו המקובל הוא רודבקיה (על שלל המינים השונים). ספר שפותח בהערות בוטניות על טקסונומיה כבר מקבל אצלי מה נקודות זכות. המתרגמת לא התעצלה וטרחה לחפש ולברר פרטים אלו, אפילו שהפרח משמש את הספר אך ורק באורח סמלי. זה מראה על רצינות.

טסה, או טסי, שני השמות משמשמים להבחנה בצירי העלילה הנעים בזמנים שונים (טסה בהווה, טסי בעבר), נחטפה, והושלכה בשדה ביחד עם חטופה אחרת, שנרצחה, ועצמות של קורבנות קודמים, וגם כמה פרחים. לכן, הקורבנות הלא מזוהים מכונים לאורך כל הספר סוזנות. טסי מתקשה להתמודד, אמנם היא לכאורה השתקמה, יש לה ילדה, אבל הוצאתו להורג הקרובה של הפושע, אינה נותנת לה מנוח, וכאשר צוות מתנדבים מנסה להוכיח בעזרת ראיות חדשות את חפות הנאשם, שלדים יוצאים מהקברים, תרתי משמע.

כבר כשעלתה על דוכן העדים בגיל 16, היא לא הייתה משוכנעת, שהנאשם, טרל, אכן אשם. לא היו ממש עדויות והוא היה האיש הלא נכון במקום הלא נכון, וגם מהגזע הלא נכון. כן, סיפור ישן עם עשרות מקרים, אחד מהם שידוע במיוחד, ההוריקן, הפך לשיר מאת בוב דילן, ועל רקע הזיכוי של או. ג’יי סימפסון, שברור לחלוטין שהיה אשם, טרל נשפט ונידון לעונש מוות.

הספר משמש גם מניפסט נגד עונש המוות. מכמה סיבות. הסיבה הראשונה היא סיבת הספק. לפחות בעבר ראיות נסיבתיות בלבד שלחו אנשים למותם. הספר מביא את החידושים האחרונים בתחום המדע ומתאר מאמצים של אנשים לבחינה מחודשת של ראיות במשפטים ישנים. אבל גם כאשר הפושע מורשע ובצדק, באות טענות שלאחר 10, או 20 שנים בכלא, המעשים נוראים, אבל האנשים השתנו. האנשים עשו מעשים נוראיים, אבל הם לא אנשים נוראיים. זו טענה בזכות ההזדמנות שנייה, בתנאים המתאימים. הזדמנות שעונש מוות לא יאפשר אותה לעולם.

פרט למניפסט הכללי, הספר עוסק בהתאוששות של טסה מהטראומה. העלילה נעה בציר העבר, רובו דרך המפגשים של טסה עם הפסיכולוג שטיפל בה ובהווה, ההתמודדות של טסה עם החיים בכלל ועם ההוצאה להורג, שהיא מאמינה שאינה צודקת, ההולכת ומתקרבת.

בשל כך, השאלה מי הרוצח, היא השאלה המשנית בספר זה ולמרות שהמירוץ להוכחת חפות הנאשם, או לפחות למצוא משהו שיעזור להטיל ספק סביר, הם המניעים את העלילה, והיא בהחלט מספקת מתח, הרי שעיקרה הוא העיסוק בשאלות הכלליות והמעניינות על מקומו של עונש המוות בחברה של ימינו, ועל טראומות פרטיות והיכולת להתאושש מהן.

 

כריכת הספר סוזן שחורת העין

סוזן שחורת העיןסוזן שחורת העין

ג’וליה היברלין

מאנגלית: אולי מזור-יובל

הוצאת כתר 2017

מגב הספר

חייה‭ ‬של‭ ‬טֶסה‭ ‬נחלקים‭ ‬לשניים‭: ‬לפני‭ ‬החטיפה‭ ‬ואחריה‭.‬ 32‭ ‬השעות‭ ‬שבהן‭ ‬הוחזקה‭ ‬בשבי‭ ‬נמחקו‭ ‬מזיכרונה‭. ‬היא‭ ‬יודעת‭ ‬רק‭ ‬את‭ ‬מה‭ ‬שסיפרו‭ ‬לה‭: ‬היא‭ ‬נמצאה‭ ‬חסרת‭ ‬הכרה‭ ‬בשדה‭ ‬פרחים‭, ‬מוקפת‭ ‬בקורבנותיו‭ ‬הקודמים‭ ‬של‭ ‬החוטף‭. ‬נדמה‭ ‬לה‭ ‬שהיא‭ ‬דיברה‭ ‬עם‭ ‬הנערה‭ ‬ששכבה‭ ‬לידה‭ ‬בשדה‭, ‬אבל‭ ‬כולם‭ ‬אומרים‭ ‬לה‭ ‬שזה‭ ‬לא‭ ‬ייתכן‭, ‬שהנערה‭ ‬כבר‭ ‬מתה‭.‬ כמעט‭ ‬עשרים‭ ‬שנה‭ ‬אחרי‭ ‬החטיפה‭ ‬טסה‭ ‬חושבת‭ ‬שהכול‭ ‬כבר‭ ‬מאחוריה‭: ‬החוטף‭ ‬נשפט‭, ‬הורשע‭ ‬וממתין‭ ‬להוצאתו‭ ‬להורג‭, ‬חייה‭ ‬שבו‭ ‬למסלולם‭ ‬ואפילו‭ ‬יש‭ ‬לה‭ ‬בת‭. ‬הטיפול‭ ‬הפסיכולוגי‭ ‬הארוך‭ ‬שעברה‭ ‬אחרי‭ ‬החטיפה‭, ‬העיוורון‭ ‬הזמני‭ ‬שלקתה‭ ‬בו‭ ‬בעקבות‭ ‬הטראומה‭ ‬והניסיון‭ ‬לשחזר‭ ‬את‭ ‬שעות‭ ‬האימה‭ ‬כדי‭ ‬שתוכל‭ ‬להעיד‭ ‬במשפט‭ ‬נגד‭ ‬האיש‭ ‬שחטף‭ ‬אותה‭ – ‬כל‭ ‬אלה‭ ‬הם‭ ‬זיכרון‭ ‬רחוק‭. ‬טסה‭ ‬נחושה‭ ‬לחיות‭ ‬חיים‭ ‬נורמליים‭ ‬ככל‭ ‬הניתן‭, ‬הרחק‭ ‬מאור‭ ‬הזרקורים‭ ‬שהחטיפה‭ ‬כפתה‭ ‬עליה‭.‬ אבל‭ ‬אז‭ ‬מישהו‭ ‬שותל‭ ‬מתחת‭ ‬לחלון‭ ‬חדרה‭ ‬רמזים‭ ‬המעידים‭ ‬על‭ ‬כך‭ ‬שהאיש‭ ‬שיושב‭ ‬באגף‭ ‬הנידונים‭ ‬למוות‭ ‬חף‭ ‬מפשע‭ ‬ושהחוטף‭ ‬האמיתי‭ ‬עדיין‭ ‬חופשי‭. ‬טסה‭ ‬חוששת‭ ‬לחייה‭ ‬ונאלצת‭ ‬לצאת‭ ‬למסע‭ ‬מכאיב‭ ‬בעקבות‭ ‬זיכרונות‭ ‬שנקברו‭ ‬מזמן‭ ‬ולנסות‭ ‬למצוא‭ ‬בהם‭ ‬את‭ ‬האמת‭.‬
סוזן‭ ‬שחורת‭ ‬העין‭ ‬הוא‭ ‬מותחן‭ ‬פסיכולוגי‭ ‬מקורי‭ ‬ומרתק‭ ‬העוסק‭, ‬לצד‭ ‬חקירת‭ ‬רצח‭ ‬מורטת‭ ‬עצבים‭, ‬בטראומה‭ ‬ובהתמודדות‭ ‬איתה‭. ‬

 

No Comments

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *