המלצות ספרים - סקירות וביקורות


ברוכים הבאים לאתר הסקירות שלי. לפרטים ויצירת קשר נא לפנות לגדי איידלהייט gadieide@yahoo.com

ספר האגדה

11 בינואר 2016 גדי איידלהייט

אחת האמירות שנשמעו בהקשר של חוק הספרים הייתה כי החוק יחזיר לספר את “הכבוד”. אני מטיל ספק באפשרות שחוק כלשהו יכול לעזור “לכבוד” ואת מצבו של “הספר” כמושג יש לתלות לדעתי בגורמים אחרים לגמרי ובעיקר בכך שכיום קל יותר וזול יותר להוציא ספר לאור. לא סתם מצרף הביטוי “כבוד ויקר” את המילים האלו יחדיו. מה שיקר מקבל בעצם יוקרו הילה של כבוד, ואילו מה שזול לא. והוצאת ספר, נהייתה משהו זול יחסית שהרבה אנשים יכולים להרשות לעצמם, בוודאי אם זה החלום שלהם. זו מגמה עולמית וישראל היא חלק ממנה. כמות הספרים שיוצאים רק עולה, כמות האנשים שכותבים ספרים עולה עוד יותר וסדנאות כתיבה וספרים על כתיבה נהיו פופולריים במיוחד. כיום, אין כבר צורך בהוצאת ספרים מסורתית, אפשר להוציא ספר לבד או עם הוצאה שלמעשה משמשת כקבלן, כלומר היא אינה משלמת לסופר, אלא הסופר משלם לה. ריבוי הספרים שיוצאים אינו דבר רע ומראש גם אין דרך לקבוע קריטריון של איכות. ספר בהוצאת מוכרת ומכובדת יכול להיות ספר גרוע ואילו ספר בהוצאה פרטית יכול להתגלות כמוצלח. אני מבחינתי מוכן לתת הזדמנות כמעט לכולם.

אך גם הקוראים נמצאים בבעיה. שפע הספרים העצום והסטטיסטיקה שלפחות רוב הספרים הם בינוניים (אם לא למטה מכך מפני שלפעמים ספרים בהוצאה עצמאית מוותרים על שירותי עורך מקצועי) מקשים על הקורא לבחור. קוראים לעתים רוצים רק בידור, אסקפיזם או הנאה רגעית. אין שום רע בספרים שעונים על הצורך הזה (ונמכרים מצוין). הרגשתי האישית היא שיש הרבה יותר ספרים כל שנה, אבל הרבה פחות ספרות. עידן האינסטנט מקשה על הקורא להתרכז ביצירות קשות יותר כגון מלחמה ושלום, יוליסס, הר הקסמים או בעקבות הזמן האבוד? נכון שלחלקם תרגומים ישנים ההופכים את הקריאה לכמעט בלתי אפשרית, אבל גם לאלו שיש תרגום חדש, נמצאים קוראים מעטים בלבד. קריאת ספרים כדוגמת אלו שציינתי דורשת הרבה מהקוראים, ובוודאי אינה עונה על ההגדרה של “בידור” ולמה להשקיע כל כך הרבה זמן ואנרגיה במאבק עם ספר כאשר בהישג יד יש עוד שלושים אחרים?

בצעירותי, כל נער דתי ידע שאת בניית הספרייה הפרטית שלו הוא מתחיל בגיל הבר-מצווה. אמנם גם קודם קיבל ספרים, אבל חגיגת בר-המצווה הבטיחה שפע רב של ספרים בנושאים שונים: ספרי קודש, ספרי עיון, טבע וארץ ישראל. רשימת הספרים הייתה כמעט קבועה: מקראות גדולות, נחמה לייבוביץ’, הכותל ועוד בהתאם לשנתון המדויק. כיום הבאת ספר לבר מצווה נתפסת כמשהו חריג פרט למגזר החרדי. מבחינה זו הספר בהחלט איבד את הכבוד שהיה לו בתור מתנה ראויה.
מה שיכול להחזיר לספר את הכבוד הוא רק הספר עצמו, ואולי סנונית אחת בדרך לשם היא ההוצאה מחדש של ספר האגדה בעריכת פרופסור אביגדור שנאן. מלאכת האיסוף, הליקוט והפירוש של ביאליק ורבניצקי שהודפסה במאות אלפי עותקים הייתה ספר חובה, ספר שיש אותו בכל בית, ספר שידעת שכנראה תקבל בבר-מצווה וזאת על אף שלהוריך יש עותק בבית.

מבט מהיר בספרים מראה את ההבדלים בין המהדורות. הגופנים חדישים ונוחים לקריאה, חלק מהאגדות תוקנו לפי כתבי יד חדשים שנמצאו, המקורות מופיעים בתוך הטקסט והפירוש החדש מופיע מיד אחרי כל אגדה. במהדורה הוותיקה, הופיעו המקורות בכתב רש”י והפירוש בתחתית העמוד והיקשו על רצף הקריאה. אגדות שהופיעו במקור בארמית תורגמו מחדש וגם הניקוד שונה בהתאם לכללים שנקבעו במרוצת השנים שחלפו. הפירוש החדש מותאם לקורא בן ימינו וכולל הוספות, שינויים ואפילו מחיקות. למשל בפרק ה’ אגדה קכא (בשתי המהדורות מספור האגדות מתחיל מחדש בכל פרק) בנושא סיפוק צרכיהם של ישראל במדבר מבוארת המילה חילזון בפירוש הישן כשבלול כאשר בפירוש החדש לא ראו צורך לפרש מילה זה שידועה לכל. לעומת זאת את פירוש המילה “נרתיקו” שינו מהגדרה ארכאית- “קליפה קשה שהוא נתון בתוכה” ל- “הקונכייה שבה הוא מצוי”. הבדלים כגון אלו תמצאו בכל עמוד, דבר המראה שהפירוש למעשה נכתב כמעט לגמרי מחדש. אם יש נקודה בה עדיפה דווקא המהדורה הקודמת היא לדעתי רק בעיצוב הכריכה. כריכת המהדורה החדשה מראה ספר קסמים, מעין זה שהופיע בפתיחים לסרטי וולט דיסני. אני מבין את הצורך בכריכה “מושכת” אולם ישנו דיסוננס מסוים בין הכריכה לבין התוכן. אני מעדיף את הכריכה של המהדורה הקודמת (השלישית) המכילה מוטיבים מאגדות שונות וחלק מאותיות הא’ ב’ ומשרה אווירה מעט מיסטית כנדרש. תמונת שתי הכריכות מוצגת למטה והנה גם דוגמה נוספת לעמוד בשתי המהדורות.

ספר האגדה השוואה בין מהדורות

ספר האגדה השוואה

לא נכתוב כאן על מפעלם המקורי של ביאליק ורבניצקי. לי הקטן אין מה להוסיף והספר ידוע ומוכר. ובכל זאת פטור בלי כלום אי אפשר אז נפנה אתכם לעמוד פרויקט ספר האגדה באתר בית אבי חי. בסקירה זו נעסוק אך ורק במהדורה החדשה. היוזמה להוצאתה הגיעה מאוהד זמורה ז”ל בתחילת שנות האלפיים ואת המימוש המשיך בנו ערן שמשמש כיום כמנכ”ל ההוצאה. ועדת מומחים קיבלה את ההחלטות על מבנה המהדורה החדשה שעיקרה לשמור ככל האפשר על מבנה ותוכן המהדורה המקורית ולשנות רק את הפירוש. עד כדי כך הקפידו לשמור את הסדר הישן שגם כאשר חלו טעויות ברורות במהדורה הקודמת, כמו נתינת אותה אות לשני פרקי משנה לא מספרו במהדורה המחודשת את פרקי המשנה מחדש אלא רק הוסיפו מספרים סודרים להבחנה בין הפרקים (לדוגמה, בפרק שכותרתו “תורה” ישנם שני פרקי משנה המסומנים באות ה’ ששונו ל- ה1 ו-ה2). לאחר מכן בוצעה עבודה רבה של הקלדת כל החומר, הגהה, ניקוד, פירוש ומעברים נוספים של עריכות והגהות. צוות העוסקים במלאכה כלל עשרות אנשים והמלאכה הושלמה לאחר שבע שנות עבודה.
התוצאה המוגמרת מאירת עיניים אבל האם יש בה צורך אמיתי מעבר למילוי בקשה ורצון אישי? התשובה היא בוודאות כן. האגדה היא חלק חשוב ומרכזי בספרות חז”ל, לא פחות, ויש כאלו שיגידו שהרבה יותר מהספרות ההלכתית. העיסוק באגדה: עיסוק תורני, אקדמאי ותרבותי, התרחב בשנים האחרונות (הנה סקירה על הספרים אגדתא והאגדות שלנו, אחד דיון מעמיק במבחר אגדות והשני עיבוד האגדות עצמן לילדים). התאמתו של ספר האגדה לחידושי הזמן נדרשת, והתוצאה המפוארת עומדת עכשיו למבחן הציבור. הספר לא יהיה רב מכר מיידי ולא תהיה הסתערות על החנויות, אולם הוא אמור להימכר במשך שנים ולהוות אופציה ראויה ביותר למתנות בר-מצווה ואחרות. ספר שתשמחו לתת ותשמחו לקבל.

ספר האגדה - כריכות המהדורות

ספר האגדה

ספר האגדה
בעריכת חיים נחמן ביאליק ויהושע חנא רבניצקי
עם פירוש חדש מאת אביגדור שנאן
הוצאת דביר (זמורה ביתן) התשע”ו

מגב הספר

“המעולה והמשובח שבאגדה… הוא החלק הנצחי שבתוכה, שאין לו גניזה עולמית, אלא עובר… מדור לדור ומאבות לבנים”.
(ביאליק ורבניצקי, מתוך ההקדמה)
האגדה היא יצירה קלאסית של תרבות העם ומורשתו. דורות רבים שיקעו בה את כוח יצירתם הנפלא ואת עושר רוחם, דורות רבים טיפלו בבניינה ובשכלולה, עד שנעשתה לאותו עולם ומלואו רוחש חיים, רחב אופקים, מלא חן, אדיר בחוכמה וניחן בעוצמת ביטוי חד־פעמית, אנושית, מוסרית ולשונית כאחד — יצירה מקורית שאין דוגמתה בתרבויות אחרות.
באגדה נכללים סיפורי מעשים ושיחות, תיאורים ממשיים ודמיוניים, טרגדיות ומעשי גבורה, דרשות ואמרות, משלים וחידודים, דברי פיוט וגוזמאות, דברי הבאי ודברי בדיחות, לשון חוכמה וחידות — מעיין בלתי נדלה של חוכמה, הווי והנאה. האגדה כוללת הרבה מהשקפות העם על גורלו וייעודו, דעות חכמיו ומנהיגיו על קנייני האומה ודרכה, על חיי עולם וחיי שעה, על מאורעות שהיו ושעתידים לקרות, על חיי יום־יום ודאגותיהם מול השאלות הנצחיות, על מלכות הארץ ומלכות השמים. אין כמעט דבר שיכול הדמיון להעלות והאגדה לא עסקה בו באופן כלשהו.
חיים נחמן ביאליק ויהושע חנא רבניצקי ערכו את ספר האגדה מתוך מטרה להנגיש את האגדה לציבור הרחב, והצליחו לשמר בו את כל היסודות שעשאוהו לנצחי — החמימות הפנימית, הציוריות המגוונת, הצמצום והחריפות שבלשון חכמים וכוח הדמיון העממי.
במהדורה חדשה זו ימצאו הקוראים עיצוב חדש, נוח לשימוש ומרהיב עין, וכן פירוש רחב, מעשה ידי פרופ’ אביגדור שנאן, הבא לאפשר גם לקוראים בני המאה העשרים ואחת לעמוד על משמעותם של דברי הקדמונים וליהנות מחוכמתם, מיופיים ומן האור והחן שהם מקרינים.

One Comment

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *