המלצות ספרים - סקירות וביקורות


ברוכים הבאים לאתר הסקירות שלי. לפרטים ויצירת קשר נא לפנות לגדי איידלהייט gadieide@yahoo.com

עד היום הזה

7 ביוני 2014 גדי איידלהייט

הספר “עד היום הזה” היה מונח אצלי המון זמן ואיכשהו לא הגעתי אליו, למרות שנושא התנ”ך קרוב מאד ללבי ואני עוסק רבות בנושאים שבהם הספר עוסק (ומספר הקישורים בסקירה יוכיח). לא ברור. בכל אופן בחג שבועות האחרון הצצתי בו קראתי ונפגעתי, וכך תוך שבועות ושבת אחת גמרתי את רובו.

ההקדמה לספר מבארת היטב את מטרתו. מעין מורה נבוכים ללומד התנ”ך הדתי של ימינו. לומד המאמין בתורה ובמצוות מחד אולם לעיתים שומע התקפות מכיוונים שונים על התנ”ך ואינו יודע מה לעשות. הספר אינו ספר פולמוסין מה להשיב למבקרים השונים אלא בעיקר ספר לקורא שאולי נבוך מעט. הביקורת מתחלקת לכמה סוגים והראשונה שבהם היא ביקרות המקרא – הקלאסית והעכשווית – על טענותיה השונות בדבר זמן חיבור חלקי התנ”ך השונים, חיבורם מכמה יחידות, ענייני ניסוח שונים, בעיות לשון ועוד. סוג הביקורת השני הוא הביקורות שהחלה בתחילת המאה העשרים עם התפתחות מדע הארכיאולוגיה וחשיפת ממצאים קדומים מחד וממצאים ספרותיים מתקופות הקודמות לתורה. הביקורות השלישית היא עניין פנים דתי הקשור לויכוח המכונה בשם “תורה בגובה העיניים”.

בכל חלק מציג הרב בזק את הביקורות השונות עם האפשרויות להתייחס אליהן. במקרים רבים מתברר כי טענות הביקורת ישנות מאד ולמעשה חז”ל בעצמם עמדו עליהן (פסוקים בתורה שאינם במקומם, עריכה מאוחרת של ספרי הנ”ך ועוד), חלקם נובעים ממגמות ודעות אישיות וחלקן פשוט טעויות ולפעמים גם הטעיות. גם חקר המקרא והממצאים הארכיאולוגיים אינם מטרידים וטענות רבות הוכחו כחסרות שחר (טענת שהגמלים הממלאים תפקיד חשוב בספר בראשית לא בויתו בעותה עת – טענה זו הופרכה לחלוטין) ולהיפך – ממצאים חדשים רק מחזקים את אמינות הסיפור המקראי (כתובת דן המזכירה את בית דוד וזיהוי מזבח יהושע על ידי אדם זרטל הם הדוגמאות הבולטות ביותר, אבל הן כבר ותיקות. ממצאים חדשים של חורבת קאיפה תוארו בספר עקבות דוד המלך בעמק האלה). טענות רבות נוסעות מגישה אידאולוגית תיאולוגית שונה שאין לה שום קשר לא למקרא ולא למדע אלא לדעות האישיות של המתקיפים. השוואה עם כתבי המזרח הקדום – עלילות גילגמש, חוקי חמורבי, אנומה אליש ועוד – רק מחדדת את ההבדלים בין התורה לבין מקורות אלו, ובכל מקרה אין בעיה תיאולוגית עם כל שהתורה הכירה והתייחסה למקורות ספרותיים קודמים (בתורה מוזכרים בפירוש ספר מלחמות ה’ ושירים של ממלכת סיחון שכבשה את מואב).

אין בספר חידושים ודבר זה נאמר בהקדמה עצמה. אך כמו שההקדמה הבטיחה, הספר מרכז עשרות דוגמאות בצורה מסודרת עם הערות שוליים מפורטות המאפשרות לקרוא המתעניין שחסר גישה יומית למקורות אקדמאיים, לדעת לפחות היכן הנושאים מוזכרים. זהו מעט המחזיק את המרובה והספר מקיף כמות עצומה של חומר. מובן שאין אפשרות לפירוט יתר אולם לכל נושא מופיעות מספר דוגמאות. הגישה המרכזית היא שעם רוב הטענות אפשר להתמודד ולעיתים יש טענות קשות וגם בהן צריך לעסוק ולראות מה אפשר ללמוד מהן. על בעיות נוסח, למשל, שתוקנו בידי החוקרים על ימין ועל שמאל כדי שהנוסח יתאים יותר לדעתם, אומר בזק שדווקא חשוב להביט בנוסח המופיע לפנינו ולנסות להתעמת עם הקשיים שהוא מעלה.

נהניתי לקרוא בספר התייחסות לנושאים רבים בהם עסקית בעבר. הקושי בפסוק “הכנעני אז בארץ“, רשימת המלכים בספר וישלח, התייחסות התורה לחטאים של גדולי האומה – כל האומר X חטא אינו אלא טועה,   עריכה ברורה של הפרשיות בפרשת פינחס ועוד. עיון מפורט יותר בנושא האפוסים הקדומים והתורה נמצא בספרו המצוין של יהושע ברמן – נבראו שווים.

רק לפני שבועות אחדים, פרסמתי במאמר על דחיית שבט ראובן את הפסקה הבאה המבטאת במידת מה צורה אחת של התייחסותי ללימוד אמוני של התורה

כחובב חידות מושבע, אני מתייחס לתורה כאל חידה. פעמים רבות אני נאלץ להסביר לציבור חילוני כי התורה אינה ספר סיפורים או היסטוריה, כספרי מיתוסים מהעולם הקדום מחד ולציבור הדתי כי התורה אינה ספר מצוות. התורה היא ספר בעל משמעות תיאולוגית/פילוספית ופיענוח המסר הינו חידה קשה. למזלנו בתורה מפוזרים לעיתים רמזים שיכולים להקל עלינו בכך.

לומד בחינוך הממלכתי דתי לא נחשף לרוב לממצאי הביקורת עד שלב מאוחר יחסית, ולעיתים עד הגעתו לאוניברסיטה. גישתו של הרב בזק היא כי דווקא כדאי להיחשף למקורות אלו מוקדם ככל האפשר, ללמוד אותם, להתייחס לבעיות שהם מעלים. יש בעיות שניתן ליישב בקלות אולם יש בעיות אמיתיות שמצריכות לימוד נוסף ודווקא ההתגברות עליהן, תהווה עליית מדרגה בלימוד התורה.

עד היום הזה - כריכה

עד היום הזה

עד היום הזה
שאלות יסוד בלימוד תנ”ך
אמנון בזק
הוצאות תבונות (מכללת הרצוג) וידיעות ספרים 2013
הפרק הראשון מהספר עד היום הזה (הקריאה קשה מעט שכן אין בעימוד שם הפרדה בין גוף הטקסט לבין ההערות)

מגב הספר
מאז ימי ההשכלה נחלקו לומדי התנ”ך לשתי קבוצות עיקריות: אלו המאמינים בקדושתם של ספרי המקרא ובמקורם האלוהי ואלו המתייחסים אל התנ”ך כאל יצירה ספרותית אנושית. בני הקבוצה הראשונה התעלמו בדרך כלל מטענותיהם של מבקרי המקרא, ואילו בני הקבוצה השנייה חידדו עוד יותר את עמדתם. בדורות האחרונים חל מפנה בחלוקה זו, עת עולם הישיבות הציוני-דתי שב לעסוק בהעמקה בלימודי התנ”ך, ורבנים ואנשי רוח החלו להציג משנה סדורה ביחס לשאלות היסוד של לימוד התנ”ך, תוך כדי התמודדות מעמיקה ורצינית גם עם הגישה הביקורתית. כך החלו להתפתח כלי לימוד חדשים וסינתזות מרתקות בין המתודות המדעיות לבין דרכי הלימוד המסורתיות, והוראת התנ”ך יצאה לדרך חדשה, מרעננת ומבטיחה. שיטות הלימוד החדשות לא נוסחו ברובן באורח סדור, ודומה שהגיעה העת להציגן לקהל הרחב.

עד היום הזה מציג לראשונה את כלל השאלות הנוגעות לסוגיות אלו באופן ברור, כמו גם את התשובות אליהן, וכל זאת מתוך נקודת מוצא המאמינה בקדושתם של ספרי המקרא. הספר עוסק, בין היתר, בשאלת התהוותם של ספרי התנ”ך, בגישה לסתירות הנמצאות בהם, ביחס לממצאים הארכיאולוגיים ולידע שנחשף על עולם המזרח הקדום, בשאלת נוסח המקרא, ביחס שבין פשוטו של מקרא לבין המדרש ועוד. זהו ספר חובה לאוהבי התנ”ך ובמיוחד לאדם המאמין המבקש להתמודד באופן מעמיק וישיר עם שאלות היסוד בלימוד התנ”ך.

הרב אמנון בזק הוא ר”מ בישיבת הר עציון ומרצה לתנ”ך במכללת הרצוג בגוש עציון. בין ספריו הקודמים: נקודת פתיחה: עיונים קצרים בפשוטה של פרשת השבוע, מקבילות נפגשות: מקבילות ספרותיות בספר שמואל,שמואל א: מלך בישראל ושמואל ב: מלכות דוד.

No Comments

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *