המלצות ספרים - סקירות וביקורות


ברוכים הבאים לאתר הסקירות שלי. לפרטים ויצירת קשר נא לפנות לגדי איידלהייט gadieide@yahoo.com

עיר המכוניות בוערת

18 בדצמבר 2016 גדי איידלהייט

מהומות בשנות השישים בארצות הברית – מרטין לותר קינג, מונטגומרי אלאבמה, שוטרים לבנים עם כלבים נגד שחורים, מיסיסיפי בוערת. אבל על המהומות בדטרויט בשנת 1967 לא ידעתי דבר. בעיר כל כך צפונית, היחידה (פרט לאלסקה) שבה אתה יכול להביט דרומה ולראות את קנדה? אני אפילו לא בטוח שמהומות הן השם הנכון. פשיטת משטרה על פאב לא חוקי ברחוב 12 התגלגלה למיני מלחמת אזרחים, 43 הרוגים מאות פצועים אלפי עצורים ואלפי בנינים שרופים והרוסים ובנוסף אחת הפעמים הבודדות שהנשיא אישר ליחידות צבאיות לפעול בתחומי ארצות הברית. גם דיוויד בואי  שר על זה (Panic in Detroit).

על רקע השנה שלאחר המהומות, העיר מנסה אסוף את שבריה. האמון בין שחורים ללבנים נמוך, והספר מביא שני קולות. את וילי, צעיר שחור שחלקו במהומות לא ברור ופרנק דויל, שוטר שמנסה בעקשנות לפענח את רציחתה של הלן האל, שנורתה כאשר שהתה בחדר במלון ובניגוד להוראות הבטיחות הדליקה אור והתקרבה לחלון והפכה את עצמה למטרה קלה.

באמצע הספר הרגשתי שיש צורך דחוף בהשלמת פערים בידע שלי. הספר לא מספק אחרית דבר והקורא  יכול לוותר על הרקע ההיסטורי ולהסתפק בעלילה הבנויה כמותחן אולם לדעתי מומלץ לקרוא וללמוד מעט על ההיסטוריה, למידה שתגביר את העניין בספר. לא חסרים חומרים, אפשר להתחיל מהערך בויקיפדיה (באנגלית), להתרשם מתמונות,  להקשיב לשיר על האירוע, או לצפות בתוכנית תעודה. הדבר המידי ששמתי לב אליו הוא שאכן אחת מקורבנות המהומות היא הלן האל.

הספר אינו מכיל את הציטוט המוכר על כך שכל הדמויות בדויות ואין קשר בינן לבין המציאות, אולם הוא אינו ספר תיעודי. הסופר נקט שיטה של שזירת עובדות אמתיות (זהות הנרצחת, תיאור עונת הבייסבול ובמיוחד התקרית במלון אלג’ירס) ורקיחת סיפור סביבן. זוהי טכניקה המצריכה עדינות. הספר אינו רומן על רקע תקופה, בה נעשה שימוש בפרטים אמתיים אך העלילה בדיונית לגמרי, אלא רומן ריאליסטי ונוקב המצליח להכניס את הקורא למציאות המתוארת בו ולהחיות את אווירת העיר דטרויט, או די-טרויט, תלוי מי אתה. תיאור עונת הבייסבול יכול להציק לקורא הישראלי שלא בקיא בנבכי ספורט זה ובחוקיו, אולם השימוש בו משרת כמה מטרות. מטרת מסגרת הזמן והתפתחות העלילה בהתאם להתפתחות משחקי הליגה, ובנוסף הצגת הספורט כגורם היכול לאחד אנשים סביב עניין משותף.

עבודת המשטרה מובילה לרמזים שונים שכולם מצביעים לוילי. גם וילי בעצמו חושש שהוא אשם. ככל שפרנק מתקדם לעבר וילי, ווילי מתקדם בבירור הראיות (ואם צריך גם השמדתן), מתבצע בירור של העובדות אבל בעיקר פרשנות לאותן עובדות, פרשנות סובייקטיבית כמובן, פרנק הולך ונהיה משוכנע שוילי אשם גם אם אינו הרוצח בפועל, וילי לעומת זאת משוכנע שלא משנה מה עשה, הוא אינו אשם. השקפות סותרות אלו מחדדות שאלות כגון מה האחריות של וילי למותה של הלן? האם הוא חף מפשע? האם הוא אשם? האם הוא בעצמו קורבן של הנסיבות? והאם הנסיבות מתירות מעשים אלימים? מהו הצדק? האם נעשה צדק? ואת מי הצדק בכלל משרת?

זהו ספר משובח, מהיר וקצבי, אותו כתב בן דטרויט שכנראה חווה את האירועים כילד או גדל עליהם. ככל שהקורא מרגיש שייך יותר לאירועים מידת ההזדהות שלו עם הספר תעלה, אבל גם כקורא מרוחק, שלפני קריאת הספר לא ידע דבר על אותם אירועים, קראתי את הספר בעניין רב בעלילה עצמה ועוד יותר ממנה בשאלות שמאחוריה.

 

כריכת הספר עיר המכוניות בוערת

עיר המכוניות בוערת

עיר המכוניות בוערת
ביל מוריס
מאנגלית: יותם בנשלום
כתר ספרים 2016 (במקור 2014)

מגב הספר

בליל קיץ חם ב-1967, כשברחובות דטרויט עולה עשן וצלפים יורים בכל מה שזז, וילי ואחיו מוצאים את עצמם עם רובים על גג בניין.
משהו קורה.
תשעה חודשים לאחר מכן פרנק דויל, שוטר ותיק, מנסה לפענח את תיק הרצח האחרון שעוד נותר פתוח ממהומות הגזע בעיר: אשתו של חבר נורתה בחזה בליל המהומות האחרון. במשך זמן רב החקירה לא מתקדמת, אבל לפתע כל הראיות מתחילות להצביע לעבר וילי. השניים יוצאים למרדף מותח של חתול ועכבר, שבו כל אחד מנסה להקדים את האחר ולהוציא את האמת – האמת שלו, על כל פנים – לאור.
עיר המכוניות בוערת הוא מותחן מסוגנן ויפה עד כאב ששואל שאלות חדות ורלוונטיות עד היום על נקמה וסליחה, ועל הצדק, שלא תמיד הוא בהישג יד, ולעתים רחוקות הוא צדק באמת.

 

No Comments

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *