המלצות ספרים - סקירות וביקורות


ברוכים הבאים לאתר הסקירות שלי. לפרטים ויצירת קשר נא לפנות לגדי איידלהייט gadieide@yahoo.com

על אהבה אני רוצה להגיד

19 בפברואר 2017 גדי איידלהייט

“על אהבה הוא מדבר. בה הוא פותח”. כך אלתרמן בליל חנייה, וביודעי כי גילית חומסקי היא, כרבים ממשוררי ארצנו, חובבת אלתרמן ידועה, הרי שגם המשך הבית רלוונטי, וגילית מספרת לנו את הסיפור בקול גדול, בלי מורא וחשש מפני הזול ובניגוד למפקד עם דקויות רבות של השירה.

תאמרו, מה לשירה ולפרוזה? כפי שכתבתי בסקירה על ספרה הקודם – גחליליות – עובדת היותה משוררת יוצאת מכל עמוד בספר, באשר לכל מילה ניתן משקל ודיוק מירביים וכתוצאה מכך, גם הספר עצמו קצר אבל מלא בכל מכל כול, וכתוב ביד אומן, רגישה מדויקת ועדינה אך כזו המסוגלת גם לפצוע ולחדור למעמקי הלב. במהלך הקריאה תמצאו הרבה פסקאות אותן תרצו לקרוא שוב ושוב או להעתיק ולשתף.

בסיפור מסגרת שתחילתו בערב וסופו באמצע הלילה, פורשת עמליה טראו את קורות חייה, האישיים והמקצועיים שלובים ביחד כאחד. על אהבה היא רוצה להגיד, אבל את המתח המיני היא מפוגגת כבר בהתחלה. ואכן החשש לרומן בין התלמידה הצעירה לבין המרצה, רומן שהחל מהתלהבות ילדותית של מתבגרת אולם עשוי לצוץ מחדש באוניברסיטה, מתבדה מיד בפתיחה ואיתו אותו חשש מפני הזול. עמליה, לומדת ספרות ורוצה להיות סופרת ולכן זונחת את מחקר הספרות ועוברת לעסוק בספרות עצמה, אבל לא מסוגלת ואולי לא רוצה להתנתק מדמות של יהושע ברינגר (יושי), דמות המלווה אותה כצל, דמות שעמליה לא רוצה ואולי לא יכולה לצאת מצילה והוא מצידו לא ממש מעוניין לשחרר את עמליה, כמו לקיחת החסות עליה כמותה כלקיחת בעלות, אולם גם עמליה משתמשת ביושי ואולי אפילו בלי מודע.

וכך עמליה חיה מעין חיים כפולים. לא במישור הרומנטי, שכן היא שלמה ושמחה בנישואיה ובילדיה. מהות האהבה שונה כפי הציטוט בתחילת הספר: “אָהַבְתִּי אוֹתוֹ כְּמוֹ שֶׁחַמָּנִית אוֹהֶבֶת אֶת הַשֶּׁמֶשׁ” (דברים שיש להם שיעור – דליה רביקוביץ). זהו קשר של תועלת ונחיצות, של חשש מקיומו וחשש גדול יותר מביטולו, הנע בין הרצון לעצמאות ולחירות ובין הרצון להישענות על מקור סמכות. וכאשר השניים מתנגשים אחד בשני, בוחרת עמליה בעצמאות ובעוד היא משגשגת מעלה מעלה, יורד יושי מטה מטה, כמו גם הוא, שהיה תמיד עצמאי, נזקק לה ותלוי בה. ובסוף הלילה, כאשר המחברות (הוירטואליות) מלאות ברישומן של הסיפור, רק אז נוצרת הזדמנות לעתיד חדש ואולי גם לאהבה חדשה.

תענוג של ספר. לשון עדינה ורגישה בה כל מילה חשובה ולכל ניואנס יש את המקום שלו. וכך מתקבל ספר רזה – מאתיים עמודים בסך הכל, מעין אנטי לכל אותם עבי כרס המטרחנים את הקורא עד בלי די כי כשיש מה להגיד, על אהבה, או על החיים לא צריך הרבה מילים, אבל צריך את המילים הנכונות.

 

כריכת הספר על אהבה אני רוצה להגיד

על אהבה אני רוצה להגידעל אהבה אני רוצה להגיד
גילית חומסקי
ידיעות ספרים 2017

מגב הספר

הסופרת עמליה טראו מסכמת את חייה לאחור. היא פורמת ופורפת את יחסיה המורכבים עם יהושע ברינגר. תחילתו של הקשר בהיותה נערה צעירה ואוהבת ספרות, ואילו הוא מרצה נערץ ומלא קסם אישי. המשכו כשהיו שותפים לכתיבה וליצירה – הוא כחוקר והיא כסופרת. סופו באכזבה עמוקה ובפרידה ארוכת שנים.

על אהבה אני רוצה להגיד הוא סיפור של צמיחה בצִלה של דמות כריזמטית. זהו גם סיפור של חתירה לעצמאות לצד המחירים שהיא גובה. אך בעיקר זהו סיפור על החללים שמפרידים בין בני אדם ומחברים אותם זה לזה.

בלשון מדויקת, בעלת איכות חלומית, וברגישות יוצאת דופן כותבת הסופרת והמשוררת הנפלאה גילית חומסקי – שספרה הקודם “גחליליות” זכה לשבחי הביקורת ולאהבת הקהל – על אהבה, נאמנות וזיכרון, ועל החומרים שמהם עשויים החיים והספרות.

2 Comments

  • חתול 20 בפברואר 2017 at 9:12

    אני רואה שההוצאה לא סגורה על השם. בכותרת הוא „על אהבה אני רוצה להגיד” אבל בתיאור הוא נקרא „ועל אהבה רציתי לומר”.

    • גדי איידלהייט 20 בפברואר 2017 at 9:19

      כל הכבוד על תשומת הלב. תוקן (גם באתר ההוצאה וגם אצלי בסקירה)

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *