ספרים מומלצים - סקירות וביקורות


ברוכים הבאים לאתר הסקירות שלי. לפרטים ויצירת קשר נא לפנות לגדי איידלהייט gadieide@yahoo.com

עקודים

20 ביוני 2012 גדי איידלהייט

הספר עקודים, מהווה דוגמה מצוינת לקבעון מחשבתי. מיד כאשר שומעים את השם קרן פלס, עולה בדמיון ספר הדומה לשירים שלה, נעימים לכולם ומחליקים בגרון, אולם ספרה הראשון שונה מאד מדימוי זה. קרן פלס, בחרה להתעמת עם נושא קשה מאד, הלומי קרב ממלחמת יום כיפור, או בשם המדעי Post Trauma Syndrom Disorder – PTSD. גם היום, הנושא לא מאד מוכר ובזמן מלחמת יום כיפור, סוג זה של פציעה כלל לא היה קיים.
הסיפור מתחיל במהירות, בפתיחה הזויה משהו (שמרמזת על המשך הספר) ובה תמר, בתו של הלום קרב שלא נמצאת איתו כל כך בקשר ובעיקר כועסת עליו על שמירר את חייה ובעיקר את חיי אימה המנוחה (שנפטרה לפני שנה בדיוק), פותחת את הדלת לגבר זר המציג את עצמו כמי ששירת עם אביה ומזמין אותה לצאת איתו למסע לצפון הארץ עם החברים לפלוגה (פלוגה ו’ שלחמה בחווה הסינית) כדי להכיר את אביה. פתיחה זו מצאה חן בעיני, כניסה ישירה לנושא והתחלת הסיפור בדרך דמיונית ולא הגיונית, אולם בהמשך הספר עוד דברים רבים יראו לא הגיוניים ונצטרך להאמין שהם קרו. הפתיחה הזכירה לי את הסצינה בסרט המטריקס בא מוצע לניאו לבלוע גלולה שתיקח אותו למסע בעולם האמיתי. כמו הגלולה, פתיחת הדלת של תמר מהווה את ההסכמה לצאת למסע בעולם האמיתי של אביה, עולם שאותו לא הכירה אף פעם.
המסע מתחיל ועוד ועוד דמויות מצטרפות לסיפור, כל דמות עם הפגיעה שלה, בכל פרק חוזרים אחורה ומספרים לתמר את הסיפורים מהמלחמה, בתיאורים חיים ומציאותיים שכולם מבוססים על עדויות הלוחמים. קו הגבול בין אמיתות לבדיון אינו ברור, הסיפור הינו רומן ולסופרת יש חירות ספרותית לעצב את הדמויות כרצונה אולם ברור כי התופעות המתוארות הן אמיתיות וקשות מאד.
לכל אורך הדרך עומדות השאלות עד כמה אותם חברה הם משוגעים ומה הם מסוגלים לעשות לעצמם ולאחרים וגם איך יתקדמו יחסיה של תמר עם אביה בסוף הסיפור. שתי השאלות זוכות למענה ונראה שתמר מוכנה להתחיל להבין את אביה אבל אולי יקח לה עוד זמן לסלוח ולהכיל אותו במלואו.
קשה לקרוא את הספר. קשה לקרוא את תיאורי הקרבות, את האנשים שמספרים מה קרה להם כאשר היה צריכים לנקות את הטנקים שחזרו מהקרב, את הסיפורים על החלטות של שנייה לפנות ימינה או שמאלה בחולות, החלטות שגרמו לחיים או למוות (בדיוק כמו בפיוט ונתנה תוקף – מי לחיים ומי למוות). אותם חיילים, פצועים בנפשם לא זכו כלל לטיפול מהמדינה. ההיפך, היה עליהם להיות מרוצים שהם בכלל בחיים ושלא איבדו יד או רגל. שום גורם רשמי לא טיפל בהם, ומי שנאלץ לספוג את הכל הייתה המשפחה הקרובה – האישה והילדים. בנוסף, גם חלקה של הפלוגה בקרבות הועם עקב מלחמות גנרלים שונות והצורך של אותם גנרלים לשכתב את ההיסטוריה המלחמתית, דבר שפגע בהם בצורה נוספת.

בספר מספר סצינות קשות במיוחד המראות איך אותם הלומי קרב פוגעים בעיקר בסביבתם הקרובה הנאלצת להשלים עם פגיעות אלו בשקט ותוך קבלת הסבל. הספר מבוסס על סיפורים אמיתיים ואנשים אמיתיים והוצאת הספר לאור מהווה עבורם אירוע קשה אך חשוב, הדרך הראשונה להמודד ולטפל בפצע פתוח היא קודם כל לחשוף אותו במלואו, ואת זה הספר עושה בצורה ישירה ברורה ולעיתים אף בוטה.
לאחר יציאת הספר עלו טענות מצד רמי בר-אילן לוחם אחר בפלוגה על כך שבוצעו העתקות מספרו. בר-אילן חיבר שני ספרים על קורות הפלוגה אולם הם יצאו רק במהדורה מצומצמת עקב מגבלות צנזורה (כן לאחר כמעט 40 שנה!). בכתיבת הספר כטיוטה אכן היה שימוש בחומרים של רמי בר אילן וספריו גם מופיעים ברשימת המקורות, אולם לאחר שהתנגד לשימוש בקטעים אלו, כולם שוכתבו לגמרי מחדש על ידי המחברת לאחר ראיונות עם יתר הלוחמים. מאחר והנושא כל כך רגיש וטעון יש לקוות שההדורים ייושרו ושגם ספריו של רמי בר-איל יצאו לאור בצורה מסחרית ויספרו את סיפורו החשוב.

הספר מומלץ אך אינו קל לקריאה ולעיתים גם נדמה שהסיפורים ארוכים מדי ורק מצטברים לרוחב בלי שיוסיפו מידע חדש. ייתכן והיה אפשר לוותר על כמה דמויות ועל כמה סיפורים ולקצר קצת את הספר. ברור גם שבגלל שמה של הסופרת, יהיו אנשים שיקנו את ספרה ויהיו מופתעים מאד לגלות את התוכן. אבל מי שיכול להתמודד עם אירועים קשים ומכיר את אותם אנשים החיים ומסתובבים ביננו, חלקם פגועים יותר, חלקם פחות ראוי שיעשה את המאמץ ויקרא את הספר. גם לבני המשפחה של אותם אנשים, שייתכן ומעולם לא דיברו על מה שחווה, עשוי הספר לסייע לנסות ולהבין את מה שעבר עליהם.

עקודים

עקודים
קרן פלס
הוצאת ידיעות אחרונות
תשע”ב 2012
398 עמודים

No Comments

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *